כמו בכל שבוע, הסריה א' מספקת לנו מספר משחקים נהדרים שבהחלט שווים צפייה ועוד לפני הצפייה שווים הכנה למשחק. הנה המלצת הצפייה שלי למחזור הקרוב:
נאפולי-יובנטוס (שישי 21:45):
איזה משחק ענק קיבלנו כבר ביום הראשון של המחזור. האלופה, יובנטוס, תתארח בסאן פאולו שיהיה מלא עד אפס מקום לקרב נגד הטוענת לכתר שפתחה את העונה בצורה פשוט מדהימה ונראה שהפעם היא באמת יכולה ללכת עד הסוף.
14 משחקים, 12 ניצחונות ו-2 תוצאות תיקו, זהו המאזן הנהדר של נאפולי בזירה המקומית עד היום, אך בנאפולי של 2017-18 יש יותר ממספרים ותוצאות. מאוריציו סארי, לטעמי המאמן הטוב באיטליה כיום, הפך את הפרטנופיי מקבוצה פוטנציאלית ומוכשרת לקבוצה אדירה בעלת כדורגל מרהיב שמשתפר עם כל שנה שעוברת בה הוא עומד על הקווים. העונה, אחרי שנים רבות, נאפולי וסגנון המשחק שלה הוזכרו בנשימה אחת יחד עם כל הקבוצות הגדולות באירופה אך יכול להיות שיש לה דווקא משהו שאין לאף קבוצה אחרת, קלף מנצח, הלחימה והתשוקה. נאפולי היא קבוצה במלוא מובן המילה, היא יחידה וסארי הוא המפקד, ובשביל היחידה שלך אתה נותן הכל, וכך זה עובד בקבוצה הזאת. נכון, לפעמים זה לא מספיק, כמו במפגשים מול מנצ'סטר סיטי באלופות, אך החוכמה היא להרים את הראש אחרי משחקים כאלה, וסארי האנרגטי והפעלתן יודע להרים את היחידה שלו כשקשה וזה אחד הדברים שיוצרים את הקשר המיוחד בינו לשחקנים. הדוגמה המושלמת לכך היא משחק הליגה של נאפולי נגד לאציו מלפני כחודשיים.
לאציו ירדה למחצית עם יתרון 1-0, אך המשחק נגמר אחרת לגמרי: 4-1 משוגע שכלל שער וירטואוזי של דריס מרטנס. אחרי המשחק אמר סארי: "הייתי בטוח שלאציו תעשה לנו הרבה יותר בעיות והיא גם הובילה, אבל אמרתי לבחורים במחצית שנחזור למשחק ועשינו זאת בעשר דקות בתחילת המחצית השנייה". מכאן אפשר ללמוד את המשמעות של סארי עבור השחקנים: בנאפולי יש כמה מנהיגים על הדשא אך המנהיג האמיתי שלה נמצא על הספסל, או בדרך כלל כמה מטרים לפניו, צועק על איזה שחקן.
והנה מה שאמר מרטנס על השער שלו לאחר שהוא השווה לגול המיתולוגי של מראדונה: "אני מודע להשוואות. הבעיטה שלי הייתה אפילו יותר רחוק מהרחבה. פשוט ראיתי את השוער הולך באיטיות לעבר השער, משום שהוא לא האמין שאשיג את הכדור והיה מרווח בינו לבין המסגרת אז חשבתי שזה יכול להיכנס ולמה לא לנסות. האמת, אני לא ליונל מסי או מראדונה. אני יכול לכבוש שערים כאלה רק בזכות החברים שלי. אני רק דריס ואני מאושר מכך". יחידה או לא?
הערב, היחידה של סארי תצא למשימה מיוחדת: משימת הוכחה. הוכחה ליובנטוס ולכל הליגה שזהו, נאפולי אינה מוכנה לשמש ככינור שני יותר, הפעם היא הולכת עד הסוף, בכל הכוח.
