רק עוד ספייק אחד – על הפרישה של גרונקובסקי

השבוע הודיע רוב גרונקובסקי, הטייט האנד של ניו אינגלנד פטריוטס, על פרישה ממשחק פעיל בגיל 29. לאורך השנים, "גרונק" היה אחד השחקנים הדומיננטיים בליגה, ומהגדולים ששיחקו בעמדה שלו בהיסטוריה. הפרישה שלו הייתה צפויה, בעיקר לאור העובדה כי כבר בקיץ הקודם התלבט ארוכות האם להמשיך לשחק, אך בסופו של דבר החליט להמשיך לעונה נוספת. כמו שחקים נוספים רבים ב-NFL, גם הוא נכנע לפציעות בגיל יחסית מוקדם.

גרונק ייזכר בעיקר בגלל שני דברים – היכולת שלו על המגרש וההתנהלות שלו מחוצה לו. על המגרש, בדרך כלל גרונקובסקי היה בלתי ניתן לעצירה. השילוב בין הגודל הפיזי, העוצמה והיכולת לתפוס כמעט כל כדור, הפכה אותו לא פעם למטרה מספר 1 בליגה. כמעט בכל משחק הוא נשמר על ידי יותר משחקן אחד, פשוט כי לרוב הקבוצות לא היה מישהו שמסוגל לשמור עליו בכוחות עצמו. בדרך כלל, אפילו לאחר שתפס את הכדור, היה כמעט בלתי אפשרי להפיל אותו – הוא השיג לאורך הקריירה בממוצע 6.2 יארדים לאחר התפיסה, נתון מדהים בהשוואה לשחקנים אחרים בליגה, גם מבחינה היסטורית. דרו בלדסו, ששיחק איתו בתחילת הקריירה, תיאר את היכולת הזו כך: "אני לא מבין איך בכלל אפשר להתמודד מולו, זה כמו שלברון ג'יימס ישחק עבורך כטייט אנד".

מהרגע הראשון, לאחר שנבחר על ידי ניו אינגלנד בסיבוב השני של דראפט 2010, ניתן היה לראות שמדובר בשחקן מיוחד. כבר במשחקו הראשון בליגה הוא תפס טאצ'דאון, ובהמשך של אותה העונה סיפק את אחד המשחקים הגדולים בהיסטוריה לטייט אנד רוקי, כאשר תפס שלושה טאצ'דאונים במשחק מול פיטסבורג – הראשון לעשות זאת בגיל כל כך צעיר.

העונה השנייה שלו בליגה הייתה הטובה ביותר שלו, וכנראה גם הטובה ביותר של טייט אנד אי פעם. הוא סיים אותה עם 17 טאצ'דאונים ו-1,327 יארדים – הכי הרבה בהיסטוריה של הליגה לשחקן בעמדה שלו. הוא גם היה הטייט אנד הראשון בהיסטוריה להוביל את הליגה במספר הטאצ'דאונים לעונה מבין כל התופסים. בפלייאופס של אותה עונה היה גרונקובסקי בלתי ניתן לעצירה על המגרש והשווה שיא של ה-NFL, כאשר תפס שלושה טאצ'דאונים בניצחון של הפטריוטס מול דנבר ברבע הגמר. בחצי הגמר הוא שיחק מעולה נגד בולטימור עד שנקע את הקרסול בשלהי המשחק. בסופר בול הפציעה הגבילה אותו, והוא לא הצליח לעזור לניו אינגלנד, שהפסידה לג'יאנטס.

מאז וכמעט בכל עונה סבל גרונקובסקי מפציעות – רק ב-2012 ו-2013 הוא עבר 4 ניתוחים ביד, ניתוח בגב וקרע שתי רצועות בברך. בעונת 2013 הוא שיחק אך ורק 7 משחקים. עונת ,2014 בה הצליח לשמור על בריאות יחסית הייתה עונת הקאמבק שלו. הוא תפס יותר מ-1,000 יארד ו-12 טאצ'דאונים לאורך העונה, ובפעם הראשונה בקריירה הצליח לזכות בסופרבול אחרי משחק נהדר שלו בגמר מול סיאטל.

בזכייה השניה שלו בסופרבול (2017) הוא בכלל לא השתתף. במהלך העונה סבל גרונקובסקי מפציעה בגב, שדרשה ניתוח נוסף. רבים מאמינים שהעונה הקשה של גרונקובסקי נבעה מ"קללת מאדן". האמונה בקרב אוהדים רבים היא ששחקנים אשר מופיעים על העטיפה של המשחק הפופולרי "מאדן", המקבילה של פיפא או פרו אבולושיון לפוטבול, עתידים להיפצע, או להציג עונת שפל בעונה שלאחר מכן. ב-21 השנים האחרונות 16 מתוך השחקנים שהופיעו על העטיפה סבלו מפציעות, חלקם אף מפציעות קשות מאוד. לכן כאשר בתחילת אותה עונה נבחר גרונקובסקי להופיע על העטיפה – רבים חששו לגורלו, בעיקר מאחר שסבל מלא מעט פציעות לאורך הקריירה. הוא עצמו אמר לפני אותה עונה שהוא לא מאמין בקללה, ושמבחינתו זה חלום שהתגשם. על העטיפה הופיע גרונקובסקי כשהוא חוגג טאצ'דאון עם ה"ספייק" האופייני לו (חגיגה שבמסגרתה מטיחים את הכדור בעוצמה על הרצפה).

