חצי עונה עברה בליגה הטובה בעולם. גולדן סטייט פתחה בהיסוס אבל אז הפעילה מבערים. סטף, דוראנט, קליי וגרין השתפרו יותר מהעונה שעברה ומעמידים ממוצע של 116 נקודות למשחק כקבוצה. פשוט מטורף. ומהבחינה הישראלית, כספי משתלב מצוין עם הדקות שלו מהספסל (6 מהמשחקים פתח בחמישייה), הוא מעמיד ממוצעים של שחקן ספסל מצוין עם 7 נקודות ו-5 ריבאונדים למשחק ב-16 דקות למשחק. סטיב קר, דוראנט, סטף קרי ושאר הקבוצה מאוד מחמיאים לו ואוהבים את ההקרבה שלו מהספסל. ובכלל, גולדן סטייט עושה את מה שהיא רוצה על הפרקט, השלשות לא מפסיקות להיכנס וההגנה היא פשוט טובה יותר.
מצד שני, מי שנפגשה מולה בגמר בשלוש השנים האחרונות, הלוא היא קליבלנד קבאלירס, בראשות לברון ג'יימס, פתחה את העונה בהיסוס והייתה בדרכה להיות הקבוצה המאכזבת של הליגה אחרי שצירפו העונה את דויין ווייד. ואיבדו את קיירי אירווינג וקיבלו את אייזיה תומאס הפצוע, את דרק רוז שממשיך להיפצע, ואת קווין לאב הלא יציב והמפלה של הקבוצה התפתחה. אבל אז הכל התחיל להתחבר לאט לאט, והניצחונות התחילו להגיע ברצף, הקבוצה ניצחה 11 ניצחונות רצוף וחזרה לצמרת המזרח. לברון בן ה-33 ווייד שבאותו גיל, מנסים להוביל את החבורה הקצת זקנה ופצועה של הקאבס. הם מגיעים העונה אחרי גמר חד צדדי מול גולדן סטייט שהפסידו בו 4-1, ולברון מחפש נקמה. נקמה שהוא יקווה לקבל אותה כמו שקיבל אותה ב-2016 אחרי שעשה מהפך היסטורי אחרי שהיה בפיגור 3-1 וניצח 4-3 והביא אליפות ראשונה לקליבלנד.
אבל האם השנה הן ייפגשו שוב? במערב הכל שונה, הקבוצות התחזקו, יוסטון פורחת עם התיאום החדש בין כריס פול וג'יימס הארדן, באוקלהומה עדין מחפשים את עצמם, סן אנטוניו ספרס היא קבוצה שאף פעם לא מספידים, וגם מינסוטה, ניו אורלינס והלייקרס שיכולים להשתחל לפלייאוף ולעשות רעש. קשה להאמין שהן ינצחו את הווריורס או ידיחו אותה, אבל אי אפשר לדעת במשחק האהוב הזה. אבל במערב, הקבוצות הן לא אותן קבוצות והיה נראה שרק בוסטון יכולה לאיים על קליבלנד, אבל מתברר שזה לא נכון, מילווקי ופילידלפיה הצעירות יכולות לעשות גם רעש אצלן. טורונטו ואינדיאנה יכולות לנסות להפתיע, הניקס וושינגטון ינסו גם הן להפעיל לחץ לקראת הפלייאוף. וקשה להאמין שלא יהיה סיבוב רביעי (ואולי אחרון) בין גולדן סטייט לקליבלנד. אבל מה שבטוח, שהעונה הזאת רק מתעלה על עצמה יותר ויותר.
