כשחיפשתי במילון את פירוש המילה "כינוי", מצאתי את ההגדרה הבאה- "מתן שם לפי תכונה, אפיון וכדומה שאינו השם המקורי", הגדרה שגרמה לי לשאול את עצמי ולהתרשם, מה זה אומר על אדם בעל כינויים רבים, מחשבה שהובילה אותי לאיש אחד ומיוחד- שאקיל (שאק) אוניל. הדיזל, אריסטו הגדול, שאק- פו, סופרמן, ביג קקטוס ועוד שלל כינויים עיטרו את אחד השחקנים הגדולים, המגוונים והצבעוניים שידעה היסטוריית הספורט. עם שלשה אחת בלבד בהיסטוריה, שאק חתום על 19 עונות, ארבע אליפויות בליגה הטובה בעולם, כשבחלקן זכה גם בתואר ה- MVP של סדרת הגמר, 15 בחירות למשחק האול- סטאר, מקום שמיני ברשימת קלעי הליגה ומקום מכובד בהיכל התהילה של ה- NBA. לכבוד יום הולדתו ה-49 של הכוכב הגדול, הראפר והדמות הטלוויזיונית, ניכנס יחד למסע בקריירה של הסנטר- שאקיל אוניל.
שאקיל אוניל נולד בתאריך 6.3.1972, בניאורק שבמדינת ניו ג'רזי, ארצות הברית. אוניל החל לפרוץ לתודעה האמריקאית, כאשר כיכב במהלך חטיבת הביניים בנבחרת של בית ספרו, לינטון מידל. לאחר מכן, המשיך את לימודיו התיכון 'רוברט קול' שבסן אנטוניו טקסס, שם הוביל את את הנבחרת הבית ספרית לאליפות ולמאזן של 68 ניצחונות, לעומת הפסד אחד בלבד בשתי עונותיו הראשונות, כאשר בעונתו השלישית בקבוצה, לקח 971 ריבאונדים ושבר שיא עונתי למדינת טקסס, שיא שעומד עד היום. כשסיים את התיכון, עבר שאקיל למכללת לאויזיאנה (LSU), בה נרשם ללימודי עסקים, תואר שהשלים בשנת 2000 והצטרף לקבוצת הכדורסל של המכללה. לאחר שלוש עונות במכללה, בהן נבחר פעמיים לנבחרת ה"אול- אמריקאן", פעמיים לשחקן השנה באזור שלו ולשחקן המצטיין בליגת המכללות ב-1991, יחד עם שבירת שיא החסימות למשחק במכללות, נשר אוניל לטובת הקריירה הגדולה מכולם, ה- NBA.
על שאקיל, כמובן, כולם שמעו בשלב מוקדם. קבוצות NBA שלחו שליחים מכל רחבי המדינה לחזות בפלא, שאמנם לא זכה בשום דבר במכללות עם LSU, אבל יחד עם זאת, הוא לא הותיר מקום לספק כי מדובר בדבר הגדול הבא. בדראפט 1992, נבחר שאק, כצפוי, במקום הראשון על ידי אורלנדו מג'יק, שם אמנם לא הגיע לפלייאוף, אבל הוביל את קבוצתו באותה עונה לעשר נקודות יותר מהעונה הקודמת וזכה בתואר 'רוקי העונה'. בעונתו השניייה המשיך להעמיד ממוצעים מרשימים ואף העלה את הקבוצה, יחד עם פני הארדוואי, למקום בפליייאוף, כאשר באותה עונה אף הוזמן למשחק האול- סטאר. בעונתו השלישית באורלנדו, סיים שאק כמלך הסלים של הליגה, הוביל את קבוצתו למשחק גמר ה- NBA, שם הפסיד ליוסטון והגיע למקום השני בבחירת ה- MVP של העונה. בעונת 95/6, האחרונה שלו במג'יק, שאק סחב פציעה ולא שיחק במשך 28 משחקים, מה שלא הפריע לו להעמיד נתונים נהדרים פעם נוספת ולהוביל את הקבוצה עד הגמר האזורי.
אחרי ששוחרר מאורלנדו והפך לשחקן חופשי, רגע אחרי שהואשם בכך שהוא מתעסק יותר מדי בסרטים ובאלבומי ראפ, עליה ענה במדליית זהב עם נבחרת ארה"ב באולימפיאדה, חתם שאק בתחנה, כנראה, הגדולה בחייו, לוס אנג'לס לייקרס. בעונתו הראשונה קלע 26 נקודות למשחק, אך הפסיד עם קבוצתו בחצי הגמר האזורי. בעונה שאחריה, עם הצטרפותם של פוקס והורי, הלייקרס ניצחו 61 משחקים בליגה הסדירה ונעצרו רק בגמר המערב, על ידי יוטה. בעונת 98/99, היו ציפיות רבות מהקבוצה, עם שיתוף הפעולה של קובי ושאק, שהתפוצץ בהמשך הדרך בצורה מכוערת, אך המועדון נחל אכזבה עם הדחה כבר בסיבוב השני. בקיץ 1999, חתם בלייקרס המאמן הגדול פיל ג'קסון, אשר הוביל את הקבוצה למקום הראשון בליגה הסדירה ואת שאק לתואר מלך הסלים וה- MVP של העונה הסדירה, כאשר בסופו של דבר, הגיע הדובדבן שבקצפת, אליפות ה- NBA, יחד עם תואר ה- MVP של הסדרה עבור אוניל. בשתי העונות שלאחריה, אוניל המשיך לתת ממוצעים אדירים, כאשר בראשונה שבהם קלע יותר מ-30 נקודות למשחק ובשניה מעט פחות, מה שהוביל לעוד שתי אליפויות רצופות, כאשר באחת מהן הוא נבחר שוב ל- MVP של סדרת הגמר, השלישי שלו, יחד עם בחירתו לחמישיית העונה. בשתי עונותיו האחרונות אצל הלייקרס, אחרי שלוש אליפויות רצופות, הודח שאק פעמיים מהפלייאוף, כשהראשונה בחצי גמר המערב והשניה בגמר ה-NBA.
