בשנת 2009, הושקה סדרת ריאליטי בערוץ "ספייק" שנקראה "4th and long". הקונספט של התוכנית היה כך: 10 מתמודדים, חמישה תופסים, 5 שחקני סקנדרי, נלחמים אחד מול השני בסדרה של אתגרים שבסופה הזוכה המאושר יוחתם למחנה האימונים של הדאלאס קאובויז. מנחה התוכנית היה הרסיבר האגדי של ה"בויז", מייקל אירווין. במהלך הסדרה אירווין היה מאוד קשוח עם השחקנים, וזה בלשון המעטה. הפרק מסוים, האימון היה כה אינטנסיבי, שאחד מהמשתתפים עצר והחל להקיא על מגרש האימונים, מייקל ניגש אליו וביקש בתקיפות לסיים מהר בשביל שיוכלו לסיים את האימון. הסדרה נמשכה 10 פרקים: 9 פרקים של תחרויות והדחות ופרק סיום גרנדיוזי שבתומו נבחר המנצח. בפרק האחרון האימונים והתחרויות התפקסו יותר על נושא ה"ספיישל טימס", משום שהשחקן המנצח יצטרך לשחק שם הרבה בשביל להתקבל לבסוף לקבוצה הפעילה. גולת הכותרת של הפרק הייתה המשחק בין התופסים למגנים, בו השחקן המצטיין צבר שני ט"ד והיה דומיננטי במיוחד. בסוף הפרק, ג'רי ג'ונס זימן את השחקן למשרדו האישי שבאחוזה שלו, והודיע שמעתה הוא חלק מהדאלאס קאובויז. השחקן הזה הוא ג'סי הולי.
נחזור כעת קצת אחורה בשביל לתת רקע על הולי. הוא גדל בניו ג'רזי ולמד בתיכון המקומי של העיירה הקטנה בה הוא חי. ג'סי היה כוכב בשלושה ענפים: פוטבול, כדורסל וריצה. הולי היה אגדה בתיכון שלו, הוא עדיין מחזיק במספר שיאים (ובפער גדול) כגון מספר התפיסות הכי גבוה בכל הזמנים, הכי הרבה ט"ד באוויר והכי הרבה יארדים לתופס. בנוסף, גם היה לו את מספר הנקודות הכי גבוה, בכדורסל!
ג'סי קיבל מלגת ספורט לאוניברסיטת צפון קרוליינה והחל למוד שם בשנת 2003. בשנת הפרשמן שלו הוא שיחק בכל המשחקים של קבוצתו אך מספר הדקות שלו היה מוגבל ביותר בהתקפה, הוא תפס רק 12 כדורים ל-200 יארד בקירוב אך נתן מספר מרשים של ט"ד עם 2, אחד לכל 6 תפיסות. רוב זמן המשחק השלו היה כשחקן "ספיישל טימס", והוא נתן שם דקות יעילות ביותר. הוא לא ידע עד כמה הניסיון הזה יעזור לו בהמשך החיים…
בשנתו השנייה הוא החליט לשלב גם את הכדורסל בנוסף לפוטבול. באותה עונה הוא פרח בקבוצת הפוטבול, הוא נהיה הרסיבר המוביל של הקבוצה, הוא צבר 450 בערך ב-30 תפיסות אך לדאבונו מספר הט"ד שלו נשאר זהה, עם 2 בלבד. יש להטיל אשמה על סוג ההתקפה שהריצו אז בצפון קרוליינה, שפחות הייתה ממוקדת בתופסים, בעיקר ברדזון, אך יש להטיל גם חלק על התפקוד של הולי, שהיה איטי יחסית לשחקני הסקנדרי שפגש. יש לציין שבאותה עונה הוא היה חלק מהקבוצה האגדית של צפון קרוליינה בכדורסל שזכתה באליפות ה-NCAA לאחר מארץ' מאדנס מטורף שכלל את אחד מה"פיינל פור" הכי זכור במיליניום הנוכחי. צפון קרוליינה שחטנ 2 טיטאנים באותו "פיינל פור", מישיגן סטייט של טום איזו בחצי הגמר ואילינוי של דרון וויליאמס ואקס-מכבי די בראון בגמר. אבל אנחנו סוטים מהנושא, הבה נחזור לסיפורו של ג'סי.
