אירועי הפרובול התרחשו בסוף השבוע האחרון ונתנו לנו משהו להתעסק בו כדי להעביר את הזמן עד לסופרבול. שחקני העלית של שתי הקונפרנסים (לא כולל נציגי האיגלס והפטריוטס שמשחקים בסופרבול כמובן) נפגשו באורלנדו לקיים את משחק הראווה השנתי. הנה כמה נקודות על כל האירוע:
-השנה, עוד יותר משנים קודמות, כל האירוע הרגיש כמו סוג של מחנה קיץ: חברים נפגשים, מעבירים את הזמן, מצטלמים ומקיימים תחרויות לא רלוונטיות בכלל שמטרתם היחידה היא למצוץ את כל המיץ מהאירוע המיותר הזה. הליגה ממש רוצה להראות שהיא כיפית וחופשית יותר אבל במקום הנאה לאוהדים, זה יוצר מין תחושת אכזבה ובושה, כמו אבא שמביך את ילדיו בניסיון להיות ה"אבא הכיפי". חזרנו השנה לתחרויות שטותיות כמו איקס-עיגול מיוחד של בועטים, שהיה כל כך ארוך ומשעמם שהשדרנים התחילו לדבר על משחקי הגולף הפרטיים שלהם וגם את משחק ה"מחניים" השנתי שהיה ממש צמוד ומותח עד סופו, שבו ג'ארוויס לנדרי מקבוצת ה-AFC תפס כדור וניצח לחבורתו את המשחק. חבל מאוד שלאף אחד לא אכפת.
אלמנט חדש שניסו להכניס השנה הוא שבירת שיאי "גינס", שדווקא היה מבדר יחסית. ראשד ג'ונס, הסייפטי המצוין של המיאמי דולפינס שבר את שיא העולם במרחק של כדור שנזרק ונתפס מידיו של אותו בן אדם. הסרטון:
Dual-Threat quarterback and receiver.@ReshadJones9 does it all as he sets a @GWR at #ProBowl. pic.twitter.com/S4k0pOIauR
— Miami Dolphins (@MiamiDolphins) January 28, 2018
מסירה מרשימה יותר מ99% מהמסירות שג'יי קאטלר ומאט מור זרקו העונה במדי האקווה של הדולפינים ממיאמי. דרק קאר ומייק דניאלס ניסו לשבוא את השיא בשבירת 5 פיניאטות בזמן הקצר ביותר, ניסיון שגם גרם לסרטון משעשע יחסית.
-אני מרגיש חובה לציין גם את צוות הרשתות החברתיות של הליגה. השיווק במדיה החברתית היה בינוני להחריד לעניות דעתי. הליגה יודעת והשחקנים יודעים ואפילו משה מהסופר יודע שלפרובול אין עניין כבר כמה שנים, אז הם מנסים להכריח את ה"הייפ" על האנשים וזה מרגיש מאוד מאולץ. אני לא אומר חס וחלילה שהם פשוט צריכים להתעלם מקיומו של המשחק, אלא הם צריכים להפוך אותו לקצת יותר מעניין מלכתחילה ואז כל המבול של הציוצים בטווטיר והפוסטים בפייסבוק לא יהיה הכרחי.
-נעבור כעת למשחק עצמו, אקורד הסיום הצורם של כל הסופש המבוזבז הזה. המשחק היה נהדר והציג מהפך אדיר, אך ללא איזשהו פרס או מניע לנצח, אין עניין במשחק כזה.
