במהירות האור: ראיון עם הכוכב העולה עידו כהן

עידו כהן הוא כוכב עולה שכנראה לא שמעתם עליו רק בעטיו של הענף שלו, הוא משתתף באליפויות עולם ומגיע למקומות מכובדים ביותר. הוא הצליח לפנות קצת מהזמן העמוס שלו בכדי לתת ראיון בלעדי ל-JSPORT בו הוא מדבר על השינוי הטרי מקארט למכונית אמיתית (למרות שעדיין אין לו רישיון נהיגה), על המצב של המסלולים בארץ, הסיוע הממשלתי ועוד…

שאלה: "בוא נתחיל מההתחלה, כיצד ומתי נכנסת לתחום של ספורט מוטורי?"

עידו: "בגיל 10 התחלתי להתאמן בקארטינג בקניונים בישראל בליגה לא מקצועית כי אין בארץ קארטינג מקצועי. אחרי שניצחתי את הקטגוריה של המבוגרים למרות שהייתי ילד, אבא שלי לקח אותי לאירופה ושם התחלתי להתאמן ולהתחרות בקארטינג מקצועי. בגיל 12 התחלתי להשתתף באליפויות אירופה ואליפויות עולם. בגלל שלא היו מסלולים בארץ נאלצתי לא רק להתחרות אלא גם להתאמן רק באירופה. ובכל שנה הייתי בחול 100-120 ימים."

ש:  "אני יודע שלאחרונה עברת מקארטינג לפורמולה 4, איך השינוי הזה משפיע אליך? האם זמן ההסתגלות שלך היה קשה?"

ע': "עולם מכוניות המירוץ שונה מאוד מקארטינג. הקארט שנהגתי בו היה מגיע ל150 קמש והמכונית שאני נוהג בה היום מגיעה ל250 קמ"ש עם שישה הילוכים. מאיצה מ0 ל100 בפחות מ3 שניות. אני מרגיש כאילו אני ברכבת הרים כשמופעלים עליי כוחות G מטורפים, רק שההבדל מרכבת הרים הוא שכאן אני קובע ושולט בנהיגה. הגוף נזרק קדימה, אחורה ולצדדים. תנוחת הנהיגה היא בשכיבה ומה שמחזיק את הגוף הם חגורות שמהודקות עליי בחוזקה."

ש: "כידוע, ענפים כמוך ספורט מוטורי לא מקבלים סיוע כלל ממשרדי הספורט בממשלת ישראל, האם אתה חושב ששינוי הוא אפשרי או שהממשלה תמשיך להתבצר בזריקת כסף רק על הענפים המרכזיים כמו כדורגל?"

ע': "קודם כל – אני אוהב כדורגל ומפרגן לכדורגל בארץ. הספורט המוטורי בארץ כמעט אינו קיים ואנשים לא מודעים אליו ולא מכירים אותו. זה חבל. בגרמניה בכל מרוץ שאני משתתף בו צופים ביציעים 60 אלף צופים והוא משודר בשידור ישיר בערוצי הספורט המרכזיים בטלוויזיה הגרמנית. אני חושב שיש מקום בארץ להשקיע כספים ולפתח ספורט מוטורי. אני בטוח שיש פה הרבה כישרונות עם פוטנציאל לא ממומש."

ש: "האם אתה מרגיש שאתה מתחיל טרנד? אתה רוצה לתת השראה לילדים אחרים שמתחילים? אם כן, מה הטיפ הטוב ביותר שתוכל לתת להם?"

ע':" אני מקווה שזה מה שיקרה. הכי חשוב זה לעבוד קשה, להתמיד ולא להתייאש גם שקשה. כמו כל ספורט מקצועני אחר, צריך להשקיע את כל הזמן בו."

ש: "האם יש לך "מגרש ביתי", סוג של מסלול שאתה נהנה לנסוע בו?"

ע': "לצערי המגרש הביתי שלי לא נמצא בישראל. פשוט כי בינתיים אין. המסלול שאני הכי אוהב הוא באיטליה במסלול פורמולה 1 המפורסם "מונזה". אני גם במקרה נמצא בו בסופ"ש הזה במרוץ. המסלול הזה הוא בית מקדש של ספורט מוטורי ומכונה באנגלית temple of speed. מגיעים בו למהירויות מטורפות ולכן אני כל כך אוהב אותו."

ש: "מתחרה שאתה מעריץ?"

ע': "אני מעדיף לדבר על נהג שהוא מודל לחיקוי מבחינתי מבחינת הנהיגה – איירטון סנה. אולי בארץ לא כולם שמעו עליו אבל לדעת רבים הוא נחשב לנהג הטוב בהיסטוריה. הוא היה אלוף עולם כמה פעמים. מה שייחד אותו הוא יכולת נהיגה פנומנלית. הוא היה נוהג עם האינסטינקט והרגש ולא בהכרח איך שהמאמנים והמהנדסים אמרו לו."

