הטיטאן הגרמני

אוליבר קאן, מהשוערים הטובים בכל הזמנים, חוגג יום הולדת 47 ואי אפשר לחגוג מאורע כזה מבלי להזכיר קצת את הקריירה הגדולה של מי שכונה בעברו הטיטאן.

קאן נולד בעיירה קטנה ששמה קרלסרוהה במערב גרמניה. את הקריירה שלו התחיל בקבוצה המקומית כשחקן שדה ובהמשך הוזז לעמדת השוער. עלה לבוגרים בעונת 87/88 ואת משחקו הראשון שיחק נגד קלן, שנגמר בתוצאה 4-0 לזכותה של קרלסרוהה, אך נהיה שוער ראשון רק בשנת 1990. קאן הפך לשחקן מוביל בקבוצתו, שהייתה אחת הטובות בגרמניה, ואף העפיל איתה בעונת 93/94 לחצי גמר גביע אופ"א אחרי שבדרך עבר את מה שנקרא על ידי המקומיים "הנס של הווילדפארקשטדיון", שבו קרלסרוהה דרסה בבית 7:0 את ולנסיה, אחרי שהפסידה לה 3:1 במסטאייה שבספרד. עונה מעולה זו גרמה להרבה קבוצות גדולות להתעניין בקאן ואחרי שגם זכה בתואר שוער השנה בגרמניה, עבר לבאיירן מינכן תמורת 4.6 מיליון מארק גרמני (סכום עתק לשוער באותם זמנים).

עוד לפני העונה הראשונה אצל הבאוורים, קאן זכה לזימון יוקרתי למונדיאל 1994, אך לא שיחק.

את עונתו הראשונה בבאיירן הטיטאן לא ירצה לזכור. הוא נפצע פציעה שהשביתה אותו זמן רב ברגעים קריטיים של העונה, אך חזר בקיץ וגם ערך את הופעתו הראשונה במדי הנבחרת.

בעונתו השנייה במינכן קאן היה נהדר. הקבוצה זכתה בגביע אופ"א (זכייה שנייה שלו) אחרי שבחצי הגמר הם הדיחו את ברצלונה (מי היה מאמין שפעם משחק בין באיירן לברצלונה היה בגביע אופ"א), וניצחו את בורדו בגמר. בנוסף לכך, הם סיימו מקום שני בליגה אחרי שבעונה שלפני אפילו לא היו בחמישייה. בסיום עונה זו קאן גם זומן ליורו 96' שבו זכתה גרמניה, אך לא שותף. עונה לאחר מכן (96/97) קאן זכה באליפות הראשונה שלו, בגביע הליגה הגרמני ובפעם השנייה בתואר שוער השנה בגרמניה. עונה לאחר מכן הייתה פושרת והסתיימה בגביע בלבד אך גם בעונה זו זכה בתואר שוער השנה בגרמניה.

גם את מונדיאל 98 ראה קאן מהספסל, וגרמניה הודחה ברבע הגמר.

עונת 98/99 זכורה כעונה טובה אך מאכזבת מאוד עבור השוער הגרמני. הוא קיבל את סרט הקפטן, באיירן זכתה באליפות, בגביע הליגה הגרמני והם אפילו עלו לגמר הצ'מפיונס אך את אותו גמר ליגת האלופות כולם זוכרים. באיירן הובילה 1-0 עד תוספת הזמן, שבה מנצ'סטר יונייטד הכניסה 2 שערים ולקחה לגרמנים את הגביע. באותה עונה נבחר לשוער השנה באירופה. עונה לאחר מכן באיירן זכתה בטרבל מקומי (אליפות, גביע וגביע הליגה), הוא זכה בתואר שוער השנה בגרמניה ושוער השנה באירופה. שנה לאחר מכן שוב זכה באליפות, בגביע הגרמני ובתואר שחקן השנה בגרמניה (בפעם הראשונה שלו) ושוער העונה באירופה והקבוצה הגיעה עד לחצי גמר ליגת האלופות.

אחרי כל זה לגרמניה לא הייתה ברירה אלא לשים את קאן בין הקורות ביורו 2000, אך בטורניר זה גרמניה כשלה והודחה בשלב הבתים.

