כאשר מבינים מעט יותר לעומק את משמעות המילה "שושלת", בהקשר הספורטיבי, מסקנה מתבקשת היא עד כמה תכוף השימוש בה. כמה בקלות היא נזרקת לאוויר, וכמה פשוט להתבלבל בין שושלת לדור זהב.
הדרך הקלה להסביר שושלת מהי הם הניו אינגלנד פטרויטס. אחת מתוך שתי שושלות בספורט האמריקאי כיום. על כמה זה מרשים, בטח בעידן תקרת השכר, אפשר להמשיך לדבר עד צאת הנשמה. כאן אתמקד לא בעקרונות שהפכו את השושלת לכזו. לא בניהול החכם לטווח הארוך. אתמקד בעתיד הקרוב – עונת 2017-18. אז, למה הפעם הניו אינגלנד פטריוטס מועמדים מובילים להניף את הלומברדי באצטדיון המגן מהקור של מינסוטה?
דו יור ג'וב
"מה? אבל אמרת ש…" אז רגע. הפטריוטס, כמו בכל אוף סיזן בערך, איבדו כמה וכמה שחקנים חשובים במסע האליפות המופלא מהעונה שעברה. גם במהלך העונה שעברה הם שיחקו בלי כמה ברגים חשובים במכונה. אפילו בריידי פתח את העונה שעברה מושעה. אבל קל יותר להחליף שחקנים חשובים יותר, כשכל שחקן שעולה למגרש יודע בדיוק מה העבודה שלו. או לפחות מוקף בכאלה. אז כשבריידי לא היה, גארופולו ואחר כך בריסט, במידה מסויימת, ידעו לעשות את העבודה. כשקולינס נשלח באמצע העונה בטרייד, שיי מקלאלין, קייל ואן נוי ואילנדון רוברטס עשו את העבודה. אפשר להשתמש בעוד עשרות דוגמאות כאלה. אז הפטס יידעו למצוא את התחליף של ג'וליאן אדלמן, וגם את של נינקוביץ' או ג'באל שירד. פשוט כי כל שחקן שלובש את האדום-כחול הפטריוטי מבין, שכל מה שנדרש ממנו זה לעשות את עבודתו.
מכל הכיוונים
ההתקפה בניו אינגלנד בנויה על מצ'אפים. היא מנצחת אותך בזכות יצירת מצ'אפים נוחים לה והתאמות במהלך המשחק. היא תמיד דואגת שיהיו לה את הכלים ליצור כל מיסמאצ' אפשרי ולבצע כל התאמה אפשרית. עם הגודל של רוב גרונקובסקי, מנוע הסילון של ברנדין קוקס, העוצמה של מייק גילסלי והזריזות של ג'וליאן אדלמן(או בהעדרו – אמנדולה, ג'יימס ווייט) – אין דרך בה ניו אינגלנד לא תוכל לנצח אותך. לגובה, לעומק, בין התאקלים או בין המספרים – הגנות לא יכולות למנוע ממך הכל. תצופף, וקוקס ישרוף אותך. תרווח, וג'יימס ווייט יקבל שטחים פנויים. תשמור צמוד – גרונק גבוה ממך(והוא ספציפית מיס מאצ' מהלך). ואם משחק המסירה לא מתקתק – פשוט נרוץ עליך בכוח עד שיימאס לך. אז מה השוני כאן משנים קודמות? אמרנו שאותה שיטה רצה הרבה זמן. טוב, זו כמובן איכות השחקנים – בכל עמדת התקפה לפטס יש שחקן מהטובים בליגה. בין אם זה ג'יימס ווייט בתור רץ תופס, קוקס בתור איום עומק או גרונקובסקי בתור טייט אנד. הפטרויטס כבר לקחו סופרבולים והתקרבו להרבה אחרים עם שחקנים פחות טוב בהרבה מכל עמדה. כשיש כישרון כזה, יש עוד הרבה יותר ממה לפחד.