ש: "פרט קצת על ההישגים האחרונים שלך"

ע': "קבוצת "מוקה מוטורספורט" הגרמנית החתימה אותי ואני נוהג אצלה במרוצי פורמולה 4 בחיגה הגרמנית והאיטלקית שהן היוקרתיות והנחשבות. כל הנהגים הטובים רוצים לנהוג בהן.

הקבוצה הגרמנית נחשבת לאחת משתי הקבוצות הטובות באירופה ונהגי פורמולה 1 רבים החלו את דרכם בה. דוגמה לכך היא סבסטיאן פטל, אלוף עולם 3 פעמים (ובדרך העונה לאליפות הרביעית).

עצם הנהיגה בקבוצת פאר כזו הוא הישג עצום מבחינתי.

העונה התחילה לפני חודשיים. יש לי מכונית מצוינת וצוות טכני מעולה. באליפות גרמניה ניצחתי את אחד המרוצים בקטגוריה שלי ובאליפות איטליה גם כבר עמדתי על הפודיום. הולך מצוין וההרגשה מדהימה."

ש: "מהו המצב של המתקנים בארץ? הם אתה יכול להתאמן שם בצורה נורמלית?"

ע': "לצערי משהתחלתי את הקריירה לא יכולתי לנהוג בארץ. לא היה בארץ אפילו מסלול קארטינג ונאלצתי להתאמן ולהתחרות באירופה. לאחרונה נפתח מסלול קארטינג ואפילו מסלול מרוצים בערד.  עוד אין בו מרוצי פורמולה ולי הוא לא עוזר, אבל היוזמה להקים אותו מבורכת ומרגשת. אני מאד מקווה שלדור שיבוא אחרי יהיה איפה להתאמן בארץ ואולי אפילו להתחרות כאן."

ש: "מה אתה חושב לגבי הטענה שספורט מוטורי איננו ספורט?"

נראה מנימת קולו כי עידו מאוד אמביוולנטי לגבי השאלה, הוא לא יודע אם לצחוק על הטענה  המגוחכת או להתעצבן מכך שאנשים עדיין לא מבינים מי זה אומר להיות ספורטאי מוטורי.

ע': "מכיר את הטענה הזו. מי שטוען אותה לא מבין מה זה ספורט מוטורי ומה נדרש מנהג מרוץ. מופעלים על הנהג כוחות G אדירים בזמן נהיגה. במרוץ נדרש ריכוז גבוה מאד בלי אלפית שניה של מנוחה. כל טעות או הסחת דעת תיגמר בתאונה. לכן, נהגי מרוץ נדרשים להיות כל הזמן בכושר של ספורטאים ברמה הגבוהה יותר. אני למשל כל יום מתאמן לפחות שעתיים (ריצה, אופניים ושחיה)."

ש: "איך אתה מתכונן למרוץ/ אסטרטגיה שונה למרוצים שונים?"

ע':" הכנה למרוץ מתבצעת ב 3 מישורים:

במישור הראשון – שמירה על כושר גופני קבוע והגברת האימונים לפני המרוץ.

במישור השני – אימוני סימולטור יומיומיים כדי לתרגל את המסלול ואת הדרך התיאורטית הנהירה ביותר לנהוג בו.

במישור השלישי זה במסגרת הקבוצה – אני יושב שעות רבות עם המהנדס שלי. אנחנו מתאימים ומכוונים את הרכב באופן שונה לכל מסלול. אחר כך עוברים על סרטוני נהיגה ועל גרפים וטכניקות נהיגה. בסוף, יום לפני מרוץ הולכים ברגל על המסלול (5 ק"מ בערך) כדי ״להרגיש״ את האספלט ואת פעולות הנהיגה האופטימליות שיש לבצע."

ש: " לסיכום, דברים שאתה רוצה להגיד או לשתף את קוראינו?"

ע': "ההרגשה בתוך הרכב מדהימה. אני נמצא בחלום שהתגשם. לא לכל אחד יש את האפשרות הזו ואני מאד מאוד נהנה. בגלל שהכל מתבצע לא בארץ יש גם קשיים לא קטנים. כמעט טיסה כל שבוע, היעדרויות רבות מבית הספר ואין הרבה זמן לחברים. אני מפרפר ומנסה להספיק הכל…

אני לומד בבליך בכיתה י"א במגמת טכם. זו מסגרת תובענית. המחנכת שלי, סיגל שרון ורכז השכבה דוד שרוני – מדהימים. הם, ביחד עם כל צוות בית הספר, נרתמו לעזור לי כך שאוכל לשלב את הנהיגה והלימודים ולהצליח בשניהם."

ש: "תודה רבה עידו, היה תענוג לראיין אותך"

ע': "תודה גם לכם!"

לסיכום, נוכח כי עידו הוא ילד נבון, בעל ידע נרחב על התחום ובעיקר בעל תשוקה גדולה לספורט בו עוסק, הוא מקווה לנעוץ את דגלו בעולם ולייצג את מדינתו בכבוד בתחרויות למיניהם. לפעמים קשה מאוד לעסוק בספורט שלא מקבל הערכה במדינת ישראל, אולם מערכת התמיכה שמסביבו מסייעת לו רבות.