שחקני הפנים בקווי ההגנה של הליגה הם לפעמים השחקנים הכי פחות מוערכים בפוטבול. הם מחזיקים מול דאבל טימים, מעיפים את החוסם מהעמדה שלו ומתנהלים בתוך המון "טראפיק" כל הזמן, ולכן הם לא האנשים שיקבלו עוד תיקול או עוד סאק לסטטיסטיקה שלהם. קל להתעלם משחקנים כאלה אלא אם הם פאס ראשרים כמו אהרון דונלד, ג'ינו אטקינס או דמוקונג סו. אבל זו עדיין עמדה קריטית עם הרבה שחקנים שאין בהכרח פליימייקרים, אבל קבוצות הן לא אותו דבר בלעדיהם. נראה שבדראפט הזה, שהוא עמוק באופן כללי ובפרט בעמדה הזאת, נמצא הרבה שחקנים כאלה.
1. ויטה ואה, וושינגטון
גובה: 1.93 משקל: 157 ק"ג
לא בכל סנאפ אפשר לראות כמה טוב ודומיננטי ויטה ואה יכול להיות. למשך דרייב אחד פה ושם הוא יכול להיראות אפילו רע מאוד. אבל כשהוא נכנס לזה באמת, הוא כוח דומיננטי באמצע המגרש עם פוטנציאל עצום, ויכול להרוס משחק התקפה של כל קבוצה בליגה לבדו אם יקבל אימון מתאים. הוא מחזיק בשילוב נפלא של גודל ועוצמות רציניות גם לשחקן ברמת המקצוענים, ושל רגליים קלות מאוד ויכולת תנועה מהירה יחסית. הטכניקה והמנטליות שלו עוד צריכים עבודה – סנכרון הידיים והרגליים, שמירה על גובה כתפיים, וגם הרצון להשתמש בכוח נטו ולא בטכניקה. כולן בין היתר הן בעיות, שאם ייפתרו, נקבל כוכב על בעמדת התאקל שיכול להיות מסוכן גם נגד הריצה וגם נגד המסירה.
2. מוריס הרסט, מישיגן
גובה: 1.87 משקל: 128 ק"ג
גריידי ג'ארט. ג'ינו אטקינס. אהרון דונלד. התאקל הקטן יותר כבר הפך ללהיט החדש בליגה, ושחקנים נפלאים כמו אלה הם הסיבה שאני מדרג את הרסט במקום השני. הוא יכול להגיע לרמה הזאת, לרמת כוכב על. החששות הם כמובן המידות שלו וכיצד הוא יסתדר מול גארדים גדולים וחזקים ממנו, אבל הזריזות הופכת אותו למשבש התקפות רציני שמסוגל לחדור את הקווים במהירות. אם הגארד היריב יספיק להתיישר מולו, הוא בבעיה. אבל זו לא משימה קלה, כשהיריב מולך קטן, זריז ומסוגל פשוט להחליק לצידך לפני שתשים לב. כל השמות שהזכרתי יודעים לעשות את זה. הרסט, עם יותר עבודה טכנית, יכול להיות גניבה בדראפט וכוכב על בליגה הזאת.
3. דא'רון פיין, אלבמה
גובה: 1.87 משקל: 141 ק"ג
מספיק רק לראות את ההופעות של דא'רון פיין בפלייאוף המכללות כדי להבין בדיוק באיזה שחקן מדובר. בחצי הגמר מול קלמסון הוא עלה לשחק כפולבק ותפס מסירה לט"ד. בגמר מול ג'ורג'יה הוא לא נתן מרחב נשימה לא לצ'אב ולא למישל, וסגר כמעט לבדו את משחק הריצנ המפחיד של הבולדוגס. הוא בנוי כמו קיר בטון, חזק מאוד ובלתי אפשרי להזיז אותו ממקומו. בנוסף מדובר גם באתלט נהדר, עם יכולת תנועה חלקה ומהירה שרק תעזור לו בפאס ראש. הטכניקה שלו, שיווי המשקל והיכולת לזהות ולהתכונן לדאבל-טימים וחסימות אחרות הן ברמה הגבוהה ביותר, והוא יכול להיות פותח מיידי בעמדת התאקל בדאונים מוקדמים לפחות. יכולת שינוי הכיוון שלו חא מהירה מספיק ובתור פאס ראשר הפוטנציאל שלו לא גבוה, אבל גם שחקן ברמה שלו הוא חשוב – אם לא תצליח לעצור את הריצה, לא תגיע לדאוני מסירה.
4. טייבן בראיין, פלורידה
גובה: 1.93 משקל: 132 ק"ג
יש הרואים בטייבן בראיין מעט ג'יי ג'יי וואט, וזה לא מאוד רחוק מהמציאות. מבנה הגוף שלו די דומה לזה של וואט, אבל כמובן שמדובר בכישרון הרבה פחות טוב ממה שהיה וואט כשהוא נכנס לליגה. למרות כישרון אתלטי יוצא דופן, הוורסטיליות שלו שמאפשרת לו לשחק ולהיות אפקטיבי גם בקצה וגם בפנים הקו, והיכולת לנצח מאוד מהר בפאס ראש בעזרת טכניקה סולידית ואתלטיות, יש לו עוד הרבה מה לשפר. הבנת המשחק והאינסטינקטים שלו לוקים מאוד בחסר, וישנם גם חששות בנוגע לפיזיות שלו – הוא לא בנוי כמו ליינמן פנימי קלאסי, לא חזק מספיק ומאבד שיווי משקל מהר מדי. אם יידע יותר טוב לזהות סכמות חסימה ולהגיב בהתאם, הפוטנציאל שלו ייפתח לרווחה למרות החסרונות הפיזיים שלו. אם לא – ובכן, הוא עשוי להפוך לאחד הבאסטים הגדולים של הדראפט הזה.
5. טים סטל, וירג'יניה טק
גובה: 1.91 משקל: 152 ק"ג
כחלק מההגנה המצויינת של ההוקיז, השיפור העצום שעשה טים סטל היה תוצאה של עבודה קשה – הוא הוריד ממשקלו ושיפר את הסיבולת שלו, מה שאיפשר לו לשחק יותר סנאפים ובכך לנצל יותר את השילוב המצויין שיש לו בין שיווי המשקל, הכוח והזריזות. אם יצליח להמשיך לעשות זאת גם במקצוענים, כשיצטרך להיות המוטיבטור של עצמו לרוב, הוא יכול להיות שחקן פוטבול נפלא. כרגע הוא כישרון פיזי נהדר, שעם מעט יותר עבודה טכנית יידע גם לדחוף את הפוקט, גם לנצח את הגארד או הסנטר עם הידיים וגם יצליח לנטרל דאבל-טימים באופן יותר עקבי.
שמות בולטים נוספים:
האריסון פיליפס, סטנפורד: הוביל את הגנת הקארדינל בתיקולים, הישג מרשים בתור תאקל. בעל עבר בהיאבקות מה שפיתח אצלו טכניקה מעולה ויכולת זיהוי חסימות מעולה, אבל הוא לא מספיק אתלטי ומאבד שיווי משקל מהר מכדי למצוא לו עמדה מוגדרת בתוך קבוצת הגנה.
ניית'ן שפרד, פורט הייז סטייט: הקנדי ששיחק בתור ליינבאקר בתיכון הוסיף כחמישים ק"ג של עוצמה ויש מקום לעוד. הוא אתלט מצוין ויכול להגיע כפרוייקט לקבוצה אפילו בסיבוב השני או השלישי, למרות שלא פגש אפילו קמצוץ מהתחרות שתהיה לו במקצוענים.
