מכים בסוס מת

סוף סוף הגענו לזמן הטוב ביותר של השנה, האוויר מרגיש נקי יותר, תחושת התרגשות אופפת את האוויר, ובכל שנייה שעוברת אנו מתקרבים לכדור הביניים שיתחיל את פרק מספר 4 בסדרת המפגשים בין הקליבלנד קאבלירס לגולדן סטייט ווריורס. השחקן הכי טוב ביקום מול הקבוצה הכי טובה בהיסטוריה, יריבות גדולה שתיזכר לעוד שנים רבות. קשה מאוד להתאפק עד המשחק, בזמן הזה ניתן לזפזפ קצת בטלוויזיה ולצפות קצת בסדרות אחרות…

הדרך לגמר:

לאחר שהפסידו ב"סוויפ ג'נטלמנים" למפלצת מהמפרץ בגמר והעבירו את הכוכב קיירי אירווינג בטרייד לבוסטון סלטיקס לאחר 7 שנים עם המועדון, ציפו מהמועדון מאוהיו להתחיל את העונה הסדירה באופן מקרטע משהו, ואכן כך קרה. למרות ניצחון מרשים מאוד על בוסטון במין משחק נקמה נגד הקבוצה החדשה של קיירי, הם הפילו משחקים קלים יחסית כגון הנטס, הניקס והמג'יק בדרך למאזן שלילי לאחר עשרה משחקים. משם הקבוצה מאוהיו תפסה קצת אש ובמשך חודשי נובמבר-דצמבר היא הגיעה לרצף אדיר של 13 ניצחונות בדרך ל-18 ניצחונות מתוך 19 משחקים. העונה של האבירים מקליבלנד המשיכה להיות רכבת הרים מטלטלת, וכללה רצפי ניצחונות והפסידים לאורך כל העונה ללא איזון כלל וכלל. את העונה הסדירה הם סיימו במאזן 52:30,  במקום הרביעי מתחת לסיקסרס, הסלטיקס והראפטורס.

בסדרת הסיבוב הראשון הם פגשו את אינדיאנה המפתיעה שבזכות עונה אדירה של וויקטור אולאדיפו (שנבחר בסוף לחמישייה השלישית של העונה) השתחלה למקום החמישי. הקאבס הובסו במשחק הראשון ב-18 הפרש, מה שזעזע את כולם. הם הצליחו להשוות את הסדרה וגם לגנוב משחק ב-"באנקרס לייף פילדהאוס" בשביל להחזיר לעצמם את יתרון הביתיות. משם כל קבוצה ניצחה את משחקי הבית שלה. הפייסרס לא נראו נחותים לקאבס בשום משחק בישורת האחרונה, הם הפסידו ב-4 נקודות במשחקים 5 ו-7 וגם היו בפוזיציה לנצח כל אחד מהמשחקים. הסגנון משחק שנייט מקמילן הנחיל שם מאוד דומה ל"גריט אנד גריינד" של הגריזליז בעונה הזו בה הגיעו לגמר המערב, קשיחות ואגריסביות בשילוב רב של הגבוהים בצבע במינון נכון.

בסיבוב השני הקאבס פגשו את הקבוצה מהמדינה הצפונית, הלא היא הטורונטו ראפטורס. טורונטו עשו מה שטורונטו עושים בפלייאוף, להשתטח מול המלך ולהתחנן שיהרוג אותם בירייה לראש כדי שלא יצטרכו לסבול סדרה ארוכה יותר מארבעה מפגשים. המלך נעתר לבקשתם ודרס את הדינוזאורים בקלילות מפחידה, קייל לאורי כהרגלו עשה יותר נזק עצמי מאשר תרומה והקנדים ירדו מעצי המייפל הגבוהים שטיפסו עליהם וחזרו עם זנבות הדינוזאורים בין המכנסיים.

