מאמן: אריאל בית הלחמי
נשארו: טל קרפלס, חואקין שוכמן, יחזקאל סקוורר, בן אלטיט, שון לבנובסקי
הגיעו: ארצי, אריאל נבון, איאן מילר, קאדים ג‘ק, בראינט קרופורד
עזבו: אביאל לוי, ספנסר וויס, זאק לידיי, ג‘ייקובן בראון, אלייזה ג‘ונסון, ג‘אקורי וויליאמס, דיאנג‘לו האריסון
מצבם לא ברור: יותם חנוכי, עמית ראובן
שימור – בדומה להפועל תל אביב גם גלבוע תל אביב שמרה בעיקר על הליבה הישראלית כאשר היא מוותרת על רוב הזרים. שנה שעברה שלושת הזרים של גלבוע, לידיי, בראון והאריסון דורגו כולם בין 10 הזרים עם המדד הגבוה ביותר. דבר זה לא יחודי לשנה שעברה כאשר גם שנה לפני כן סיגרס, הולוואי וגריפין הרשימו בתצוגתיהם בליגה. למרות הצלחה זו של שלישיית זרים זו אף אחד מהם לא המשיכו לגלבוע ואף שברור שמבחינה תקציבית לא יכלה גלבוע לשמור על כולם יש לשער כי יכלה להרשות לעצמה לשדרג את שכרו של אחד מהם.
אף על פי שלא נחלה הצלחה בגזרת הזרים הללו שימרה הקבוצה את הליבה הישראלית הנדרשת ואף הוסיפה מספר חיזוקים. היא הצליחה לשמור על אחד משחקניה החשובים ביותר, חואקין שוכמן, שחקן ההגנה של העונה שעברה והמדורג מספר 11 במדד בין הישראלים בליגה. כאשר הדבר היחיד שמונע ממנו להיות מדורג גבוה בהרבה הם אחוזיו משלוש (30%). השמירה על אלטיט וסקורר (מקום 33 ו34 במדד בין הישראלים) היא הגיונית. שניהם שחקנים סולידיים אשר התאקלמו במועדון ובשיטה של בית הלחמי, כמו גם קרפלס. הפציעה של סקורר קצת מדאיגה אבל החיזוקים שהביאו בצורה של ארצי ונבון יכולה לאפשר לו לנוח במידה ויצטרך או במידה ויפצע שוב. ציון 7.
אסטרטגיה – אז בדומה לשנים שעברו תתכנן הקבוצה לבנות על משחק המעבר והמתפרצת ותתבסס על היכולת של השחקנים שלהם ליצור בלגן, ללחוץ על כל המגרש ולגרום לשחקני היריבה לאבד כדורים. שיטת המשחק היא אגרסיבית ומתבססת על הגנה טובה עצמאית ועל הרבה שיתוף פעולה בהגנה בין השחקנים, עם באזוריות מתחלפות, חילופין על רוב החסימות ועוד. הסגל הישראלי ברובו מתאים לשיטה זו (סוקרר טיפה נמוך לחילופין וההגנה של אלטיט על גארדים שנויה במחלוקת) אולם, יש להם ניסיון עם השיטה של בית הלחמי וסביר להניח שיוציאו אותה לידי ביטוי בצורה מיטבית. אולם, על מנת שיוכלו ליישמה בשיטה המיטבית עליהם גם להביא זרים אתלטיים המסוגלים לשמור ולשחק בכמה עמדות, לשחק הגנה אגרסיבית, ובעלי יכולת אישית לעשות סל גם בהתקפה עומדת במידה והשטף ההתקפי של גלבוע נעצר.