חרף זה שזכה באליפות הכדורסל וקבוצתו בפוטבול לא הגיעה לשום הישג משמעותי, הוא החליט לשים את הכתום הכתום בצד ולהתמקד בעור החזיר. בעונת הג'וניור שלו הוא חווה את ההצלחה הכי גדולה שלו בכל הקריירה שלו בקולג'ים, הולי כמעט הכפיל את מספר היארדים שלו כאשר תפס 700 יארד בקירוב והיה המנהיג ההתקפי של הקבוצה על המגרש. כתוצאה מכך, הוא החליט לצאת ולהירשם לדראפט ה-NFL בתקווה שקבוצה תיקח עליו סיכון. לצערו, מספרי הט"ד הנמוכים שלו היו בעוכריו ואף קבוצה לא בחרה בו בדראפט. הבנגלס החליטו לתת לו הזדמנות ולהחתים אותו למחנה האימונים שלהםאולם בשל העומס הכבד שהיה בעמדה שלו (צ'אד ג'ונסון לפני שנהפך לאוצ'וסינקו, טיג'יי השומנזאדה וכריס הנרי הצעיר) הוא לא התקבל לקבוצה הפעילה ונחתך לפני תחילת העונה. הוא הרשים מאוד ב"ספיישל טימס" אך לא החזיר בעיטות או פאנטים , מה שפגע רבות במנייה שלו אצל סינסי.
לאחר הכישלון אצל הבנגלס, הולי החליט לנסות את מזלו בליגה המקצוענית בקנדה. אולן, וויכוח משפטי על החוזה שלו מנע ממנו לשחק בליגה. לבסוף דודו של ג'סי, אחד מחבריו הקרובים אמר לו שגם עם כל התמיכה שהוא נתן לו עד כה, הוא חייב למצוא משהו ריאלי בשביל לממן את עצמו, הוא לא יכול לרדוף אחרי חלום הפוטבול הזה לנצח. ג'סי כיבד מאוד את דודו והחליט להקשיב לעצתו. הולי מצא עבודה במכירת טלפונים ועבודה מזדמנת באבטחה. רק אז, שהגיע לשפל המדרגה, צלצל הטלפון שג'סי כבר לא היה יכול להסתכל עליו מרוב שהתעסק בטלפונים, בצד השני של הקו היה אדם שהציע לו הזדמנות של פעם בחיים, הצעה שהוא לא היה יכול לסרב לה: להשתתף בתוכנית ריאליטי שנותנת לך הזדמנות להיות חלק מהדאלאס קאובויז. הולי קפץ על ההזדמנות ולבסוף זכה בתוכנית כפי שהוזכר לעיל.
עכשיו נריץ קצת קדימה, לזמן של הולי בקאובויז. בשנתו הראשונה הוא נאחז בציפורניו רק בכדי להישאר בקבוצת האימונים וכמעט נחתך לגמרי. בעונתו השנייה הוא החל לצבור תאוצה, כאשר מכת פציעות הכתה בחוליית התופסים של דאלאס, הולי נקרא לדגל. הוא שותף ב-14 משחקים והיה לא רע בכלל. למעשה, הוא סיים במקום השלישי בתיקולים ב"ספיישל טימס". בעונתו השלישית הוא לא עבר כלל בקבוצת האימונים, אלא הוחתם ישירות לקבוצה הפעילה כרסיבר החמישי של הקבוצה, 3 שנים לאחר סיום תוכנית הריאליטי!
הולי תפס את המסירה הראשונה שלו בעונה הסדירה מול הניינרס. באותו משחק, נפצעו שני התופסים הבכירים של הקאובויז, קודם דז ברייאנט ודקות ספורות אחריו, מיילס אוסטין. הקאובויז הצליחו איכשהו למשוך את המשחק להארכה, אך הם הגיעו לתופסת הזמן כשהתופס הבכיר שלהם הוא… ג'סי הולי. בזמן שאוהדי הקאובויז כבר החלו לקבור את פניהם בספה ולשתות במהרה את כל שארית הבירה שהייתה להם ביד, ג'סי הולי נתן להם הופעה בלתי נשכחת. הולי תפס פצצה מטוני רומו שהלכה 77 יארד שהגיעה מילימטרים מהאנדזון. דן ביילי לא התקשה בבעיטה הקצרה הזו והקאובויז ניצחו את המשחק, 27:24.
חרף המשחק הזה, הולי שוחרר מהקאובויז בסוף העונה ולאחר גיחה קצרה אצל ביל בליצ'ק והפאטס, הוא פרש מפוטבול. כיום, הוא אנליסט רדיו של הקאובויז.
הלקח הברור מהסיפור של הולי הוא הקלישאה הברורה של "אל תוותר אף פעם". אולם, אני דווקא לקחתי משהו שונה מהסיפור של הולי, אם הוא היה הצלחה כה גדולה יחסית למצבו, למה לא המשיכו את הסדרה? אולי בעתיד יקרו דברים, לא ניתן לדעת…
