מאמן: רמי הדר
נשארו: בן אייזנהארט, אוהד כהן, עמית גרשון, סטורם וורן
הגיעו: טראוויס ווריק, ג‘ורדן סווינג, לוסיאנו פארודי, טיילר בראון, רם אליאס-פור, חנן קולמן, יאיר קרביץ
עזבו: טוני יאנגר, אנדל קומברבאץ‘, אריאל נבון, אור סולומון, אנתוני פישר, דור גולדנברג, עדי כהן סבן
שימור – דבר ראשון שצריך להתייחס אליו הוא הפיטורים של המאמן שהביא את באר שבע לליגת העל לראשונה בהיסטוריה, יניב בורגר. וזאת על מנת למנות את רמי הדר. רמי הדר, בעונתו האחרונה בארץ היה חלק מעונתה הגרועה ביותר של מכבי תל אביב בהיסטוריה כמו גם הצליח לקחת את הסגל הנהדר של הפועל תל אביב ולוודא כי הוא לא יגיע לפלייאוף. למרות זאת, בחרו בבאר שבע למנות אותו במקום בורגר ומעבר לביקורת שניתן לתת לבורגר על טעויות כאלו ואחרות עולה השאלה עם המחליף לא פטור מביקורות זהות ואם לא קשות יותר כלפי בעיות שיצר בקבוצות בהם אימן. השחקנים שנשארו בקבוצה גם אינם מכירים אותו כפי שהכירו את בורגר ויש לקוות שיסתדרו אתו בצורה דומה. בן אייזנהארט הוא ישראלי גבוה (2.08) אבל לא הרבה יותר מזה. שנה שעברה שיחק רק 24 משחקים ובנוסף לכך קלע רק נקודה למשחק. גם שנה לפני זאת במועדון קלע רק 6 נקודות ולמרות שהוא תורם דברים אחרים נשמע קצת מוזר להמר עליו לליגת העל. גם השארתו של אוהד כהן, (3 נקודות למשחק, בן 31) אינה מפתיעה. מעמדו כקפטן הקבוצה הפכה אותו ללא נגיע למועדון וזה למרות בעיות כאלו ואחרות עם תרומתו המקצועית. הבחירה בגרשון אינה רעה בכלל, גרשון שחקן צעיר אשר קולע 9 נקודות למשחק באחוזים גבוהים ונותן את עצמו בהגנה. בנוסף לכך, הוא קלע מצויין לשלוש (40%, 5 זריקות לשלוש במשחק) ויש לו תקרה גבוהה. הגולה שבכותרת השימור היא סטורם וורן. סטורם שיחק סנטר בעונה האחרונה בבאר שבע (2.01) למרות גובהו. הוא הוביל את הליגה הלאומית בנקודות שנה שעברה (21 נקודות למשחק), היה מקום 8 בריבאונד ומקום 5 במדד. הוא היה אחד הזרים הבולטים בליגה ועולה השאלה האם יתאים גם לליגת העל. בעיניי התשובה היא כן. ליגת העל כבר מזמן עברה לשחק עם סנטרים נמוכים ומתעדפת אתלטיות על גובה. סטורם הוא לא השחקן הכי אתלט אבל היכולת שלו לקלוע מהרבה טווחים כולל שלוש, להוריד כדור לרצפה וההתמצאות שלו בצבע הופכת אותו לנכס לכל קבוצה בליגת העל. שימור 6, הקבוצה לא שמרה הרבה משנה שעברה ואף שכחה את המאמן בדרך. בנוסף לכך, שחקנים צעירים כמו נבון, ועדי כהן סבן יכלו לתרום רבות לקבוצה במיוחד לאור היכרותם איתה בשנה האחרונה.
אסטרטגיה – במילותיו של יו"ר הקבוצה "לא מביא סטארים, אלא שחקנים מאוד אגרסיביים, שהם פיזיים מאוד, ומתאימים לתלכיד קבוצתי." הבאת שחקנים כמו ווריק וקולמן מצביעים שיש חפיפה ברורה בין המעשים ובין המילים. שניהם שחקנים קצת אפורים אבל הם נותנים את האנרגיה לקבוצה בכל רגע, הם מחויבים ואם משאירים אותם פנויים על קו השלוש הם יודעים להעניש. שני השחקנים לא דורגו גבוה מבחינת המדד (38 ו 55 בהתאמה). אולם, הם היו חלק מהותי מהקבוצות שלהם במיוחד בעידן החוק הרוסי. התוספת של רם אליאספור ובן אייזנהארט מובנת בהקשר זה כאשר שניהם שחקנים ללא הרבה אגו שיודעים להסתדר עם דקות מעטות. מצד שני, נתוניו של אייזנהארט בשנה שעברה לא היו מרשימים בלשון המעטה כאשר אליאספור דורג במקום האחרון בין כל הישראלים בליגת העל מבחינת תרומת מדד ועולה השאלה כיצד הם יכולים לתרום מעבר לעבירות והגנה, ואולי טיפה בריבאונד. דווקא התוספת של קרביץ בעיניי מבורכת, למרות ש4 נקודות למשחק בכפר סבא זה לא משהו לכתוב עליו בבית. בדקות שקיבל בנבחרת העתודה בקיץ הדגים אחריות ונראה כמו מישהו שיכול להתאקלם בליגת העל ואני מקווה שההימור הזה של באר שבע ישתלם.
