מעבר להיותו שיאן ההופעות בנבחרת ארגנטינה ובזמנו גם קפטן הנבחרת, חאבייר אדלמר זאנטי היה סמל באינטר האיטלקית. היום המגן/קשר שכבר פרש ממשחק חוגג את יום הולדתו ה-44 ואנחנו כאן כדי לחגוג לו אותו.
5 אליפויות, 4 גביעים, 4 זכיות בסופר-קאפ האיטלקי, זכייה בגביע האופ"א והנפת הגביע עם האוזניים הגדולות בנסטיאגו ברנבאו אחרי ניצחון על באיירן מינכן – זהו ההספק של חאבייר זאנטי ב-19 שנים בהן היה חלק בלתי נפרד מאינטר, שלימים הפכה לסוג של בדיחה בכל מה שקשור לכדורגל האיטלקי. זאנטי נולד ב-10.08.1973 בבואנוס איירס, ארגנטינה, להורים עם שורשים איטלקים. הדרך למחלקת הנוער של אינדפנדיינטה לא הייתה קלה. המשפחה חיה בשכונות המצוקה, ההורים עבדו קשה במהלך כל השבוע, וחאבייר הקטן בכלל היה עוזרו של אביו בעבודות הבנייה שלו. בשנות העשרה לחייו, זאנטי ניגש למבחני קבלה למחלקת הנוער של אינדפנדיינטה המקומית, אך נכשל ולא התקבל. אחרי הסירוב מצד האדומים, הוא הצטרף לטלרס מהליגה הארגנטינאית השנייה, איתה הוא שיחק 33 משחקים וכבש שער אחד לפני המעבר שלו לבאנפילד בגיל 20. מהר מאוד הכישרון החבוי של זאנטי התגלה, ואת הופעת הבכורה שלו הוא רשם מול ריבר פלייט הגדולה. שער הבכורה שלו הגיע קצת יותר משבועיים לאחר מכן, במשחק מול ניואל'ס אולד בויס, קבוצת נעוריו של ליאונל מסי.
שתי עונות בלבד בתור שחקן משמעותי בליגה הארגנטינאית הראשונה הספיקו כדי שאחת מאריות אירופה תשים את ידה על השחקן הורסטילי. בשנת 1995, ההעברה על סך 5 מיליון יורו הייתה נחשבת למהלך חריג, בייחוד כאשר מדובר בקשר ארגנטינאי צעיר ש"לא קרע זוג נעליים". התואר הראשון בו זכה זאנטי עם קבוצתו החדשה היה גביע האופ"א (הליגה האירופית של ימינו), וזאנטי עצמו גם כבש את השער השני מתוך שלושה שכבשה לרשת של לאציו ב-"פארק דה פרינס". בשנת 2001 "אל פופי" הפך לקפטן הקבוצה, אחרי שבשנתיים שקדמו לכך הוא היה קפטן המשנה בקבוצה.
בקיץ 2006, רוברטו מאנצ'יני צירף לקבוצה את מאייקון לעמדת המגן הימני, ובנקודה זו חל שינוי בקריירה של זאנטי. השחקן שבמקור שיחק בעמדת המגן הימני, הוסב לקישור האחורי והפך לברומטר של הקבוצה, השחקן החשוב בפאזל. בספטמבר של אותה שנה, זאנטי ערך את הופעתו ה-500 (!!!) במדי אינטר במשחק נגד באיירן מינכן. חאבייר זאנטי היה שותף לחמש האליפויות הרצופות של אינטר בין השנים 2005-2010, ואף זכה איתה בליגת האלופות בעונת 2009/10, כשבגמר היא גברה על באיירן מינכן בתוצאה 2:0. על הקווים של הנראזורי עמד ז'וזה מוריניו, שמיד לאחר מכן מונה למאמנה של ריאל מדריד.
חאבייר זאנטי המשיך להוביל את אינטר גם בשלוש העונות הראשונות של העשור הנוכחי, אך בעונת הפרישה שלו (בגיל 40) הוא רשם 13 הופעות בלבד ותלה את הנעליים בעשרה במאי 2014. פרישתו הייתה נקודת מפנה בתפקודה של אינטר. אמנם ההשתלטות של יובנטוס על הכדורגל האיטלקי החלה עוד לפני כן, אך היעדרו של זאנטי במרכז השדה והקושי במציאת מחליף ראוי לקפטן המיתולוגי פגעו בנראזורי שלא פוגעים כבר מספר שנים. בשנת 2015, בטקס מרגש בסן סירו, אינטר הוציאה מכל שימוש את מספר חולצתו של זאנטי בקבוצה (4) ולפי החוק הלא כתוב, רק בנו יוכל ללבוש את החולצה. בפרשיתו ועד היום חאבייר זאנטי נחשב לשיאן ההופעות של נבחרת ארגנטינה עם 143 כאלה.
חבאייר זאנטי תמיד ייזכר כשחקן צנוע, שחקן של עבודה קשה, נאמנות וריגוש. מזל טוב אגדה!