בסיבוב השלישי הם פגשו בסלטיקס, שהפתיעו את כולם והגיעו לגמר המזרח ללא שני הכוכבים הגדולים, הייווארד ואירווינג.  הקבוצה הממושמעת של בראד סטיבנס נתנה את הכול בשני צדי המגרש, ההגנה המסודרת שלהם הקשתה על הקאבלירס והם נראו דומיננטיים בחלק גדול מהסדרה. לאחר חמישה משחקים התוצאה הייתה 3:2 לטובת הלפרקונים ממסצ'וסטס וכקבוצה שלא הפסידה בבית עד כה, הם נראו בדרך הבטוחה להעיף את לברון ושות' חזרה לאוהיו. אולם, הסלטיקס שכחו פרט קטן: לברון אוהב לשחק משחקי 6 נגדם. ב-2010 הוא תפר טריפל דאבל אדיר שכלל 19 ריבאונדים בניסיון הירואי (שלא צלח) להציל את הסדרה. ב-2012 הוא גם היה עם הגב לקיר והצליח לתת את הופעת הפלייאוף הטובה בחייו, הופעה שכללה 45 נקודות ב-TD גארדן העוין שסייעו בדרך לאליפות ראשונה שלו בסדרה העוקבת.

הצגת הקבוצה:

בקליבלנד יש חבורה של שחקנים שמנוסים במעמדים הגבוהים ורעבים לעוד טבעת מול היריבה מסן פרנסיסקו. כמובן שהשחקן הכי טוב בפלנטה נמצא שם, גם בגיל 33 הוא נותן את אחת מהעונות הטובות בקריירה שלו. יש גם את קווין לאב, שחקן לא מוערך מספיק שלא מיטיב עם המערכה בקליבלנד, אך משתדל לתרום את חלקו. ישנם גם שחקנים משלימים טובים כמו ג'ורג' היל המנוסה, לארי נאנס האתלט, ג'ף גרין הוותיק ומכונת הריבאונדים העונה לשם טריסטן ת'ומפסון.

הם האנדרדוג, הקבוצה שרבים מסמפטים. הם הסיכוי היחיד של העולם להביס את כוחות הרשע שרק מתעצמים. השנה, זו באמת האפשרות האחרונה בהחלט לדעת רבים בהם כלול אני.

פרס ה"אמי" (למה יזכו):

פרסי ה"אמי" מוענקים כל שנה לסדרות הטובות ביותר, בקטגוריה זו אנסה להציג את התכונות החיוביות של הקבוצה שעשויות לעזור לה לזכות בגביע לארי אובריין.

גיבור פעולה יוצא מן הכלל בעבודתו, אינטיליגנטי ביותר, שנאלץ לעבוד לבדו נגד הפושעים והרשעים בדרכים מקוריות ולא שגרתיות בעזרת שימוש בכלים פשוטים שלא יכולים להועיל בלעדיו, משהו שלא ראינו אף פעם. הוא פועל תחת ארגון שאיבד את האמינות שלו לאחרונה, הוא ורק הוא מחזיק את השם של הארגון טוב ונקי.

הגיבור פעולה הזה הוא אנגוס מגוויר, סוכן חשאי העובד תחת ממשלת ארצות הברית מסדרת הקאלט האמריקאית, או שמא זהו לברון ג'יימס?

אני סבור כי זהו הצוות המסייע הגרוע ביותר בקריירה של לברון שהוא הצליח להגיע איתו לגמר. גם הסטטיסטיקה בצד שלי, ה-BPM (נתון המסייע לבדוק כמה יעילים שחקנים בדקות שלהם על המגרש בהשוואה לשחק הממוצע ביותר בליגה בעמדתם) של שחקני המשנה בקאבס הוא 2-. רק לשם השוואה, ה-BPM של שחקני המשנה ב-2007 היה גבוה בנקודה וחצי בערך, זה פשוט לא ייאמן.

למרות כל זאת, הוא מצליח לסחוב את הקבוצה שלו לבמות הכי גדולות. רק מעטים ביותר הצליחו לעשות את הדבר הבלתי אפשרי הזה. כמובן שקובי ברייאנט הצליח בקבוצה שבה סמוש פארקר (מי???) התחיל כרכז, אלן אייברסון הצליח לסחוב את הממותה שנקראת דיקמבה מוטמבו לגמר בגיל 35 וכמובן המלך עצמו ב-2007. יש לו את המוטיבציה להביא עוד טבעת לעיר ילדותו, ואת רכבת המשא הזאת קשה לעצור כאשר היא מתחילה לדהור.

