פרס השחקן השישי הוא כנראה הפרס שמקבל הכי פחות יוקרתי מבין פרסי סוף העונה ב-NBA. אולם, לטעמי הוא אחד מהחשובים שבהם. הנה חמשת המתמודדים המרכזיים על הפרס.
- קלי אוליניק, פאוור פורוורד/סנטר, מיאמי היט.
אחד מהשחקנים האהובים על אריק ספולסטרה, מאמן שמאוד קונסיסטנטי עם הרוטציה שלו. הביגמן הקנדי נכנס לשיא הקריירה שלו (בן 27.5), בשנה שעברה הוא העמיד את מספרי הנקודות, הדקות, הזריקות והשלשות פר משחק הגבוה בקריירה שלו וניכר כי יש לו אור ירוק יותר לזרוק מתקופתו בבוסטון, בעיקר ממחוץ לקשת. ראינו במשחק הראשון של העונה נגד אורלנדו שאוליניק מקבל את תפקיד הסקורר הראשי מהספסל, בעיקר בהיעדרו הצלף המחונן ויין אלינגטון.
- טרי רוז'ייר, גארד, בוסטון סלטיקס.
עקומה העלייה של "סקארי טרי" זה משהו מפחיד באמת. היכולת שלו לקחת את המושכות ולהשתית את קצב המשחק זו באמת יכולת מרשימה במיוחד. הסלטיקס יהיו על המסך המרכזי הרבה, מה שייתן לבוחרים הזדמנויות רבות לראות את רוז'ייר בפעולה. הוא למד והשתפשף רבות בשנה שעברה כאשר היה בהרכב הפותח במקום קיירי הפצוע, הוא ימלא את דפי הסטטיסטיקה כמו שצריך.
בניצחון המרשים נגד פילדלפיה הוא שיחק הכי הרבה דקות מהספסל (26, מרקוס סמארט היה קרוב עם 25) עם אחוזי USAGE של 16.7. הסיבה שהוא לא גבוה יותר ברשימה היא מספרי האסיסטים, אם יעלה אותם השנה לא נופל מאף אחד שנמצא בטופ שלוש ברשימה הנ"ל.
- פרד ואן פליט, גארד, טורונטו ראפטורס.
הגארד הצעיר הוא אחד מהשחקנים המוערכים ביותר בארגון הקנדי, בעיקר על ידי ניק נרס, המאמן החדש של הקבוצה הצפונית ששימש כעוזר לדוויין קייסי בחמש השנים האחרונות. בעונה שעברה הספסל של הדינזאורים היה עמוק ביותר ולכן למרות עונת סופמור אדירה של ואן פליט, הוא לא ממש היה בדיון לפרס הזה בשנה שעברה. בשל הטרייד על קוואי, טורונטו נאלצה לוותר על נכסים רבים מהקבוצה, כולל כמובן את דמאר דרוזן שהוחלף על ידי דני גרין בחמישייה. כתוצאה מכך ואן פליט יקבל יותר דקות ויותר אחריות כאשר ימצא על הפרקט. רק הוא וסרג' איבאקה זרקו מספר דו ספרתי של זריקות בניצחון נגד הקאבלירס והוא היחיד שקלע יותר מ-10 בחולייה המשנית.
- לו וויליאמס, גארד, לוס אנג'לס קליפרס.
וויליאמס זכה בפרס הנחשק בשנה שעברה כאשר 97 אנשים מתוך 101 הצביעו לו בתור המקום הראשון וניצח בהפרש של 249 נקודות דירוג. הסקורר הותיק שצלף יותר מ-20 נקודות בפעם הראשונה בקריירה שלו במספר הדקות הגבוה בקריירה שלו בעונה שעברה ירצה לשמור על התואר שלו גם השנה. "סוויט לו" כמעט תפס את המקום הראשון ברשימה, אולם בשל הכניסה של אייברי בראדלי שכבר השתלב במערכת, הדקות של לו ווילאמס ירדו בהתאמה ובכך באופן טבעי גם השורה הסטטיסטית שלו.
- אריק גורדון, גארד, יוסטון.
שחקן שבסגנונו דומה מאוד ללו וויליאמס, האב-טיפוס של הזוכים בפרס הזה (סקורר מעמדת הכנף, רצוי מקבוצה מנצחת). הרוקטס עומדים לירות הרבה מבחוץ השנה, בדומה כמובן לעונה שעברה. השילוב שלו עם כרמלו אנת'וני מהספסל יעשה בעיות לקבוצות רבות העונה.