דראפט 2017, דני איינג' מוציא עוד טרייד לפועל. במהלך שנראה קצת מוזר באותו זמן, איינג' מעביר את הבחירה הראשונה והזכות לבחור במרקל פולץ, אז הקונצנזוס לבחירה הראשונה בדראפט עמוס בכישרון, בשביל בחירת סביבות ראשון עתידית והבחירה השלישית, ג'ייסון טייטום. כמו כמעט כל מהלך של איינג', אין ספק מי המנצח.
בעוד פולץ כבר מתחיל להיות מתויג כבאסט מהגדולים שהיו, וכבר עבר קבוצה, הסיפור של טייטום אחר לגמרי. לכבוד חגיגות ה"חוקיות" שלו(במדינה בה הוא מרוויח 6.7 מיליון דולר לשנה אבל לא יכול אפילו לקנות בירה) נדבר על מה טייטום עשה ומה מכאן.
ג'ייסון טייטום התחיל את הקריירה שלו בצורה מבטיחה מאוד. הממוצעים בעונת הרוקי אומנם לא היסטוריים, אבל מרשימים מאוד לשחקן שנה ראשונה בקונטנדרית(13.9 נקודות, 5 ריבאונדים, חטיפה ו43% מהשלוש), אך מה שהביא את טייטום למעמדו הוא פלייאוף 2018.
בהיעדרותם של קיירי אירווינג וגורדון הייוורד, דווקא טייטום הוא זה שלקח את המושכות. בהיעדר הכוכבים והציפיות, כאשר רוב המומחים ראו בסלטיקס כאנדרדוג כבר מהסיבוב הראשון מול מילווקי, הכוכבים הצעירים בראשות טייטום הובילו את הקבוצה עד למשחק 7 בגמר המזרח, שם לברון היה יותר מידי בשבילם. בדרך, טייטום הראה את הפוטנציאל שלו עם העלאת הילוך מרשימה בפלייאוף(מ13.9 נקודות בעונה הרגילה ל18.5 בפלייאוף, והתעלות אדירה בסדרה מול פילדלפיה עם 23.6 למשחק) ותקווה גדולה לעתיד, גם של טייטום כשחקן וגם של הסלטיקס כמועדון.
אחרי קיץ של עבודה קשה, בין היתר באימונים עם קובי, טייטום והסלטיקס הגיעו לעונה עם הר של ציפיות, ובנתיים מחזירים עם אכזבה.
בניגוד לשחקנים אחרי במחזור שלו (דיארון פוקס, ג'ון קולינס, לאורי מרקנן והרשימה נמשכת) טייטום לא עשה את קפיצת המדרגה שציפו ממנו והסלטיקס לא נראית כמו הקבוצה שציפינו ממנה להיות.
הסלטיקס נכון להיום במקום החמישי והמאכזב במזרח, ועם המרחק משני הצדדים(2.5 משחקים מהמקום הרביעי, 6.5 מהשישי) נראה שזה גם המקום בו הם יסיימו את העונה. עם ההתחזקות של שאר הקבוצות לצד העמידה במקום של הסלטיקס, המצב לא נראה מזהיר. אם זאת, יתרון המאמן והכישרון של הסלטיקס הוא לא משהו שאפשר להתעלם ממנו.
בראד סטיבנס כבר הוכיח לא פעם את היכולות שלו בתור מאמן והכישרון של הקבוצה, אחת הבעיות שמקשות עליהם העונה(מה שנקרא "צרות של עשירים"), יכולים להיות סיפור אחר לגמרי בפלייאוף, שם הכל פתוח.
כאן נכנס טייטום לתמונה הגדולה. אומנם הסטטיסטיקות שלו ביחס לשאר חבריו למחזור לא מעידות על השחקן הכי טוב במחזור או על הסופרסטאר הבא(קולע פחות ממרקנן,מיטצ'ל, פוקס, פחות אסיסטים מפוקס ומיטצ'ל) אך בתמונה הגדולה יותר, המצב שונה.
טייטום, בניגוד לחבריו למחזור, נמצא בקבוצה עם שאיפות גבוהות, עם כוכב על בדמות קיירי ועם הרבה פחות הזדמנויות לטעות, והזדמנויות בכללי(יוסג' של 22.3%, הכי נמוך מהשחקנים שהוזכרו כאן, ובפער ענק ממיטצ'ל שעומד על 31.6% העונה), הסטטיסטיקה קצת "משקרת".
הפוטנציאל של טייטום הוא משהו שאי אפשר להכחיש, היכולת שלו כסקורר, ההגנה, היכולת להעלות הילוך בזמנים חשובים ולקחת אחריות בגיל כזה צעיר אלה תכונות של סופרסטאר עתידי. בנתיים לנו נשאר להנות מהכישרון ולהמשיך לתהות מה יהיה בעתיד. בכל זאת, עדיין ילד.