בצד השני של המשחק, ושל המדינה, הסיפור הוא קצת שונה. יובנטוס, לעומת יריבתה, נמצאת במצב פחות טוב והחודש הקרוב יבחן איך תראה המשך העונה שלה. בניגוד לשנים עברו, יובה לא שולטת בליגה בבלעדיות ונמצאת בתחרות משולשת ואולי אף מרובעת על האליפות (תלוי ברומא. לאציו כרגע לא מועמדת רצינית). גם בליגת האלופות לא הולך לה חלק: זה התחיל בהפסד 3-0 מביש לברצלונה, המשיך בתיקו 1 עם ספורטינג ואם תהיה הפתעה רצינית, ישנה אפשרות שהקמפיין הזה יסתיים כבר ביום שלישי. הביאנקונרי נמצאים במקום השני בבית עם 8 נקודות, כאשר ספורטינג ליסבון מאיישת את המקום השלישי כשבאמתחתה 7 נקודות. בשלישי הקרוב תטוס יובנטוס למשחק חוץ נגד אולימפיאקוס, כשהיא יודעת שניצחון יעלה אותה לשמינית הגמר, אך כל תוצאה אחרת יכולה לסבך אותה, שהרי ברצלונה שכבר הבטיחה את העפלתה לשמינית, תפתח בהרכב שני וספורטינג תהיה מאוד להוטה לנצל זאת לניצחון, כמו שכבר הצהיר המאמן שלה חורחה חסוס: "בטוח שנעפיל לשמינית הגמר על חשבון יובה". יובה לא צריכה ולא אמורה ליפול מול האדומים, אך היא כבר הראתה לנו העונה שהיא יכולה להתקשות מול קבוצות פחות איכותיות ממנה, כמו בשיויון עם אותה ספורטינג, ובהפסד 3-2 לסמפדוריה לפני כשבועיים. יש ליובה את אחד הסגלים הטובים ביותר באירופה אך עד כה היא לא מצאה את האיזון: ההגנה לא התייצבה לגמרי אחרי עזיבתו של בונוצ'י, שחקני רכש כמו קוסטה והוובדס עדיין לא השתלבו טוב מספיק בקבוצה, וכמה וכמה פציעות שהוציאו שחקנים החוצה למספר משחקים ולפעמים אף יותר-כל אלה ועוד גרמו לכך שהקבוצה טרם התגבשה סופית. המצב נמצא כרגע במגמת שיפור: בנעטיה משתפר ממשחק למשחק בהגנה והוובדס ערך בכורה מוצלחת במשחק האחרון, בגזרת הרכש דוגלאס קוסטה מתחמם גם הוא עם הזמן ומאטווידי כבר בעניינים, ובתקופה האחרונה חזרו מפציעה מספר שחקנים שיכולים להוסיף לקבוצה לפחות מהספסל, אם לא יותר, כמו מרקו פיאצה וקלאודיו מרקיסיו. מקס אלגרי חייב להצליח להרכיב את הפאזל הזה מהר משום שלפניו נמצא חודש עם משחקים קשים ביותר נגד נאפולי ואולימפיאקוס כאמור, ועוד שני משחקי צמרת סופר קשים בסריה א', נגד אינטר ורומא. אם הוא יצליח לעשות זאת בזמן הקצר שנותר לו, השמיים הגבול עבור הגברת הזקנה, כמו בעונה הקודמת, אך במידה וייכשל במשימתו, קבוצות כמו נאפולי, אינטר ורומא המצוינות יכולות לנצל זאת כדי לקחת 3 נקודות שיהפכו מיידית לפער בטבלה, ואולי, אולי גם אולימפיאקוס תשכיל לנצח ולגרום לסיטואציה בה נצפה בשמינית גמר ליגת האלופות נטולת יובנטוס.
כדאי לשים לב אל: לורנצו אינסינייה. כבר שנים שהווינגר של נאפולי נחשב להבטחה גדולה בכדורגל האיטלקי בפרט ובכדורגל העולמי בכלל, אך למרות שיפור ענק בעונה שעברה, אינסינייה עדיין לא איפה שייעדו לו. מתחילת העונה, האיטלקי הוכיח לכולם שהוא מתאים לרמות הגבוהות ביותר של הכדורגל, והוא הפך לאחד השחקנים של נאפולי, הן מבחינת יכולת והן מבחינה מנטלית. אך בסופו של דבר שחקן גדול ובעיקר מנהיג נשפטים במשחקים הגדולים והקשים כמו זה, ופה זה המקום של אינסינייה לשים את החותמת הסופית: "אני כאן, אני מתאים להיות כאן ואני כאן כדי להישאר"
ניחוש מושכל: 3-1 לנאפולי. יובה על הקרשים, הנאפוליטנים בעננים.