התנאים על המגרש היה קשים, הגשם שלא נוטה לרדת באורלנדו השמשית "הפתיע" את המגרש, שנעשה מאוד חלקלק ושחקנים התקשו למצוא עמידה יציבה עליו, כמו כן גם הכדור היה רטוב ולכן ראינו מהלכים שלומאלים במיוחד משתי הקבוצות, מהלכים שלא נראה שחקנים ברמה כזאת דרך כלל עושים. טירייק היל, מומחה ההחזרות פימבל פאנט, הבלוקים של שחקני קו ההתקפה היו רעועים יותר ו-3 הקוורטרבקים של ה-AFC: בן רות'ליסברגר, אלכס סמית' ודרק קאר נחטפו כולל חטיפה גדולה של הסייפטי האריסון סמית' (שבראשית אפילו לא נבחר למשחק למרות שהיה לדעת רבים הטוב ביותר בעמדה שלו והוא השחקן שדורג הכי גבוה מבחינת נתונים אצל PFF, אבל אל נכנס לזה עכשיו) שהחזיר אותה לאנדזון בתום ריצה של יותר מ-70 יארד! מהלך אדיר מחברו לקבוצה, אדם ת'ילן שתפס את הט"ד ההתקםפי הראשון במשחק עזר ל-NFC לעלות ליתרון 20-3.
במחצי השנייה, ה-NFC התדרדרו למדרון חלקלק וה-AFC שעט קדימה. שון פייטון, מאמן הסיינטס וה-NFC, ניסה להלהיב את שחקניו ולהוציא אותם מהשאננות שלהם. אך לא היה לא תמריץ בשביל להחזיר אותם, אז הוא השתמש בתמריץ היחיד שהיה לרשותו: כל שחקן ושחקן מהקבוצה המנצחת מקבל 30 אלף דולר יותר מהפרס של הקבוצה המפסידה (64 אלף ו-32 אלף, אם אתם רוצים להיות סיזיפיים) וזה מגוחך מפני שזה כסף כיס לכל שחקני הפרובול ולכן זה לא רלוונטי בעליל, מין מיקרוקוסמוס של כל הסוף שבוע הזה: מיותר.
בדקות הסיום של הרבע האחרון כשקבוצתו בפיגור 6, דרק קאר התעלה על עצמו. הוא המיר דאון רביעי ו-7 יארד עם מסירה שנראתה כאילו היא יצאה מלוע של אקדח לג'ארוויס לנדרי שביצע את השאר. 91 שניות לסיום, הוא מצא את הטייט-אנד המוכשר של הטנסי טייטאנס, דילייני ווקר לט"ד של 18 שהעלה אותם ליתרון נקודה לאחר הנקודה שנבעטה על ידי כריס בוסוול מהפיטסבורג סטילרס (שדרך אגב, הביאה את הכי הרבה שחקנים לפרובול השנה עם תשעה שחקנים! כגודל הכישרון כגודל האכזבה אצל הסטילרס. יאללה טומלין, הביתה!). ג'ארד גוף ניסה לבצע קאמבק הירואי אבל מהלך אדיר של וון מילר לחטוף לו את הכדור לאחר מכה עוצמתית לזרוע שלו גמרה את העניין.
לדרק קאר היה משחק פנטסטי, הוא השלים 11/15 ומסר ל-115 יארד, יותר מכל אחד מהקוורטבקים של ה-NFC בנפרד למרות שקאר לא התחיל בכלל במשחק. שלושת הקוורטבקים ב-NFC חילקו את עבודתם באופן שיוויוני בהתאמה ושון פייטון לא נתן העדפות ל"בן המועדף" דרו בריס. גוף, וילסון ובריז השלימו 10/18, 9/14, ו-7/9 בהתאמה כאשר לאחרון היה קווטרבק רייטינג של 134.3, פחות מ-20 נקודות לניקוד המקסימלי!
-נקודה אחת לסיום: למרות שהמשחק היה מעניין, לשחקנים לא היה חסר אישיות וקריאות המהלכים היו אמיצות, חופשיות ומעניינות במיוחד, קצת טפטוף גרם ליותר מחצי מהקהל באורלנדו לעזוב לפני שהמשחק עוד הגיע לנקודה החצי שלו.
אם עץ נופל ביער ואף אחד לא שומע, האם הוא באמת משמיע רעש? האם תינוק שבוכה לבד בחושך באמת עושה צליל? אם יש משחק מרתק ומעניין אך הוא במסגרת הפרובול, האם הוא יכול להיחשב כמעניין בכלל?
הנה עשר מהמהלכים הטובים ביותר של היום, כדי שתשפטו בעצמכם: https://twitter.com/twitter/statuses/957806329287950336