לקראת עונת 2004/5, עזב שאקיל את לוס אנג'לס ועבר למיאמי היט, שם שיתף פעולה עם דוויין ווייד, העמיד ממוצעים מרשימים, כרגיל, והוביל את קבוצתו עד לגמר המזרח, שם נעצרה הקבוצה. בתחילת עונת 2005/6, סבל שאק מפציעה, אשר גרמה לו להחמיץ 18 משחקים. לאחר חזרתו מהפציעה הוא התקשה לשחזר את יכולתו הטובה, אך הוביל את הליגה בקליעות מהשדה, והפך לשחקן היחיד מלבד ווילט צ'מברליין שעושה זאת תשע פעמים. למרות עונה לא פשוטה מבחינתו של שאק, השילוב שלו ושל ווייד הוביל את מיאמי לזכייה באליפות הראשונה בתולדותיה בליגה, לאחר ניצחון על דאלאס מאבריקס, שהביא לסנטר אליפות רביעית בהיסטוריה. בעונה הבאה, שאקיל החמיץ למעלה מ-30 משחקים בעקבות פציעה נוספת והגיע, לראשונה בקריירה, לממוצע עונתי של פחות מ-20 נקודות, מה שהיה חלק מעונה לא טובה של ההיט, שהודחה כבר בסיבוב הראשון של הפלייאוף, כאשר גם בעונה שאחריה, מיאמי המשיכה לרדת, יחד עם היכולת הירודה של שאק, ששוחרר בסוף אותה עונה והועבר לפיניקס סאנס.
במדי פיניקס, עונת 2008/9 הייתה טובה יותר עבור הדיזל, שקלע כמעט 18 נקודות, נבחר לחמישייה השלישית של העונה, וזכה בפעם השלישית בקריירה בתואר ה-MVP של משחק האולסטאר. למרות זאת, הוא לא הצליח למנוע את כישלון הקבוצה, שלא העפילה למשחקי הפלייאוף. לאחר עונה זו, ביוני 2009, הועבר אוניל לקבוצת קליבלנד קאבלירס, שם חבר ל-MVP של הליגה באותו זמן, לברון ג'יימס. שאק סבל מפציעה גם בעונה הזו,, נאלץ לעבור ניתוח והחמיץ חלק ניכר מהעונה, בסיומה השיג ממוצעים של 12 נקודות למשחק. בקיץ 2010 הצטרף שאקיל לבוסטון, כאשר במהלך אותה עונה סבל מפציעות רבות ושותף ב-37 משחקים בלבד, לקח חלק קטן מאוד בקבוצה במהלך משחקי הפלייאוף וביוני 2011 הודיע על פרישתו ממשחק.
אם נצא רגע מעולמו הספורטיבי, ניתן לראות שגם שם שאק כיכב ללא הפסקה, עם ארבעה אלבומים מוזיקליים, יותר מעשרה סרטים בהשתתפותו ושתי תכניות מציאות שמובלות על ידו.
לאורך כל הקריירה, לשאקיל הייתה נוכחית קטלנית בצבע והיה נראה לעתים, שאין באמת דרך לעצור אותו, מה שהוביל את פיתוח האסטרטגיה 'האק- א- שאק', שכוונתה היא לשלוח את שאקיל לקו העונשין, שם היו לו אחוזים נוראיים, פעם אחר פעם, על ידי עבירות מכוונות, כדי לנסות ולהימנע מכמה שפחות סלים מהמטרייה האנושית, שהיה חוגג ברחבות באופן קבוע אצל כל קבוצה בליגה. ב- 2016, נבחר שאקיל על ידי ה- ESPN למקום ה-9 ברשימת 100 השחקנים הגדולים בהיסטוריה, כאשר באותה שנה אף נכנס הסנטר האגדי להיכל התהילה, מקום גדול של כבוד לכוכב האדיר. בעולם בו תפקיד הסנטר מתחיל לאבד את מקומו ואת נחיצותו, קשה שלא להתגעגע לאחד מכוכבי ההצגה הטובה ביותר בעולם ולדמיין, מספר פעמים במהלך צפייה במשחקי ה- NBA, את שאקיל בעוד הטבעה מפלצתית, בלתי ניתנת לעצירה, שתוביל לעוד חיוך של הבחור הגדול, שהיה אחד, יחיד ומיוחד, בכל מקום אליו הגיע ודאג להותיר את חותמו בכל אולם בו ביקר במהלך הקריירה. אז בחרו את הכינוי האהוב ביותר עליכם, שבו מול המחשב והתענגו מכל רגע של צפייה במהלכיו של אחד הסנטרים הגדולים שדרכו ביקום הזה, אם לא הגדול מכולם.
