כשאורי אלון קנה את הקבוצה מהבירה, הוא הצהיר שהמטרה שלו להגיע ליורוליג.
בשנה הראשונה כשעוד ירושלים הייתה במלחה, היא הגיע לרבע גמר, שם הודחה על ידי ניזני הרוסית.
בראד גרינברג שמונה בתחילת העונה פוטר, ירושלים עברה לארנה והוחלט למנות את המאמן המבטיח מהכרמל דני פרנקו, שהביא איתו את דונטה סמית כנדוניה, השחקן הטוב בארץ, ששנה לפני כן סחב את חיפה לאליפות, תחת שרביטו של גרינברג.
פרנקו בא, ובשנה הראשונה שלו ירושלים הודחה בשלב הראשון ביורוקאפ, למרות זאת אלון לא מיהר לפטרו, מהלך שבסופו של יום הביא אליפות, מה שגרם לכך שפרנקו קיבל הזדמנות נוספת.
בתחילת העונה ולאור האליפות ירושלים קיבלה כרטיס למוקדמות היורוליג, אבל לא צלחה את המוקדמות והודחה על ידי קאזאן.
הקבוצה המשיכה ביורוקאפ, וצלחה את השלב הראשון. אבל בשלב השני ירושלים ביזתה את עצמה כשסיימה עם מאזן 0:6 וכשבמשחק האחרון היא מובסת ב-47 הפרש בספרד מול קנריה.
ההדחה הזאת בסופו של יום חרצה את גורלו של פרנקו, בסיום אותה עונה ירושלים איבדה את האליפות בבית לראשון לציון.
(הפייסבוק של הפועל ירושלים)
בירושלים עשו חושבים בקיץ והוחלט למנות מאמן זר, הוחלט ללכת על מאמן בעל שם. הפור נפל על סימאונה פיאניג'אני. מאמן איטלקי שהביא את סיינה עד לחצי גמר הפיינל פור של היורוליג, שם סיינה הודחה מול מכבי תל אביב של שרף.
אבל ההחתמה המפתיעה יותר הייתה של אמארה סטודמאייר.
ביחד איתו הוחתמו שחקנים עם רזומה באירופה: קרטיס ג'רלס וטרנס קניזי. ביחד עם עוד כמה שחקנים מבטיחים דייסון, שון ג'ונס וטראוויס פיטרסון.
ירושלים קיבלה בית יחסית קשה על הנייר ולנסיה, קובאן ואולם, שהצטרפו ללובליאנה החלשה.
המשחק הראשון היה בולנסיה, הקבוצה שהפרשנים סימנו כפייבוריטית לזכייה, ירושלים ניצחה במשחק צמוד, וזה נתן את האות הראשון שיש פה קבוצה שיכולה להגיע רחוק השנה.
ירושלים המשיכה עם ניצחונות גדולים בארנה על קובאן ובחוץ על לובליאנה אבל אז באה התבוסה באולם בחוץ.
ירושלים לא הצליחה לחזור לתפקד והובסה גם בניזני וגם הפסידה בבית לולנסיה.
המקום הראשון כבר היה אבוד אבל ירושלים עדיין הייתה תלויה בעצמה לגבי המקום השני.
במהלך תמוה הוחתם דיזון תומפסון המזדקן, מה שבדיעבד עזר כשהוא הביא את הניסיון שלו למגרש, מה שעזר לירושלים לסיים במקום השני.
בשלב השני הרמה כבר עלתה, שם ירושלים כבר הייתה צריכה להתמודד עם ריטאס ווילנה וזניט החזקה. אבל ירושלים פתחה טוב ובמשחק הראשון ששוחק בריטאס חזרה מבור של 17 נקודות לניצחון.
משם המשיכה לניצחון על ניזני בארנה, אבל אז בא המשוכה הקשה בשלב השני, צמד המשחקים מול זניט, ירושלים הובסה במשחק הראשון, אבל כשחזרה לארנה הביסה את זניט, מה שבסופו של דבר גרם לירושלים לזכות במקום הראשון.
ירושלים הספיקה להחתים את הייריסטון ששיחק בשתי המשחקים אבל נטש לטפל בקרוב משפחה.
רנדל הוחתם במלהך בזק, אבל גם הוא אחרי הסדרה מול קנריה נפצע וגמר את העונה.