הבחירה באיאן מילר כזר הראשון נראית מתאימה לתבנית. בליגה הוא כנראה יהיה מסוגל לשמור על עמדה 1-3 מול רוב הקבוצות. ומכיוון שהוא יכול לשחק בשתי עמדות הגארד הוא מספק את הגיוון ההתקפי שגלבוע צריכה למרות מספר הזרים הנמוך שתקציבה (או האידאולוגיה) מאפשרים לה. בשנים האחרונות הוא צבר ניסיון במספר ליגות באירופה, כגון הצרפתית והטורקית הוא בשנה האחרונה העמיד ממוצעים של 10 נקודות, ו2.5 אסיסטים למשחק. אלו לא מספיקים לגלבוע אך רוב הזרים שם כן מבצעים קפיצת מדרגה ויש להאמין כי גם ממנו שיטת המשחק של בית הלחמי תוציא את המיטב.
מבין הזרים הבחירה בקאדים ג'ק היא האהובה עליי. השחקן אתלט וריבאונדר נהדר וכמו כן מסוגל לספק את המטריה האווירית שאוהבים לראות בגלבוע יחד עם יכול נהדר במשחק המעבר. הקליעה שלו פחות טובה מזו של לידיי בהרבה, שנה שעברה הוא לא זרק משלוש בכלל כאשר אחוז הקריירה שלו עומד על 30% בלבד. זה יש עלול להקשות על בית הלחמי לשחק איתו לצד אלטיט בעמדה 4 כמו ששיחק הרבה עם לידיי אבל אין זה בלתי אפשרי. למרות זאת, אחוזי השדה שלו נהדרים (61% בעונה שעברה על 9 זריקות מהשדה) כמו כן, הוא ריבאונדר התקפה נהדר ומתאים מאוד לשיטה של בית הלחמי.
התוספת האחרונה והעדכנית ביותר היא בראיינט קרופורד, הוא העמיד במכללות ממוצעים של כ17 נקודות למשחק ומגיע לישראל בפעם הראשונה לשחק בקבוצה מקצועית. הוא צעיר מאוד (21) ומאוד אגרסיבי. הוא מוסר אבל גם נוטה להתפזר ומאבד כ3 כדורים למשחק. האחוזים שלו משלוש לא מרשימים במיוחד (35%) אבל הוא זורק בווליום גבוה (5 זריקות למשחק). הוא מגן נהדר ואגרסיבי (1.5 חטיפות למשחק). לדעתי הוא מתאים לשיטה של בית הלחמי אבל הוא בעל פחות ניסיון מקודמיו בתפקיד ועליו לעבוד על הקליעה שלו מבחוץ במיוחד שרוב השחקנים בסגל לא מתאפיינים בקליעה נהדרת מטווח זה.
לסיכום, קשה מאוד להעריך זרים שמוחתמים בגלבוע, שנה שעברה הייתי מוכן להישבע בהתחלה שלידיי הוא פלופ, אבל הקבוצה התגברה על אובדנו של סטון במהרה ולידיי היום שחקן יורוליג. גם בראון לא נראה מרשים והיום משחק בהפועל ירושלים. ההצלחה של גלבוע בפיתוח הזרים שלה היא מרשימה מאוד אבל על מנת שתצליח להשיג תארים היא צריכה להצליח לשמור על הזרים או לצפות לקפיצת מדרגה מהישראלים שלה כי ללא אחד משני אלה היא לא תשתווה לקבוצות הגדולות. ציון סופי – 8.5.
ישראלים – השמירה על הליבה הישראלית, והעובדה שהיא הייתה יחסית איכותית מלכתחילה היא טובה, גם החיזוקים שניתנו מוסיפים עומק לקבוצה ואיכויות הישראלים הוצגו בעיקר בסעיף השימור. ראוי להציג את הרכש החדש לקבוצה. ארצי לא הרשים כלל בשנה שעברה כאשר קלע בממוצע כ2 נקודות למשחק, נבון לעומתו היה קצת יותר מרשים במדי באר שבע, העולה הטרייה לליגה וקלע 8 נקודות למשחק בלאומית. הם כנראה הגיעו כדי להוסיף עומק לקבוצה כאשר פציעה של אחד הישראלים המובילים הפעילה לחץ גדול וגררה דקות רבות מאוד לישראלים אחרים. שיפור מתבקש על פי דעתי. – ציון סופי 8.5.