פרס ה"ראזי" (למה לא יזכו):

פרסי ה"ראזי" מוענקים כל שנה לגרועים ביותר בתעשיית הבידור, את פרסים אלו קיבלו שחקנים גדולים כמו סנדרה בולוק ואדם סנדלר (סנדלר קיבל גם על תואר השחקן הכי גרוע וגם של תואר השחקנית הכי גרועה על השתתפותו בסרט "ג'ק וג'יל"). בקטגוריה זו אנסה להציג את התכונות השליליות של הקבוצה שעשויות להעיף אותה הביתה בבושת פנים.

למתבונן הנורמטיבי, הכל נראה ירוק מתמיד. הוא מפורסם, יש לו המון כסף והוא חי באחוזה ענקית עם חברו הטוב ביותר. הוא משיג מה ומי שהוא רוצה בכל זמן שיחשוק. אולם, אם מתעמקים בו, ורואים את מי שהוא באמת, רואים שהוא רקוב מבפנים. ושהוא לא יכול להיות מאושר באמת למרות כל הדברים החומריים הללו. הוא נהיה הרסני כלפי עצמו וכלפי אחרים, משתכר ועושה סמים בציפייה שהמוות הקרב ייקח אותו מהעולם המצחין הזה.

זהו בוג'ק הורסמן (המודבב ע"י וויל ארנט הפנומנלי), השחקן הממורמר בסדרת הלהיט של נטפליקס על שמו. בוג'ק מציג לנו גם מיקרוקוסמוס של כל הארגון הזה שנקרא הקליבלנד קאבלירס. זהו גמר רביעי ברציפות שלהם, השחקן הכי טוב בעולם אצלם ויש להם אוהדים רבים. אך לאחר התעמקות לא ארוכה, ניתן לראות שמשהו שם רקוב כמו תפוח לאחר יום חם בשמש. אין להם סיכוי לנצח את גולדן, אף שחקן לא ירצה לבוא לקליבלנד מפני שיש אופציות כל כך הרבה יותר טובות, לברון מתחיל להתעצבן וכנראה ישקול ממש חזק את עניין ההישארות שלו בקאבס.

לברון מנסה כמה שהוא יכול, אולם החיידק הזה שהוא מנטליות שגויה מתחיל להדביק גם אותו, חבריו לקבוצה כמובן נדבקו בזה מזמן. ואם הם לא יתעשתו, יכול מאוד להיות שהם אפילו לא ינצחו משחק אחד.

המפתחות לסדרה:

• לשלוט בקצב. אי אפשר לשחק בקצב של גולדן סטייט ולצפות לשום דבר חוץ מתבוסה. הקאבס חייבים להאט את המשחק בשני צדי הפרקט, לעשות התקפות מחושבות ועבודה הגנה נכונה. אני סבור כי הם צריכים לעשות הרבה "דאבל אפים" מהירים בכל התקפה לשם כך שיוציאו את הווריורס מהזון שלהם. חילופים מהירים וזריזים לאחר חסימות זה דבר חשוב מאין כמוהו (עליו ארחיב קצת בחלק ב').
• משחק "אינסייד אאוט". לנסות לחפור בצב ולהוציא לקלעים במקרה של שמירה כפולה, קייל קורבר וג'יי אר סמית חייבים לתת תפוקה ברוב המשחקים אם לא כולם.
• ריבאונד, ריבאונד, ריבאונד. הקאבס צריכים לשלוט בקרשים, הווריורס מומחים בנקודות מהזדמנות שנייה, כנראה הקבוצה הטובה בליגה. בנוסף גם ריבאונד ההתקפה קריטי ביותר. ההתקפה די מקרטעת לאחרונה ולכן צריכים כמה שיותר פוזשנים.

מתמטיקה למתקדמים:

-ברבע האחרון של משחק מספר 6 בסדרה האחרונה, אחוזי השימוש (USAGE) של לברון היו גבוהים מ-48%! זה 14% יותר מראסל ו-12% יותר מהארדן. נתון פסיכי לכל הדעות.

– לקינג יש יותר נקודות בממוצע במשחקי הדחה מכל אחד בהיסטוריה, כמעט 3 נקודות שלמות מעל הוד אווירותו, מייקל ג'ורדן.