ירושלים אחרי שסיימה מקום ראשון נפגשה מול קנריה. אותה קבוצה שפירקה אותה שנה לפני ב-47 הפרש. ירושלים חוץ מהמחסום הפסיכולגי קיבלה את קנריה אחרי שקנריה פירקה בליגה את ריאל מדריד, בבית של ריאל. כל הסימנים הראו שקנריה היא הפייבוריטית, אבל פה היתרון ביתיות שיחק תפקיד משמעותי, וביחד עם הדחיפה של הקהל, ירושלים ניצחה את קנריה בקלות.
ירושלים ידעה שהיא יוצאת למשחק חוץ קשה מאד אבל הניצחון בבית עודד אותה, ביחד עם זה שקנריה ידעו שזה או ניצחון או ללכת הביתה כך שהמשקולות היו על קנריה.
ובהחלט כך היה קנריה קבוצה שמשחקת מסודר התבלגנה ולא הצליחה לשמור את ירושלים.
וירושלים עלתה לחצי גמר.
שם כבר המשוכה תהיה הרבה יותר גדולה, בדמות ולנסיה הספרדית, קבוצה עם מסורת ביורוקאפ. קבוצה עם הסנטר הטוב ביורוקאפ דובלייביץ.
ולמרות הפציעה של הרכז הבכיר והסנטר המחליף כל הפרשנים סימנו אותה כפייבוריטית.
והדגישו שהניצחון של ירושלים בולנסיה בשלב הראשון זה חד פעמי ותו לא. במשחק הראשון בהחלט היה נראה שהפרשנים צדקו כשולנסיה ניצחה את ירושלים ללא עוררין.
(הפייסבוק הרשמי של הפועל ירושלים)
בירושלים ידעו שהם חייבים לנצח את המשחק בארנה. המשחק היה אמור להיערך בליל שבת אבל בעקבות התחשבות בציבור הדתי הוקדם ל-2 בצהריים.
הקהל הירושלמי לא איכזב והארנה התמלאה למרות שזה יום שישי. וירושלים ביחד עם הדחיפה של הקהל הראתה שיש לה מה למכור ופירקה את ולנסיה, ברבע הרביעי. בניצוחו של יותם הלפרין הקפטן. הייתה תחושה שירושלים יכולה לנצח בולנסיה כשהמומנטום אצלה.
אבל כשהתחיל המשחק השלישי, ולנסיה לא הותירה שום סיכוי לירושלים. כשהמשחק נגמר ב-15 הפרש לולנסיה וזה בגלל שהספרדים הורידו את הרגל מהגז. וכך המסע שהתחיל בולנסיה נגמר בולנסיה.
בירושלים אמנם יכולים לצאת מהקמפיין הארופאי בתחושה של הנה אנחנו שם אבל חסר קצת.
ירושלים יודעים שולנסיה קבוצה יותר טובה. ועדיין יש תחושה של פספוס. אבל יש למה לקוות.
בירושלים רוצים להגיע ליורוליג, אז נכון שבסופו של דבר שלא זכו ביורוקאפ אבל ירושלים בדרך לשם.
יש דיבורים על ווילד קארד בקיץ לירושלים, בואו ונאמר ככה, אם לא היו מגיעים לחצי גמר לא היו דיבורים. הסיכויים לווילד קארד לא ברורים אבל לראשונה מדברים על זה ברצינות ביורוליג.
(הפייסבוק הרשמי של אורי אלון)
אפשר לומר שהפרוייקט של אורי אלון מתקדם, האם הוא הצלחה כבר עכשיו, אם מסתכלים על הקבוצה שהייתה נמושה שאף אחד לא ספר עם הבלחה של גביע פעם בכמה שנים, כשהיא שיחקה במלחה מול 2000 אוהדים. ועכשיו היא פייבוריטית לאליפות לגביע, יש לה 7000 מנויים באולם החדש, והיא מקום עשירי באירופה מבחינת קהל, ובאירופה מדברים על הקבוצה ברצינות. אז מדובר בהצלחה.
מצד שני אורי אלון הציב כמטרה להצלחה יורוליג תוך שלוש שנים, אז הכל תלוי מבחינתו במה יהיה בקיץ עם הווילד קארד, והנה ביורוליג כמו ביורוליג אין שום קשר להצלחה מקצועית על המגרש אלא בפוליטיקה נטו!
