ביום רביעי האחרון "חגג" בוב פייזלי ז"ל את יום הולדתו ה-100. ביום שבת האחרון אירחה ליברפול את קריסטאל פאלאס וחוץ מהמשחק המרהיב (4:3 לטובתה של ליברפול), המועדון ערך לפני המשחק טקס מרגש בשביל לציין את יום הולדתו של אחד האנשים הכי מוערכים בכדורגל האנגלי ובליברפול בפרט.
קריירת השחקן הדי עגומה של פייזלי
בתור ילד שנולד ליד סנדרלנד, בוב רצה לשחק בסנדרלנד. הוא גם ניסה להתקבל לקבוצות הנוער, אך נדחה בגלל שהיה חלש מידי וממדי גופו היו צנועים. אחרי שהבין שלא יצליח להתקדם אם ינסה להתקבל לסנדרלנד, ובגיל 18 חתם בקבוצה החובבנית בישופ אוקלנד כמגן שמאלי. עמה גם זכה באליפות החובבנים וב-FA CUP לקבוצות חובבניות. אחרי שבלט שם שנתיים, סנדרלנד שדחתה אותו שנתיים קודם, התעניינה בפייזלי, אך בוב כבר התחייב לליברפול שיעבור לשחק בשורותיה. במאי 1939, המגן השמאלי הצעיר, עבר רשמית לשחק בליברפול. עם הגעתו של פייזלי, פרצה מלמחת העולם השנייה, וכל המפעלים הרשמיים פסקו, דבר המנע מבוב לשחק. בשנת 1941 פייזלי שימש גם כחייל אנגלי, ויצא להילחם מעבר לים. אחרי כל הבעיות שנוצרו, בשנת 1946, 7 שנים אחרי שחתם על חוזהו, שיחק לראשונה פייזלי במדי ליברפול במסגרת רשמית. באותה עונה זכתה ליברפול באליפות. פעם אחת כמעט ועזב את הקבוצה בכעס, לאחר שלא הוזמן לסגל בגמר הגביע של 1950, שבו הפסידה ליברפול לארסנל. ההדחה מההרכב הכאיבה מאוד לבוב, משום שהבקיע שער יוצא דופן בחצי הגמר נגד אברטון. ליברפול במהלך גדול, פנתה להתאחדות הכדורגל וביקשה וגם קיבלה מדליה מיוחדת עבורו של פייזלי, על אף שלא השתתף בגמר. לבסוף לא רק שלא עזב את ליברפול, אלא ניהיה לקפטן הקבוצה. לרוע המזל התדרדרה הקבוצה מצמרת הליגה לתחתיתה. ב-1954, לאחר שליברפול ירדה לליגת המשנה, פרש פייזלי ממשחק פעיל והתמנה למאמן קבוצת המילואים של המועדון האנגלי.
פיזיותרפיסט, מאמן המילואים ועוזר המאמן
עוד לפני שנהפך להיות מאמן ראשי ולעשות היסטוריה, פייזלי למד פיזותרפיה ובאותו הזמן הנהיג את קבוצת המילואים של ליברפול ואף השיג איתה הישגים מרשימים הכוללים אליפות היסטורית. בזמן שהקבוצה הבוגרת של ליברפול נקלעה לקשיים וירדה לליגת המשנה, התמנה למשרת המאמן ביל שאנקלי והוא ביצע מהפכה ענקית כשהדיח 24 שחקנים. יד ימינו של שאנקלי היה פייזלי שהיה גם הפיזותרפיסט של הקבוצה, וביחד הם החזירו את הקבוצה לפריימיר-ליג, זכו בשלוש אליפויות, שני גביעי FA ותואר אירופי היסטורי, גביע אופ"א ב-1973 (ליברפול גברה על בורוסיה מנשנגלדבך 3-2 בסיכום הכולל). דווקא אחרי שהשיגה תואר אירופי ראשון, שאנקלי החליט לעזוב את הקבוצה ולהטיל פצצה על ליברפול. הנהלת המועדון החליטה למנות את פייזלי למאמן הראשי. פייזלי מצידו לא ראה במינוי נכונות וראה את עצמו יותר כפיזותרפיסט.
