היום יום הולדתו ה-40 של פטריק ויירה, אחד מגדולי הקשרים האחוריים רציתי להזכיר למי ששכח ולמי שלא זכה לראותו, את אחד השחקנים הגדולים בהיסטוריה הצרפתית ובהיסטוריה של ארסנל.
ויירה התחיל את הקריירה בקאן כשהיה בן 17 בלבד ומונה לקפטן הקבוצה בגיל 19. זה הספיק למילאן לחטוף אותו עוד לפני גיל 20. במילאן רשם הקשר הצעיר רק 5 הופעות במדי הרוסונרי (ואני בטוח שהם מצטערים על כך) ו"זכה" עימם באליפות.
בעקבות חוסר המשחקים באיטליה והרצון של ונגר, בספטמבר 96' הוחתם ויירה אצל ארסנל, באחת ההברקות של המנג'ר הצרפתי. הוא השתלב בקלות בהרכב התותחנים אך בעונתו הראשונה לא זכה בדבר, אך בעונת 97'-98' זכה ויירה בדאבל עם ארסנל, כשהיא משלימה 2 ניצחונות ליגה יוקרתיים על מנצ'סטר יונייטד.
בסיום העונה ויירה זומן לסגל נבחרת צרפת למונדיאל 1998 שנערך בצרפת. אמנם ויירה שיחק רק פעמיים, אך זה הספיק כדי לחגוג זכייה ראשונה של צרפת במונדיאל, בביתה הפרטי, אחרי שהוא מבשל את השער השלישי של צרפת בניצחון 3-0 על ברזיל בגמר. הוא גם קיבל על כך את אות לגיון הכבוד (תואר מוערך מאוד בצרפת) שקיבלו כל שחקני הסגל ההוא.
2 העונות לאחר מכן הייתה עונה מאכזבות מבחינת ארסנל וויירה אחרי שסיימה שנייה פעמיים (פעמיים אחרי יונייטד של פרגוסון) וסיימה את 2 העונות עם מגן הקהילה בלבד.
בקיץ שנת 2000 נערך היורו הראשון ששולב ב-2 מדינות (בלגיה והולנד) וצרפת הגיעה אליו כאלופת העולם. אחרי שסיימה שנייה בשלב הבתים, היא עברה את כל שלבי הנוקאאוט בתוצאה 2-1 וזכתה בגביע. ויירה מבחינתו עשה יורו מעולה ונכנס להרכב הטורניר.
עונה לאחר מכן ארסנל שוב סיימה שנייה והפעם, אפילו במגן הקהילה לא היה לונגר להתנחם. אבל עונה לאחר מכן (01/02) ארסנל זכתה בשלושה תארים שונים, אליפות, FA קאפ ומגן הקהילה, בשנה בראשונה שויירה קפטן.
לאחר מכן, צרפת בעלת הציפיות הרבות הודחה כבר בשלב הבתים של מונדיאל 2002, בלי שהבקיעה ולו שער אחד.
עונה לאחר מכן הקבוצה הסתפקה בגביע בלבד, ושוב סיימה סגנית. אבל הכל היה מוכן לעונת 03/04, עונת המושלמות. ארסנל סיימה את העונה מבלי להפסיד אפילו פעם אחת בליגה והשוותה שיא מדהים, לקחה כמובן את האליפות והגיעה עד לרבע גמר האלופות.
רגע לפני עונתו האחרונה בארסנל, ויירה נפצע באמצע יורו 2004 שבו הודחה צרפת על ידי האלופה שבדרך, יוון.
עונה אחר כך היא סיימה כסגנית של צ'לסי, שזכתה באליפות הראשונה שלה זה 50 שנה. עונה זו הייתה עונת העזיבה של ויירה מארסנל, שסיים אותה בטעם מתוק לאחר זכייה בfa קאפ, כשהוא כובש את הפנדל המכריע בדו קרב הפנדלים. בסוף העונה עבר ליובנטוס תמורת 13.7 מיליון פאונד.
ויירה חתם ל-5 עונות אצל הגברת הזקנה אולם בפועל שיחק רק אחת. אחרי שחתם הוצב בקישור לצידם של נדבד ואמרסון האגדיים. ברבע גמר האלופות הוגרלה יובנטוס מול ארסנל מה שהחזיר את ויירה הביתה. אבל בפועל המשחק היה רע מבחינת ויירה שגם הפסיד לאקסית 2-0 וגם קיבל צהוב שמנע ממנו להשתתף בגומלין. בסוף העונה יובנטוס קיבלה עונש של ירידת ליגה בשל מכירת משחקים והאליפות שלה שזכתה בה השנה עם ויירה נשללה. ויירה דרש לעבור מכיוון שלא רצה לשחק בסרייה ב', ועבר לאינטר תמורת 9.5 מיליון יורו.
רגע לפני מעברו לנאזורי, ויירה זומן לטורנירו האחרון במדים הלאומיים, מונדיאל 2006. זהו היה גם טורנירו האחרון של זינאדין זידאן כשחקן והיה לחץ גדול על הנבחרת הצרפתית. לאחר שסיימה שנייה בשלב הבתים, ויירה הוביל את הנבחרת עם יכולת נהדרת עד למשחק הגמר, בו נפצע במהלך המחצית השנייה וצרפת הפסידה בפנדלים לאיטליה עם הנגיחה המפורסמת של זידאן במאטרצי.
באינטר זכה ב-3 אליפויות רצופות, אך לא הצליח לעבור איתם את שמינית גמר ליגת האלופות, מה שתסכל אותו מאוד. בעקבות פציעות רבות, שינויי מאמנים וסגל טוב, ויירה לא הרבה לשחק. אחרי 10 שערים ו-13 בישולים עזב ויירה בינואר 2010, טיימינג רע מבחינתו מכיוון שבסיום עונה זו זכתה אינטר בליגת האלופות, ועבר למנצ'סטר סיטי, בה שיחק עונה וחצי, זכה ב-fa קאפ ופרש בסופה מכדורגל בשנת 2011.
כיום ויירה מאמן את ניו יורק סיטי שנמצאת במקום השלישי בmls ומוביל הרבה כוכבי עבר כמו פירלו, וייה ועוד.
ויירה, שנחשב לאבי הקישור, הוא אגדה, סמל ובן אדם שייזכרו שנים רבות, בעיקר בזכות האהבה לנבחרת בה שימש כקפטן, האהבה לקבוצה הראשונה שנתנה לו קרדיט (שגם בה שימש כקפטן) ובעיקר האהבה למשחק שכל העולם אוהב.