את השנה שעברה סיים גרונקובסקי עם טעם חמוץ – מצד אחד הוא סיים את העונה עם יותר מ-1,000 יארד בפעם הרביעית בקריירה, ובכך השתווה לטוני גונזלס וג'ייסון וויטן כטייט אנדים היחידים עם יותר מ-1,000 יארד בארבע עונות שונות. מצד שני, למרות יכולת מדהימה של גרונקובסקי לאורך הפלייאופס, ניו אינגלנד הפסידו לפילדלפיה בסופרבול. לאחר ההפסד התלבט גרונקובסקי האם לפרוש, וכנראה הרעב לזכות פעם נוספת היה הסיבה לכך שהמשיך לעונה נוספת.

העונה הנוכחית והאחרונה של גרונקובסקי הייתה מהעונות החלשות שלו בקריירה, הגיל והפציעות כבר באו לידי ביטוי וברוב שלבי העונה ניו אינגלנד השתדלה לשמור על הכוכב שלה. אבל בפלייאופס, כשהקבוצה הייתה צריכה אותו הוא כמו תמיד היה שם. בסופרבול היה גרונקובסקי מהשחקנים הבולטים וסיים עם 87 יארדים. הוא גם היה אחראי למהלך הכי חשוב של המשחק – במצב של 3-3 ברבע הרביעי, תפס גרונקובסקי מסירה ל-29 יארד ששברה את המחסום ההתקפי של שתי הקבוצות ובסופו של דבר גם הובילה לטאצ'דאון שניצח לפטריוטס את המשחק. זה היה המהלך האחרון בקריירה של גרונק.

גם מחוץ למגרש היה גרונקובסקי אחד השחקנים המעניינים בליגה. גרונק ידוע במיוחד בחיבה שלו למסיבות ולא פעם טען שהן מאפשרות לו להגיע למגרש יותר מרוכז ולרצות לעבוד יותר קשה. הוא הרבה להופיע בטלוויזיה, בסרטים ופרסומות. אפילו הוקדש לו ב-2017 פרק בסדרה "איש משפחה" בה הוא הופך לשכן של פיטר גריפין ומראה את חיבתו למסיבות.  גם בגיל 29 נדמה שגרונקובסקי עדיין לא התבגר, והגישה החיובית לו לחיים השפיעה לחיוב על חדר ההלבשה של הפטריוטס והפכה אותו לחבר נהדר לקבוצה.

נדמה שאת הקריירה של גרונקובסקי סיכם אולי בצורה הטובה ביותר מאמנו לאורך כל התקופה בניו אינגלנד, ביל בליצ'ק: "גרונקובסקי הוא אחת הסיבות המרכזיות לכך שניצחנו כל כך הרבה משחקים וזכינו באליפויות. השילוב בין הגודל, החוכמה, הקשיחות והיכולת שלו לתפקד במצבי לחץ הם מה שמפרידים אותו מאחרים. התרומה שלו לארגון הורשה גם מחוץ למרגש – ההתנהגות  שלו ובעיקר הגישה החיובית שאפיינה אותו בכל יום. הוא השאיר את חותמו על המשחק כאחד השחקנים הטובים והשלמים ששיחקו בעמדה שלו".

לדעת רבים גרונקובסקי הוא הטייט אנד הטוב בהיסטוריה – בכל פעם ששיחק היה בלתי ניתן לעצירה, מפלצת, וכנראה שאילולא הפציעות, היה מוביל ברוב הקטגוריות הסטטיסטיות. מעבר לעובדה שהיה אחד התופסים הטובים ביותר, גרונקובסקי גם תרם המון למשחק הריצה באמצעות החסימות שלו. טום בריידי אמר עליו :"הרבה פעמים היכולת הזו שלו עוברת מתחת לרדאר לאור יתר הכישורים שלו – הוא אחד החוסמים הטובים בליגה". לעומת זאת, אחרים חושבים שהעובדה ששיחק לאורך כל הקריירה יחד עם טום בריידי, לדעת רבים הקוורטרבאק הטוב בהסיטוריה, ושהוא מפגר בקטגוריות סטטיסטיות רבות מאחורי שחקנים כמו טוני גונזאלס ואנטוניו גייטס מחלישות את מעמדו. אם תשאלו את ג'וליאן  אדלמן (ה-MVP של הסופרבול האחרון) הוא ה-"GOAT". אישית, אני חייב להסכים איתו.

הישגים ושיאים לאורך הקריירה:

• 3 זכיות בסופרבול (2014, 2016, 2018).
• 4 פעמים בנבחרת העונה (2011, 2014, 2015, 2017).
• הכי הרבה יארדים (1327) וטאצ'דאונים (17) לטייט אנד בעונה בליגה.
• הכי הרבה תפיסות (23) ויארדים (297) לטייט אנד בהיסטוריה של הסופרבול.
• הכי הרבה יארדים עבור טייט אנד בפלייאופס (1,163, היחידי מעל 1,000).
• הכי הרבה יארדים (68.3 יארד) וטאצ'דאונים (0.69) בממוצע למשחק עבור טייט אנד.

ועוד… ועוד…ועוד…