פרגסון של ליברפול
אחרי עזיבת שאנקלי פייזלי לקח על עצמו את המושכות. העונה הראשונה שלו הייתה שנוייה במחלוקת. למרות שהגיע עם ליברפול למקום השני והמכובד, אוהדי הקבוצה ביקרו את המאמן האנגלי, אבל הביקורות לא השפיעו על פייזלי והוא החליט להמשיך גם לעונה שנייה. בעונה השנייה בוב וקבוצתו התעלו על עצמם וזכו באליפות דרמטית ובגביע אופ"א. ליברפול כמעט הפסידה את האליפות כששלושה שערים מאוחרים של קיגן, טושאק וקנדי סידרו לחבורה של פייזלי את האליפות. בחצי גמר גביע אופ"א פגשה ליברפול את ברצלונה, בדרך למשחק הגמר נגד ברוז' שם ניצחה בסיכום 4:3. בעונה אחריה זכתה ליברפול ב"דאבל" פעם נוספת. בעונה שלאחר מכן שוב זכתה הקבוצה ב"דאבל", אבל ליברפול זכתה במפעל האירופי השני בגודלו. עונת 1978/79 הייתה עונת השיא של פייזלי בה הקבוצה זכתה באליפות עם שיא של 68 נקודות ב-42 משחקים. באותה עונה הפסידה ליברפול רק ארבע פעמים, ומאזן השערים שלה היה 85:16. פייזלי זכה בשלושה גביעי אלופות (שיא משותף עם אנצ'לוטי וזידאן), 6 אליפויות, 3 גביעים אנגליים, גביע UEFA וסופרקאפ אירופי.
רבים משווים כיום בין פייזלי לבין קלופ. לדוגמא פייזלי היה מביא שחקנים לא מוכרים ופיתח אותם לרמות הגבוהות כמו ברוס גרובלאר שהגיע מקבוצת הצבא של ליברפול או איאן ראש שהגיע כשחקן לא מוכר בגיל 18 מעיירה קטנה בשם צ'סטר וכיום נמצא בראש טבלת המבקיעים בכל הזמנים של ליברפול. וכך גם קלופ עושה כיום. "מועדונים אחרים יכולים ללכת ולבזבז עוד כספים ולאסוף שחקנים מהטופ העולמי. האם אני חייב לעשות דברים שונה? הייתי עושה את זה שונה גם אם הייתה לי האפשרות לבזבז את הסכומים האלה." זה מה שאמר בראיון על סכומי העתק שנשפכים בחלון העברות.
ב-1983 פרש פייזלי ובמקומו מונה, בהתאם למסורת וכמו שעשו איתו, עוזרו ג'ו פייגן. פייזלי נשאר מעורב במועדון וצורף למועצת המנהלים שלו. כעבור שנתיים, כאשר הגיע תורו של פייגן לפרוש, מונה במקומו דלגליש כמאמן-שחקן, ופייזלי שימש כיועץ למאמן הצעיר.
כשהיה זקן חלה במחלת אלצהיימר. ב-1996 נפטר וכעבור שש שנים, ב-2002, נכנס להיכל התהילה של הכדורגל האנגלי בעת הווסדו.
