הכל או כלום

החל מהעונה הבאה תשחק מכבי תל אביב בשני סגלים כפי שהדגיש שמעון מזרחי. שני סגלים אבל קבוצה אחת.
לכל סגל יהיה מאמן וצוות מקצועי משלו, סגל אחד מיועד ליורוליג בלבד וסגל שני מיועד למפעלים המקומיים.

שלוש השנים האחרונות הביאו את מכבי תל אביב לשפל חסר תקדים. ולא, לא הכישלון באירופה הוא זה שמדאיג את הצהובים. מכבי תל אביב ידעה לא מעט שנים קשות באירופה, ולא מעט שנים עברו עליה בלי שהצליחה להשאיר חותם. אבל באירופה תמיד מכבי איכשהו הצליחה לחזור לטופ, תמיד ההיכל יהיה מלא ואפילו העונה השיגה מכבי ניצחונות יוקרתיים בתל אביב על אלופת אירופה ועל ריאל מדריד.

מה שבאמת מדאיג את הצהובים זהו אובדן הדומיננטיות בזירה המקומית. הזרעים לאובדן הדומיננטיות הזה ננטעו כבר בשנה הראשונה שבה שוחק הפיינל פור. לו ראשי הצהובים היו מסתכלים סביבם הם היו מגלים שביורוליג, יש קבוצה שבאופן די קבוע טובה משאר הקבוצות, ובאופן די קבוע היא נכשלת בפיינל פור. מכבי תל אביב עצמה הכשילה לא פעם את הקבוצה האיכותית הזו מרוסיה שכפי שכבר ניחשתם קוראים לה צסקא מוסקבה. אבל ראשי הצהובים נתנו לפיינל פור לעבור וכך, צעד אחר צעד נוספו עוד חוקים שמצרים את רגליה של מכבי בזירה המקומית ולמעשה עם הדור הנוכחי של הישראלים (שלמעט כספי אף אחד מהם לא שווה אפילו יורוקאפ) למכבי אין יתרון איכותי על שאר הקבוצות. היתרון היחיד שנשאר לה הוא היתרון התקציבי. היתרון תקציבי כפי שיודעת היטב מילאנו, ברצלונה, צסקא, אפס ומכבי לא מבטיח תארים. למעשה, הוא לא מבטיח כלום.

החוק הרוסי, חוק הצעירים ורישום הזרים מקשים מאוד על מאמן לנהל קבוצה. יחד עם זאת, מכבי היא לא היחידה שמתמודדת עם החוקים הנ"ל. גם יריבותיה ביורוליג מתמודדות כל אחת עם חוקים דומים לאלה, הבעיה היא שמכבי מתמודדת עם כל החוקים האלה יחד ובסופו של דבר מגיעה לשני משחקי נוק אאוט בהם כל הלחץ עליה.

אז בעיותיה של מכבי תל אביב ברורות, ומה בקשר לפיתרון?
בשנים האחרונות הקבוצות שעשו גרף שיפור בסיום העונה והגיעו רחוק יותר משציפו וחלקן אף זכו בתואר היו הקבוצות שהחתימו זר דומיננטי שסחף אותן גבוה. הדוגמא הטובה ביותר היא הפועל תל אביב שסיימה את העונה במקום השני והייתה במרחק שתי שריקות לא נכונות מהפיינל פור. כל זה קרה לא כי שחקני הפועל תל אביב שיפרו את הממוצעים שלהם והתעלו נגד ירושלים. כל זה קרה כי הגיע לכאן שחקן מאוד דומיננטי שנתן תצוגות של 30 ו40 נקודות.

אחרי ההבנה כי בחוקים הקיימים בליגה אין צורך לשחק כדורסל טוב ואיכותי אלא רק להגיע עם שחקנים איכותיים לחודש מאי תתארו לעצמכם את התרחיש הבא:

מכבי בונה קבוצה עם 9 ישראלים ו3 זרים. הקבוצה הזאת מציגה עונה בינונית ומסיימת את העונה במקום השביעי. בשלב הזה מכבי בוחרת לא אחד, אלא 5 זרים מקבוצת היורוליג שלה (שכבר סיימה את העונה) ומצרפת אותם לסגל המקומי. (בכל משחק היא תוכל לרשום רק חמישה או שישה זרים אבל המבחר יהיה גדול)
צריך לזכור, כי בניגוד לקבוצות הליגה שהצליחו לאחר שפגעו בזר אחד שהקפיץ את כל הקבוצה מכבי תוכל לבחור את הזרים שהיא מוסיפה למאבק האליפות אחרי שהיא יודעת בדיוק מה כל אחד מהם מסוגל לתת לה כי הוא משחק עבורה כבר עונה שלמה.

תתארו לכם מה זה יעשה לקבוצה שסיימה את העונה במקום השני וקיוותה לקבל קבוצה נחותה ממנה לסדרה ופתאום היא מקבלת קבוצה שבכל משחק מוסיפה לעצמה 3 שחקני יורוליג לפחות.

כמובן שפיתרון זה מכיל גם קשיים לוגיסטיים ותקציביים רבים עוד לפני הקשיים שתערים המנהלת על מכבי אם זו אכן תוציא לפועל את המהלך.

החיסרון הגדול של מכבי תל אביב אם תצא למהלך הזה הוא האוהדים. אוהדי מכבי ברובם לא אוהבים את הרעיון, הם לא רוצים את מכבי שמנסה להמציא את הגלגל. הם אוהבים את מכבי שרכבה על הגלגל הישן. זאת שהחזיקה את הישראלים המלהיבים והזרים הכי מחוייבים באירופה. אם המהלך הזה אכן יכשל כפי שצופים רבים מפרשני הכדורסל המותג הצהוב שנמצא על הקרשים יקבל מכה שספק אם יתאושש ממנה ואפילו הגרעין הקשה של אוהדי מכבי יתקשו להכיל את זה.

המהלך הזה הוא טריקי, הוא בעל סיכון גדול מסיכוי, הוא נגד כל הגיון בריא אבל אם יש קבוצה אחת בעולם שיכולה להצליח נגד כל הסיכויים זאת מכבי תל אביב.

הבהרה: כותב שורות אלה הוא אוהד מכבי שמקווה ומאמין שהמהלך לא יצא אל הפועל.