טורינו-אטאלנטה (שבת 21:45):
במשחק השני שלנו, אטאלנטה המאכזבת תתארח באולימפיקו של אנדראה בלוטי, אההה טורינו, סליחה, לקרב אמצע טבלה שעשוי להיות מהנה הרבה יותר מסתם משחק אמצע טבלה.
אטאלנטה הייתה הקבוצה המרעננת של עונת 2016-17 בסריה א', אך העונה המצב הוא אחר לגמרי. הרכש שעשתה בקיץ נראה חיוור לעומת זה שעשו הקבוצות שלפניה בטבלה, ומעברם של פרנק קסי ואנדראה קונטי למילאן ללא ספק הוריד את איכות השחקנים בקבוצה ויצר בה חור שלא נסתם עד היום. אחרי קיץ כזה, התקוות היו תלויות בכוכב העונה הקודמת, אלחנדו דריו (פאפו) גומז, אך זה נעלם אחרי המחזור החמישי ובינתיים בריאן כריסטנטה הצעיר והמוכשר הוא זה שמנווט את הספינה עד שמישהו יקח פיקוד.
בינתיים טורינו דווקא ממשיכה בקו שלה מהעונה הקודמת כ"פרווה" של הליגה. אלופת התיקו של הליגה בעונה שעברה מתקדמת לזכייה שנייה ברציפות בתואר המפוקפק, אחרי שהיא צברה כבר מחצית מתוצאות התיקו שהיו לה ב16-17. טורינו היא קבוצה לא יציבה: היא יכולה ליצור רצף של 3 ניצחונות ביכולת נהדרת ומיד אחר כך 3 הפסדים רצופים בתצוגות חלשות. הרבה תלוי גם בכוכב הגדול והצעיר, יש להזכיר, של הקבוצה-הלא מדובר על אנדראה בלוטי. החלוץ האיטלקי הפגין את יכולותיו האדירות בעונה הקודמת, כשכבש 26 שערי ליגה ובישל 8. כעת הוא הכוכב של הקבוצה והוא המנהיג והרבה אחראיות נופלת על כתפיו. מצד אחד, אם יש מישהו שיכול להוציא את הקבוצה קצת מהבינוניות שלה זה הוא, אולם מצד שני הוא עוד מאוד צעיר ולא בטוח שלשים אחראיות כזו על כתפיים של כישרון כמו בלוטי היא נכונה. לפעמים הלחץ והפחד מכישלון יכולים להכניס את שחקן לחששות וכך להרוס אותו מנטלית ולערער לו את הביטחון. המשך העונה יהיה קריטי לעתיד הקריירה של החלוץ האיטלקי, משום שכרגע קבוצתו די מקרטעת והוא עצמו כבש 3 שערי ליגה בלבד. אם הוא יצליח לשפר את מצב הקבוצה, לה סגל לא איכותי במיוחד, בטח בהשוואה לסגלים של קבוצות במיקום גבוה יותר, אזי איטליה הרוויחה שחקן ענק שיוכל בעתיד הקרוב מאוד להצעיד אותה להישגים גבוהים בהרבה מאי העפלה למונדיאל. לגבי טורינו, קשה עד בלתי אפשרי להאמין שהוא יישאר שם עוד הרבה זמן. בינתיים לפחות היא יכולה ליהנות מהשחקן הכל כך מוכשר הזה עד כי קשה להאמין שהוא בסך הכל בן 23.
כדאי לשים לב אל: "פאפו" גומז. אחד השחקנים המפתיעים של העונה שעברה בסריה א' פתח את העונה בכושר לא רע בכלל, אך הוא נחלש מאוד ולא כבש שער כבר חודשיים. בעונה שעברה הוא היה אחראי ליותר ממחצית משערי הליגה של אטאלנטה, והוא השחקן החשוב ביותר שלה, לפחות בהתקפה. על אף שבריאן כריסטנטה הצעיר שמושאל מבנפיקה מספק נתונים נאים, אטאלנטה לא תוכל לבנות עליו והיא תהיה חייבת שגומז יהיה חד בכדי לקחת איתה נקודות הביתה.