מי היה מאמין שדווקא אחרי טורניר כל כך כושל תגיע העונה הטובה ביותר שלו. השוער הגרמני זכה בעוד אליפות, בתואר שחקן השנה בגרמניה, בתור השחקן ההוגן של אופ"א ושוער העונה באירופה. אבל גולת הכותרת הייתה ליגת האלופות. אחרי שנקמה במנצ'סטר יונייטד והעיפה את ריאל מדריד, הגיעה באיירן לגמר ליגת האלופות מול ולנסיה. אחרי 1:1 ב-120 דקות המשחק הלך לדו קרב פנדלים שבו הטיטאן עצר 3 פנדלים והוביל את באיירן לזכייה ועל הדרך נבחר למצטיין המשחק. באותה עונה הם גם זכו בגביע הבין יבשתי אחרי ניצחון על בוקה ג'וניורס. את עונת 02/01 באיירן סיימה ללא תארים אחרי שריאל נקמה על עונה שעברה עם הדחה ברבע הגמר והיא סיימה במקום ה-3 בליגה אך קאן עוד פעם נבחר לשוער השנה בגרמניה.

גרמניה אכזבה במוקדמות מונדיאל 2002 ועלתה רק לאחר 2 מפגשי פלייאוף מול נבחרת אוקראינה. הגרמנים באו עם ציפיות נמוכות. אך למרות זאת הגרמנים הצליחו לעלות עד הגמר, כשקאן סופג שער אחד בלבד ב-6 השחקים הראשונים, אך גרמניה הפסידה 2-0 לברזיל בגמר והסתפקה בסגנות. קאן עצמו, בטורניר הטוב ביותר שלו בנבחרת, נבחר לשחקן הטורניר, זכה בפרס יאשין (שוער הטורניר) וכמובן נכנס לנבחרת המונדיאל.

אך כמו שאומרים- "מהשיא אפשר רק לרדת". השוער הגרמני החל הידרדרות ביכולת שלו בין הקורות כאשר בעונת 02/03 באיירן עפה כבר בשלב הבתים עם 2 נקודות מ-18 אפשריות, אבל עדיין זכתה בדאבל המקומי. עונה לאחר מכן באיירן עוד פעם עפה מוקדם מהאלופות אחרי הפסד לריאל מדריד שהיה כביכול באשמתו, ואפילו תואר מקומי לא היה לו.

גרמניה הגיעה ליורו 2004 כסגנית אלופת העולם אך כמו ביורו הקודם היא אכזבה וסיימה את הטורניר כבר בשלב הבתים.

בשנתיים הבאות באיירן לקחה 2 דאבלים מקומיים רצופים אך כשלו בליגת האלופות כשהודחו ברבע ובשמינית הגמר.

במונדיאל 2006 שנערך בגרמניה קאן אמנם איבד את המקום כשוער הפותח אבל אחרי שגרמניה הפסידו בחצי הגמר לאיטליה הוחלט לתת לקאן לפתוח במשחק על המקום השלישי, בו הוא הציג יכולת טובה וגרמניה ניצחה 3-1.

אך בעונת 06/07 באיירן אכזבה ממש כשסיימה במקום הרביעי בלבד בליגה (שלא הוביל לאלופות באותם שנים), הודחו עוד פעם ברבע הגמר ליגת האלופות ואפילו בגביע הודחו על ידי מי שתתברר בסוף העונה כאחת היורדות. בעונת 07/08 החלו חילופי דורות בשער הבאוורים כאשר קאן אמנם היה השוער הבכיר אך מיכאל רנסינג, שנחשב העתיד של באיירן בשער קיבל יותר ויותר צ'אנסים. הוא סיים את העונה עם עוד דאבל מקומי ואחריה פרש מכדורגל.

קאן סיים את הקריירה עם 429 הופעות במדי באיירן בליגה (מקום שני בבאיירן בכל הזמנים), 577 הופעות בבונדסליגה (מקום 3 בכל הזמנים, השוער עם הכי הרבה הופעות) ושמר בבונדסליגה 197 פעמים על רשת נקייה- שיא כל הזמנים. בנבחרת קאן הופיע 86 פעמים, מתוכם 49 כקפטן.

בקיצור, אחד השוערים הטובים בהיסטוריה, טיטאן…..