לאחר שהוציאו תוצאות מכובדות ביחס ליריבותיהם במחזור הראשון, שוויץ וסרביה יפגשו בקלינינגראד, האצטדיון של באלטיקה המקומית, בניסיון להמשיך את המומנטום החיובי שצברו מהמשחק הראשון.
ניתוח המשחק הראשון:
סרביה:
אף על פי שהסרבים ניצחו ניצחון זעום של 1:0 מבעיטה חופשית, ניכר כי הם היו הקבוצה הטובה ביותר על המגרש בפער ענק. למרות שפספסו את שלושת הטורנירים הגדולים האחרונים שלהם, הם לא נראים מסונוורים מהמעמד ולא נרתעו מהבליץ שהקוסטה ריקנים שלחו בפתיחה. ה"לוס טיקוס" באו כאנדרדוג מובהר למשחק לכן ניסו לגנוב גול בדקות הראשונות עם בליץ התקפי חזק ביותר.
עד כה, קבוצות שבאו מעמדה נחותה ופתחו עם גישה אגרסיבית הצליחו לערער את הנבחרות הגדולות. האוסטרלים צלחו בערעור הביטחון של הצרפתים ולא היו רחוקים מלגנוב נקודה במשחק רע של הטריקולור, גם האיסלנדים הצליחו להיכנס מתחת לעורם של הארגנטינאים וכמובן המקסיקנים מול הגרמנים במשחק מאוחר יותר. אני סבור כי סרביה התמודדה עם הבליץ הזה מצוין, מאטיץ' ומיליוויביץ לא נתנו להרבה כדורים להגיע לשליש האחרון, הם חסמו דרכי מסירה ולחצו על השחקנים בו זמנית. גם כאשר כדורים בודדים הצליחו לעבור את הגרזנים של הקישור האחורי, ההגנה הוותיקה של הסרבים שיתקה את ההתקפות במהרה.
הכוח של הנבחרת המרכז-אמריקאית הוא בכנפיים שלה, אני חששתי כי המגנים האיטיים בצדדים יתקשו להתמודד עם שחקני הכנף המהירים אך במהרה נעמדתי על טעותי.
נעבור במעבר חד לצד ההתקפי, כמו נבחרות רבות שיצאו מיוגוסלביה, הקישור הוא הצד החזר ביותר של הסרבים. מלאדן קראסטיץ' נתן אור ירוק לשחקני הקישור ההתקפי שלו להסתובב בחופשיות ולעזוב את העמדות הטבעיות שלהם, כמובן שבגבול מסוים. סרגיי מילינקוביץ'-סאביץ' ניצח על הקונצרט ההתקפי המרשים ביחד עם טאדיץ'.
אמנם, המשחק המרשים הזה לא בא ללא כמה חסרונות בולטים: ראשית, הניצחון עדיין היה 1:0 בלבד. הסרבים חייבים להיות יותר "קלינים" מול השער, בעיקר אלכסנדר מיטרוביץ'. שנית, טאדיץ' שיחק טוב אך נראה כי לא הרגיש לגמרי בנוח בעמדת הכנף השמאלית. במרכז הוא יכול לבטא את היכולות שלו באופן האפקטיבי ביותר מבלי להפריע למילינקוביץ'-סאביץ'.
לסיכום, הסרבים שיחקו משחק חזק וממושמע אך לא מיצו את מלוא הפוטנציאל ההתקפי שלהם.
שוויץ:
השוויצרים הוציאו נקודה מהסלאסאו במשחק השני בבית E, הברזילאים שלטו במשחק ובעיקר בכדור לאורך רוב המחצית הראשונה וכבשו גול אדיר שהגיע להם לפי הלך המשחק עד נקודת הזמן הזו. משם, האדומים-לבנים התעשתו על עצמם והחלו אט אט להשתלט על המשחק בעצמם. הלחץ המתמיד שלהם על הנבחרת הדרום אמריקאית הניב פרי, סטיבן זובר התרומם בתזמון ללא דופי לכדור קרן מסובב ונגח בעוצמה לשער של אליסון.
ראו שהנבחרת האירופאית עשתה את שיעורי הבית שלה. הם ידעו בדיוק כיצד לנטרל את היריבה, כיצד להשתמש בכוחה של ברזיל נגדה. מאז ומתמיד הנבחרת הברזילאית ידועה באיכות הדרבליסטים שלה, ובמונדיאל השנה כלום לא השתנה. השוויצרים הפעילו לחץ תמידי על הכדור ולא נתנו לשחקנים להתחיל מהלכי סולו שיסייעו להם לקבל ספרציה מהמגן שלהם. הם עשו עבודה פנטסטית על ניימאר וגרמו לו להזיק למשחק מאשר לעזור.
מה שחסר לי במשחק שלהם היה היצירתיות באגפים. הכוכב הגדול זרדאן שאקירי לא היה אפקטיבי בכלל ולטעמי לא קיבל מספיק כדורים בשטח פתוח. בנוסף לכך, החילופים שלהם הגיעו בשלב מאורח מידי במערכה. הנשק הכי גדול מהספסל שלהם, בריל אמבולו נכנס רק בדקה ה-80', בכלל לא זמן מספק בכדי לבצע שינוי משמעותי במשחק. גם החילוף על ליכשטיינר היה צריך לקרות מקודם.
עוד חיסרון קריטי היה חוסר המשמעת בקישור האחורי. גרניט שאקה לקח את הגישה האגרסיבית צעד אחד קדימה, דבר שהוא נוטה לעשות. חוסר התיאום בינו לבין שחקני הקישור האחרים חיבל במשחקם.
איך היא תנצח:
סרביה:
ניצול מצבים נייחים: לסרבים יש שחקני רבים המומחים בכל הסוגי של מצבים נייחים: קרנות, בעיטות חופשיות במצב של בעיטה, בעיטות חופשיות במצב של הרמה…
אלכסנדר מיטרוביץ צמא לשער לאחר שהיה קרוב כמה פעמים במשחק נגד קוסטה ריקה, מול ההגנה הנמוכה יחסית של השוויצרים, אני לא אופתע אם הוא יתרומם לנגיחה עוצמתית.
שוויץ:
סבלנות: אם הם ייקחו את הזמן שלהם, יבנו התקפות באיטיות דרך המרכז וישלטו בכדור במרכז השדה, הם יצאו עם ידם על העליונה.
ההימור שלי:
זה לא יהיה קל, אבל אני הולך עם הסרבים בהפרש קטן, 2:1.