ניחוש מושכל: 2-2 נהדר בין שתי הקבוצות הללו
סמפדוריה-לאציו (ראשון 21:45):
והמשחק השלישי והאחרון שלנו יהיה הקרב הלא ישיר על המקום החמישי בין סמפדוריה המפתיעה ללאציו המפציצה.
אחרי שהקבוצה נפרדה ממספר שחקנים ראשיים בקיץ, ובראשם הכוכב הגדול של העונה הקודמת, פטריק שיק (מושאל), לאוהדי סמפדוריה לא היו יותר מידי ציפיות מהעונה הנוכחית, בייחוד כשרוב 9 הקבוצות שסיימו לפניה התחזקו בצורה מאסיבית. אני משוכנע שאם היו מציעים לכל אוהד סמפדוריה בתחילת העונה את המצב הנוכחי בו קבוצתו נמצאת במקום השישי בפער של 3 נקודות מהמקום החמישי (ועוד חסר לה משחק), הוא היה קונה בלי לחשוב פעמיים. שחקני הרכש שהגיעו מילאו את החסר: השילוב של דובאן זפאטה שהגיע מנאפולי ופאביו קוואליארלה בחוד ההתקפה יוצר התקפה פיזית וחזקה, גסטון רמירז שחזר לכדורגל האיטלקי אחרי 5 שנים מוסיף יצירתיות לקישור ואיבן סטריניץ' עושה עבודה לא רעה בצד שמאל של ההגנה.
אך למרות פתיחת העונה הטובה, בכדי להשיג נקודות סמפדוריה תצטרך לעצור את צ'ירו אימובילה, וזה ממש לא הולך להיות קל. החלוץ האיטלקי הוא אחד החמים בעולם כרגע תוך שהוא אחראי ישיר ל26 שערים (19 שערים ובישול), ואנחנו רק בתחילת דצמבר!
גם הסטטיסטיקה לא עומדת לעזרת הקבוצה מגנואה: בעשרת המשחקים האחרונים בין הקבוצות היא ניצחה פעם אחת בלבד, שני משחקים הסתיימו בתיקו ושבעה משחקים הוכרעו לזכותם של הנשרים הקטנים, שהאחרון שבהם היה המשפיל מכולם: ניצחון 7-3 ענק ללאציו במסגרת הליגה בעונה שעברה.
כדאי לשים לב אל: סרגיי מילינקוביץ'-סאביץ'. לאציו מחזיקה בידה יהלום שיכול להפוך לקשר הטוב בעולם בעוד מספר שנים. לסרבי בן ה-22 יש את כל החבילה שקשר 50-50 צריך: טכניקה, שליטה אדירה בכדור ויכולת מסירה בשתי הרגליים, ראיית משחק, בעיטה חדה, פסים וכדורי עומק נהדרים והצטרפות להתקפות מאחור בתנועות מצויינות פנימה. גם הגנה הוא יודע לעשות נהדר, הוא לא מפחד לרדת לגליצ', יש לנו מבנה גוף גדול ומיד אחרי שהוא עולה להתקפה הוא מגיע לאמצע חזרה מלמעלה, כדי לקחת כדורים בעזרת רגליו הארוכות. לא סתם קלאודיו לאוטיטו נשיא לאציו, לא מוכן לקבל פחות מ70 מיליון אירו בכדי להסכים למכור את השחקן. אך ישנו גם עניין המספרים אותם הוא לא מצליח לגמרי לספק העונה. לסרבי 4 שערים, מספר טוב יחסית לקשר אמצע בשלב זה של העונה, אך אם נסתכל על עמודת הבישולים שלו העונה נגלה אותה עומדת על 2 בלבד. שחקן עם יכולות טכניות וראיית משחק כמו שלו צריך לנפק הרבה יותר בישולים, במיוחד כשמי שמחכה להם למעלה הוא צ'ירו אימובילה הרותח שכבש כבר 19 שערים העונה בכל המסגרות.
כדי שקבוצות גדולות יסכימו לשים את הסכום אותו דורש הנשיא שלו, סאביץ' חייב לתת יותר ממה שיש לו ברגליים, וכבר במשחק הנוכחי זאת תהיה הזדמנות טובה לעשות זאת, במיוחד אם אתם צופים בו, לטובתכם.
ניחוש מושכל: 2-1 ללאציו, יש ל4 הראשונות סיבה להילחץ.