אחד השחקנים הזרים שחתמו בקבוצה העונה הוא טיילר בראון. מרגיש שהוא סוג של החתמה בטוחה. מצד אחד הוא לא כוכב והוא לא הולך להיות כזה בדיוק כפי שהצהיר המועדון. מצד שני הוא שחקן לא מוגבל בעל יכולת חדירה וקליעה טובה. הוא אוהב למסור ונהנה ממשחק קבוצתי ובעל ניסיון מוכח באירופה בליגה הגרמנית ובליגה האיטלקית. קשה להצביע על משהו מרכזי בסגנון המשחק שלו שמושך את העין אבל החתמתו מרגישה בעיקר כמו ניסיון לא ליפול ולהביא שחקן שיספק יציבות ומחויבות.
ההחתמה של לוצ'יאנו טיפה יותר מעניינת. רכז נבחרת אוורוגאי הצעיר מהווה בחירה קצת פחות קונסרבטיבית למרות ההמשך בקו התלכיד על חשבון הכוכבים. בנוסף לכך, עם היעדרותה של חיפה מליגת העל מישהו היה צריך להרים את הכפפה ולהביא שחקנים מדרום אמריקה לפחות בשביל הגיוון בליגה. השחקן הוא רכז טבעי שמעדיף מסירה על סל דבר חשוב לסגל בו רוב הגארדים הם פחות רכזים ורגילים לשחק ללא הכדור. שנה שעברה הוא שיחק בליגה הארגנטינאית הראשונה וקלע 10 נקודות לצד כ6 אסיסטים למשחק ובהתאם לקו הקבוצה מלבד העובדה כי הוא מהיר ואגרסיבי קשה להצביע על רבות בנוגע אליו.
הזר האחרון שסוגר את את הקבוצה הוא ג'ורדן סוינג. השחקן מגיע מסן סבסטיאן הספרדית וכשמו כן הוא סווגן. בדומה לקו הקבוצתי הוא לא סקורר יוצא דופן וסיים את העונה עם 10 נקודות למשחק אבל ניתן לראות כי הוא טיפה שונה מאחרים. הוא משגשג במשחק קבוצתי ויודע לנוע נהדר ללא כדור. הוא מסוגל לחדור ולסיים בטבעת אבל הרבה פעמים מתפשר על זריקות לחצי מרחק. הוא מסוגל להשתמש בחסימות כדי לסדר לעצמו מצבי קליעה אבל פחות טוב בלנהל את הפיק אנד רול ולייצר לאחרים. הוא בעל קליעה יציבה וישתלב טוב במרקם הקבוצתי.
מהסתכלות על המרקם הבאר-שבעי ניתן להבין פחות או יותר איך תראה הקבוצה. אין 4 טבעי בקבוצה שנבנתה השנה אולי מלבד בראון (2.01) שהוא לא גבוה במיוחד לעמדה. ניתן לשאר שני מצבים לצורת המשחק. אחת בה הסנטרים הפותחים יהיו אליאספור ואייזנהארט, שני סנטרים יחסית מוגבלים וכבדים. כאשר וורן אחד הזרים המרכזיים של הקבוצה בשנה שעברה, משחק הרבה יותר בעמדת הפאוור פורוורד כדי לרווח את המשחק יחד עם בראון. האופציה השנייה היא משחק סמול בול בו וורן משחק בסנטר ומנצלים את יכולת הריווח של הזרים סוינג ובראון על מנת לייצר יותר בהתקפה ובהגנה של ווריק וקולמן כדי לרוץ יותר. מהסתכלות על עמדות הישראלים בסגל כנראה תהיה סוג של רוטציה בין האופציות. האופציה הראשונה תגרום לבעיות בהתקפה עומדת כאשר וורן אינו רגיל לשחק בעמדה 4 ולמרות שהוא מסוגל לקלוע משלוש זה לא הפורטה שלו, זאת בנוסף לעובדה כי אייזנהארט ואליאספור שניהם מוגבלים בהתקפה ותלויים לחלוטין בגארדים כדי ליצור נקודות. ציון 8. למרות שאין שחקנים זרים מדהימים בסגל או ישראלים שוברי שוויון האסטרטגיה של הקבוצה ברורה וניתן להבין מה רמי הדר מתכנן להוציא מהסגל. הבעיות של הגבוהים הישראלים יחד עם היעדר רכז ישראלי בכיר בנוסף לרכז הזר הם אלו שפגעו בניקוד בעיקר.
ישראלים – הרוב נסקר בסעיף האסטרטגיה. הבחירה בשני גבוהים ישראלים שלא יכולים לשחק בעמדה 4 בלי לתקוע את הצבע וההתקפה, העובדה כי אין ישראלי רכז בכיר למרות מספר ישראלים לא רעים אחרים היא בעייתית גם כן. נקווה ששיטת התלכיד של רמי הדר תפצה על זה אך מסופקני שכך – ציון 6. ניתן בעיקר בגלל האהבה להחתמה של קולמן וווריק שראויים מאוד לקרדיט בליגה, בנוסף לקרדיט שניתן לגרשון וקרביץ ככאלו שיכולים להוסיף לקבוצה.
