היום (יום ו') חוגג הקלעי של קליבלנד קאבלירס, ג'יי אר סמית', את יום הולדתו ה-31. אחרי האליפות הראשונה הראה סמית' צד אחר בו ונראה כי תהליך ההתבגרות שלו הסתיים סוף סוף. הכירו את השחקן שמשלב כישרון עם שיגעון וטוען שאם לא הכדורסל היה מוצא את עצמו בכלא או מת.
בכל ענף קיים הספורטאי הזה, אותו אחד שמעורר פרובוקציות ועושה כל טעות אפשרית בשביל להיכשל. אותם השחקנים הם בדרך כלל מפוצצי כישרון אך כשמגיעה ההצלחה מגיעות הבעיות. מי מאיתנו לא שמע על השטויות של באלוטלי, על הסמים והסתבכויות עם נשק של גילברט ארינס, המסיבות והשטויות שעצרו את רונאלדיניו בגיל צעיר ועל פלקסיקו בוארס, שחקן הפוטבול שירה לעצמו ברגל. היום חוגג אחד מסוג הספורטאים הזה את יום הולדתו. בואו להכיר את ג'יי אר סמית' שדווקא עכשיו אחרי 31 שנה ואליפות ראשונה נראה שהוא החליט להתבגר.
ארל ג'וזף סמית' השלישי נולד ב-9 בספטמבר 1985 בנוי ג'רזי. סמית' התחבר מגיל קטן לכדורסל ובתיכון למד ושיחק בבית הספר הקתולי "פטריק הקדוש" שנמצא בעיר הולדתו. בקריירת התיכון שלו רשם השוטינג גארד הצעיר ממוצעים של 27 נקודות, 6 ריבואנדים ו-5 אסיסטים למשחק, ובשנתו האחרונה נבחר להשתתף במשחק האול אמריקן, ואף זכה בשחקן המצטיין של המשחק. אחרי שסיים את התיכון וויתר סמית' על האפשרות ללמוד בקולג' ובחר ללכת ישר לדראפט כדי לנסות את מזלו. דראפט 2004 הגשים לקלעי הצעיר את החלום, והוא נבחר במקום ה-18 ע"י ניו אורלינס הורנטס (כיום פליקנס) והיה אחד מתשעה שחקנים שנבחרו הישר מהתיכון באותה שנה. כבר בעונת הרוקי שלו הראה סמית' את הכישרון שנמצא בו שהוא מסיים עם ממוצעים של 10.3 נקודות, 2 ריבאונדים ו-1.9 אסיסטים למשחק ואף זוכה להשתתף בתחרות ההטבעות, אותה סיים שלישי אחרי סטודמאייר וג'וש סמית'. בעונתו השנייה בקבוצה פחתו דקות המשחק שלו וכך גם התפוקה שנתן. בסיום שתי העונות הועבר בטרייד לשיקאגו ולאחר כמה ימים הועבר שוב בטרייד הפעם לדנוור נאגטס.
בדנוור החל סמית' לפרוץ באמת. הכישרון התפרץ על המגרש עם קליעות מטורפות לשלוש, דאנקים מטורפים וקליעות חשובות שהפכו אותו כבר בעונתו הראשונה לשחקן חשוב שבא מהספסל. אך עם האחריות הגיע הבלגן. זה החל במשחק מול ניו יורק ניקס. סמית' ביצע עבירה גסה על קולינס, דבר שגרר אחריו קטטה, שאחריה הורחקו שבעה שחקנים משני הקבוצות. סמית עצמו הורחק לעשרה משחקים, אך למרות הרחקה ופציעה שהשביתה אותו למספר שבועות הצליחה הקבוצה להגיע באותה שנה לפלייאוף; אלא שבפלייאוף הראשון בחייו אכזב סמית' ולא קלע אף שלשה. זאת למרות שבעונה הסדירה קלע ב-40%. בעקבות יכולתו הרעה הגיעה תגובת המאמן ג'ורג' קארל, שביקר אותו בפומבי והחליט לא לשתף אותו במשחק האחרון שבו הדנוור הודחו.