הגנה אלסטית
ביל בליצ'ק הוא מאמן הגנה. מאט פטרישיה הוא אחד המתאמים הטובים בליגה. על המגרש, מובילים את היחידה ההגנתית הזו דונטה הייטאוור, מלקולם באטלר ודווין מקורטי, בנוסף לכישרונות עולים כמו מלקום בראון וטריי פלאוורס, ופנים חדשות ונוצצות בדמות סטפון גילמור. גם בצד ההגנתי מדובר באחד הסגלים היותר כישרוניים שהיו בג'ילט כבר זמן די רב, וזה למרות שהפטרויטס תמיד התהדרו בהגנה חזקה. הגנה אלסטית – מתעקמת ולא נשברת. הגנה שתמיד נתנה יחסית הרבה יארדים אבל הרבה פחות בקטגוריה החשובה – נקודות. לראייה, בעונה שעברה נשבר הרצף של סיאטל וניו אינגלנד היא ההגנה שסיימה ראשונה בנקודות. (אגב, הקבוצה שהכניסה הכי הרבה נקודות לפטריוטס בעונה שעברה? סיאטל.) אין אף פאס ראשר גדול בהגנה הזו, אבל יש אימון ברמה גבוהה מאוד. זה מחזיר אותנו להתחלה – הגנה שלא נותנת הרבה נקודות וביג פלייז היא הגנה ממושמעת, בה כל אחד עושה את העבודה שלו.
העז
העונה שעברה והסופרבול בסופה הפכו את זה כמעט לקונצנזוס. בלי הגנת על שתסחוב אותו, בלי הקיקר שיסיים לו את הדרייבים, בלי פרשות רמאות כאלה או אחרות, ובלי הרבה סיכוי לעשות את זה, טום בריידי השיג את הטבעת החמישית שלו, עבר את ג'ו קול, והפעם לא היה שום דבר לבסס עליו איזה טענה מגוחכת נגד בריידי. כיום, כמעט ואין ויכוח שבריידי הוא הגדול מכולם. העז. בריידי הוא המאסטר בכל הנוגע למה שהולך לפני הסנאפ, עכשיו כשפייטון כבר לא כאן. לפעמים אפשר להגיד שהוא יודע מי ומה יהיה פנוי לפני שהמהלך בכלל מתחיל. שחקן שלא חווה ירידה כשהוא מזדקן – כנראה שרוב המשחק שלו לא היה מבוסס על יכולות אתלטיות בכל מקרה. בריידי הוא דוגמה מעולה לכך. עבודת הרגליים שלו בפוקט מזכירה את זו של בלרינה, כך שלמרות שהוא לא נייד קשה יותר ללחץ להגיע אליו. אבל מה שמבדיל אותו מאחרים בצורה הכי בולטת הוא המנהיגות שלו, הקשיחות שלו, הנחישות שלו. קווטרבקים גדולים לאורך השנים ידעו גם להנהיג את הקבוצה מנטלית ולא רק בהאדל, ובריידי הוא אחד הטובים בהיסטוריה גם בזה. מעט מאוד אנשים בעולם הספורט בכלל יכולים לעורר השראה כמו שטום בריידי יכול. עם כל קווטרבק אחר שמוביל את ההאדל, סופרבול 51 היה קורה בדיוק כמו שציפינו שיקרה אחרי חצי שעה של פוטבול. וכשיש לך את הקווטרבק כנראה הטוב בליגה, ואולי, עדיין נתון לויכוח, הטוב בהיסטוריה – הסיכויים שלך לזכות באליפות קצת גדלים.
לסיכום
קודם כל, בואו ניכנס לפרופורציה. אי אפשר להבטיח שהפטריוטס יזכו כמובן. למעשה, בתור קבוצה שנמצאת בפלייאוף כל כך הרבה זמן ברצף, הם הראשונים להעיד כמה זה קשה לזכות בסופרבול. למרות זאת, הנסיבות לטובתם. כאמור, יש כאן הסגל המוכשר ביותר שהיה בפוקסבורו כבר זמן רב. נמצאים כאן המאמן והקווטרבק הטובים בהיסטוריה לדעת רבים. כשיש לך את כל זה, אין סיבה נראית לעין שהפטריוטס לא יחזרו לריקוד הגדול ואף יהיו הראשונים להגן על התואר מאז, ובכן.. הם עצמם.