פיני זהבי סיפר על הגעתו של אבי כהן ז"ל לליברפול:
"באותה תקופה נהגנו כמה חברים בראשם נשיאנו הנערץ וחברי האהוב, רובי ריבלין, לצאת מדי כמה שבועות לאנגליה כדי לראות כדורגל אמיתי. עבדתי באותה תקופה בעיתון "ידיעות אחרונות" וריבלין ניהל אז את משרד עורכי הדין שלו בירושלים. בדרך כלל היינו טסים בחמישי או שישי וחוזרים ב"אל-על" במוצאי שבת. באותו סוף שבוע היה שלג כבד והגענו לטרמינל עם הבשורה שכל הטיסות מבוטלות. ישבנו, ריבלין ואנוכי, ושתינו כוסית. נערכנו ללילה ארוך. לפתע, זיהיתי במרחק לא רב את מי ששימש הרבה שנים כמנכ"ל ליברפול, פיטר רובינסון. ניגשתי אליו עם כל החוצפה הישראלית, הצגתי את עצמי ואמרתי לו שמאז ומתמיד אני אוהד של ליברפול ואני מאמין שבישראל משחק שחקן שכדאי מאוד שיבואו לראות אותו. באותה תקופה לא היה לי קשר עם אבי כהן מעבר להיותי עיתונאי שכתב עליו. לא הכרתי אותו באופן אישי ומעולם לא דיברתי איתו. כעבור יומיים-שלושה קיבלתי טלפון מרובינסון שאמר לי: "כן, אנחנו מוכנים לשלוח את הסקאוט הראשי שלנו טום סונדרס (שהלך כבר לעולמו) לראות אותו בפעולה. לפני זה אני מציע שתבוא לליברפול לדבר עם בוב פייזלי". אני זוכר שהתייעצתי עם אדם דובר אנגלית רהוטה וניסחתי איתו מה אני אמור לומר לפייזלי. עד לאותו רגע, עדיין לא ניהלתי שום שיחה עם אבי כהן ולא עדכנתי אותו על העניין שיש, אולי, לליברפול בהבאתו. בפגישה שלי עם פייזלי כעבור שבועיים-שלושה שכחתי לחלוטין את הנאום שהכינותי ועבורי, הבחור הצעיר מנס ציונה שבא לדבר עם האגדה ששמה בוב פייזלי, ההתרגשות הייתה גדולה. גם בלי הנאום הכתוב הצלחתי לשכנע אותו לראות את אבי כהן. אכן סוכם שסונדרס יגיע לישראל לדרבי הגדול בבלומפילד בין מכבי להפועל תל אביב שהיה מיועד להיות בעוד כמה שבועות. רק אז התקשרתי לאבי כהן וסיפרתי לו על ההתפתחות הליברפולית. אבי היה די קריר בתגובה שלו. לא הרגשתי שום סימני התרגשות או שמחה. רק לאחר מכן פגשתי אותו בפעם הראשונה והכימיה בינינו עבדה יפה אני חושב. עוד לפני שהגיע לכאן מישהו מליברפול, הרגשתי שאני אוהב את הילד הזה. הכרתי את הוריו, את אחיו, את דורית המקסימה שלו. הכל היה ערוך ומוכן ליום בו יגיע סונדרס הגדול לישראל. מאחר שהייתה לי סובארו ישנה ולאבי הייתה וולבו שסידרתי לו בעסקת חליפין עם יענקל'ה שחר, ביקשתי מאבי שיסיע אותי לשדה כדי לאסוף את סונדרס ולקחת אותו לבית המלון. כמה ימים קודם לכן הוא נפצע קלות ברגל שמאל ואני זוכר שנסענו נסיעה שכולה חרדה בגלל שאבי בקושי השתמש ברגל ללחוץ על הברקסים. סונדרס, מורה לשעבר, הצטרף אלינו לארוחת ערב ישראלית עם חומוס ופלאפל. למחרת ישב איתי באצטדיון בו אבי כהן כבש את השער שלו בבעיטת וולה בלתי נשכחת. השלב הבא היה לשמוע מסונדרס: "כן אני אוהב אותו, אבל בוא נביא אותו קודם למבחנים בליברפול". פניתי ליו"ר מכבי תל אביב דאז אליעזר וקסמן שהתלהב מהרעיון ולא רק מבחינה כלכלית. מכאן נסללה הדרך למבחנים ולהחתמה הסנסציונית בליברפול. כשהעסקה הושלמה, רובינסון קרא לי לחדרו בליברפול ושאל אותי "לאן אתה רוצה להעביר את חלקך בעסקה?", שאלתי אותו 'איזה חלק'? תשובתו הייתה שאני זכאי לקבל עשרה אחוז מהעסקה שעמדה על 200 אלף ליש"ט. זאת הייתה העסקה הראשונה שלי בתחום הכדורגל ולא אשכח אותה לעולם.
יצא על פייזלי גם ספר המספר על חייו שנקרא "בוב פייזלי האמיתי" (The Real Bob Paisley), והוא ספר המשך למאמנו הקודם ביל שאנקלי.