ביוני של אותה עונה הגיעה ההסתבכות האמיתית של סמית'. הקלעי הצעיר היה מעורב בתאונת דרכים יחד עם חברו אנדרה בל. סמית' לא ציית לתמרור עצור ורכב נכנס בהם בצורה קטלנית. חברו של סמית' מת מפצעיו יומיים לאחר התאונה וסמית', שהודה באחריות לתאונה, נשפט ל-30 יום בכלא ול-500 שעות של תרומה לקהילה. סמית' נשלח לכלא, אך השתחרר לאחר 24 יום עקב הודאתו באשמה הודיעה לו ה-NBA כי הוא מושעה משבעה משחקים. באוקטובר של אותה השנה סמית' שוב הסתבך, לאחר שהיה מעורב בקטטה במועדון לילה והושעה ע"י הקבוצה לשלושה משחקים. על המרגש המשיך סמית' להפגין יכולת טובה, ומבחינת בגרות על המגרש היה נראה שיש לו הכול.
אחרי חמש עונות טובות בדנוור סמית' סיים את חוזהו והיה מוכן להתקדם לקבוצה יותר בכירה בליגה. אלא שאז הוכרזה שביתה ב-NBA והקלעי האמריקאי חתם בג'ג'יאנג גולדן בולס מהליגה הסינית. בסין הציג סמית' יכולות מדהימות. באחד המשחקים היותר זכורים שלו בליגה הסינית קלע ג'יי אר 60 נקודות כשהוא עולה מהספסל. הוא נבחר לשחקן העונה ואף נבחר להשתתף באולסטאר הסיני, אך לבסוף לא השתתף עקב סיבות אישיות.
כאשר נגמרה השביתה בפברואר 2012, חתם סמית בניו יורק ניקס וחבר לחברו כרמלו אנטוני, במה שהיה נראה אז כקבוצה שתרוץ לאליפות. זה ללא ספק צעד גדול בקריירה עבור סמית', אבל כמו שכבר הכרנו את סמית' הבעיות המשיכו להגיע. עוד לפני שחתם בניקס נמסר ע"י הקבוצה הסינית שהאמריקאי החסיר אימונים רבים ולא התנהג לפי התקנון. סמית היה צריך להוכיח את עצמו ובעונה הקצרה שנותרה שיחק 35 משחקים והיה נראה טוב על המגרש, דבר שהעניק לו חוזה ארוך טווח בקבוצה. בעונה השנייה סמית' פשוט פרח על המגרש והיה נראה שכל הבעיות מאחוריו. הוא שיחק ב-80 משחקים, כולם מהספסל, העמיד ממוצעים מהטובים בקריירה שלו ואף זכה בתואר השחקן השישי הטוב ביותר.
אלא שהבעיות לא נגמרו, ובספטמבר 2013 הושעה סמית' ע"י ה-NBA לאחר שהפר את התכנית נגד סמים בליגה. סמית' המשיך להסתבך ובינואר 2014 נקנס ב-50,000 דולר לאחר שהתיר את השורכים של יריבו באמצע משחק. למזלו, סמית' שעל המגרש נראה אחרת לגמרי; באפריל 2016 שבר סמית' את שיא השלשות במשחק של הניקס לאחר שקלע 10 שלשות. הניקס לא הצליחו להגיע לאן ששאפו, ובעונת 2014/15 היה סמית' חלק מהעונה הגרועה בהיסטוריה של המועדון שסיים עם 17 ניצחונות ו-65 הפסדים.
בינואר 2015 עזב סמית' את ניו יורק וחבר ללברון ג'יימס בקליבלנד. דווקא בקליבלנד משהו בסמית' השתנה; יכול להיות שזה קשור לכך שהפך לשחקן חמישייה קבוע. יתכן גם שהמאמנים שלו בקבוצה דיוויד בלאט (בהתחלה) וטיירון לו כעת הם אלו שעזרו לו; אבל משהו בסמית' השתנה גם בצורת המשחק. סמית' אולי מעמיד מספרים יותר נמוכים אבל הוא הפך ל"טים פלייר" ונראה מעולה. את השינוי האמיתי שסמית' עבר אפשר היה לראות במסיבת העיתונאים לאחר שקליבלנד וסמית' לקחו בקיץ האחרון את האליפות הראשונה שלהם. סמית' פרץ בבכי מול העיתונאים תוך שהוא מודה להורים שלו ואומר שבלעדיהם הוא לא היה יכול להפוך לשחקן שהוא היום. ואם לא הם הוא לא בטוח איפה היה מוצא את עצמו. דווקא באותו בכי ניתן לראות כמה סמית' השתנה בקליבלנד וכמה טוב הקבוצה עושה לו. נותר רק לאחל לו מזל טוב ושימשיך לשחק כדורסל בלי כל השטויות מסביב.
