אם יש דרך אחת הכי טובה להגדיר את קאי נישיקורי, היא כנראה תהיה פורץ דרך. יכול מאוד להיות שמדובר בטניסאי היפני, או אפילו האסיאתי, הטוב בהיסטוריה – הוא היחיד מהיבשת שהגיע לגמר של גראנד סלאם כלשהו, והמדורג הגבוה בהיסטוריה של היבשת: הוא הגיע למקום הרביעי בעולם במרץ 2015. ויג'אי אמרטיראג' ההודי כיכב בשנות ה-70, והתאילנדי פאראדורן סריצ'אפאן היה הראשון שחדר אל הטופ 10 בשנת 2003. אבל אף אחד לא התקרב יותר מזה להישגים של קאי נישיקורי.
מדובר בשחקן קו אחורי מצוין, דומיננטי גם בפורהנד וגם בבקהנד שמסוגל גם לדחוף את היריבים שלו את מחוץ לנקודה כדי להשיג ווינרים, וגם לשחק בצורה הגנתית יותר ולעייף את יריביו. לא פעם קיבל נישיקורי השוואות לכישורים ההתקפיים של פרננדו גונזאלס והיכולות ההגנתיות של נובאק ג'וקוביץ'. ספציפית הבקנהד שלו נחשב לאחד הטובים בסבב, ומגיע גם לרמה של ג'וקוביץ' ואנדי מארי.
קאי נולד וגדל בעיר הקטנה מצואה, שנמצאת בדרום מערב האי המרכזי של יפן. הוא לא נולד למשפחה ספורטיבית, ומשפחתו יכולה להיחשב יפנית "טיפוסית"; אימו עובדת כמורה לפסנתר, ואביו הוא מהנדס. הוא התחיל לשחק טניס בגיל 5, ובמהרה התאהב במשחק. בשנת 2001 הוא כבר היה אלוף יפן בטניס לגילו, ובגיל 14 כבר עבר לאקדמיית IMG בפלורידה, פנימייה שבמקביל ללימודים אקדמיים מהווה גם בית ספר לסוגי ספורט שונים. ענף הכדורסל באקדמיה, לדוגמה, הוציא לאחרונה את ג'ונתן אייזק, שחקנה של אורלנדו מג'יק והבחירה השישית בדראפט 2017. בטניס, יצאו מהאקדמיה שמות גדולים כמו אנדרה אגאסי, מוניקה סלש, סרינה וויליאמס, ועוד.
נישיקורי התקדם בהדרגה במעלה סבב ה-ITF ולאחר מכן ה-ATP הבכיר. הוא פתח את שנת 2008 עם חצי גמר בטורניר צ'אלנג'ר במיאמי, ולאחר מכן נכנס למוקדמות טורניר דלריי ביץ' כמדורג 244 בעולם. הוא הגיע עד חצי הגמר, שם הפתיע את סאם קוורי ולאחר מכן הדהים את ג'יימס בלייק בדרך לזכייה בטורניר הראשון שלו בסבב האיי.טי.פי. הוא הגיע עד שמינית גמר היו.אס אופן באותה שנה, כאשר ניצח את דויד פרר בחמש מערכות באחת ההפתעות הגדולות בהיסטוריית הטורניר; חואן מרטין דל פוטרו היה זה שעצר אותו בשלב הבא.
הוא זכה בפרס פריצת השנה לשנת 2008, אך את עונת 2009 הוא התחיל בצורה מאכזבת כאשר הפסיד כבר בסיבוב הראשון של אליפות אוסטרליה ליורגן מלצר. את שאר הגראנד סלאמים ולמעשה את שאר העונה הוא החמיץ, עקב פציעה במרפק שעצרה את העלייה המטאורית שלו. הוא הצליח לבסס את עצמו כשחקן לגיטימי בסבב בשנים הבאות, עד שבשנת 2014 הגיעה הפריצה – הרבה בזכות הכוכב לשעבר מייקל צ'אנג, אמריקאי ממוצא סיני והמדורג 2 לשעבר, שהפך להיות מאמנו. נישיקורי הגיע לסיבוב הרביעי של אליפות אוסטרליה לפני שנעצר אצל רפאל נדאל – אותו הדבר קרה בגמר טורניר מדריד, הישג השיא של טניסאי יפני בטורניר מאסטרס.
נישיקורי התעורר בעונת הדשא, אחרי נפילה בסיבוב הראשון של הרולאן גארוס – הוא הפסיד לרוג'ר פדרר בטורניר ג'רי וובר, לפני טורניר ווימבלדון בו הוא הפסיד בסיבוב הרביעי למילוש ראוניץ'. השיא של אותה עונה, ואולי של הקריירה שלו כולה, הגיע ביו-אס אופן. נישיקורי טייל עד שמינית הגמר, שם ניצח את המדורג שישי מילוש ראוניץ' במרתון של 5 מערכות שהסתיים בשעה שתיים וחצי לפנות בוקר, שעון ניו יורק. ניצחון גדול על סטאן ואוורינקה, ששלט במפגשים ביניהם עד אז, העלה אותו לטופ 10 ולחצי הגמר, שם הדהים את המדורג ראשון נובאק ג'וקוביץ'. הקרואטי ענק מארין צ'יליץ', שהפתיע את הצד השני של הטורניר, לקח גם את הגמר – אך נישיקורי את ההיסטוריה שלו עשה. לא מיפן ולא מאף מדינה אסיאתית אחרת הגיע טניסאי לטופ 5 העולמי או לגמר גראנד סלאם.
בשנת 2015, בחודש מרץ, נישיקורי השיג את דירוג השיא שלו: רביעי בעולם. הוא המשיך להסתובב באזור המקום החמישי בעולם בשנתיים הבאות. מאז אותו גמר ב-2014 הוא הגיע לכמה הישגים גבוהים בגראנד סלאמים ובמאסטרס, וגם זכה במדליית הארד באולימפיאדת ריו – אך פציעות השפיעו עליו, והוא לא הצליח לעבור אף רבע גמר גראנד סלאם.
דיברנו על פציעות. מגפת הפציעות שתוקפת את הטניס העולמי הגיעה גם לנישיקורי. הטענה הרווחת היא שיש יותר מדי טורנירים, יותר מדי אירועים ומעט מדי זמן מנוחה. בשלב מסוים, כל הטופ 10 הפסיד טורניר חשוב כלשהו בגלל פציעה. קרע באחד מגידי פרק כף היד קטע את עונת 2017 שלו בחודש אוגוסט. הוא התרסק בדירוג העולמים כל הדרך אל מחוץ לטופ 20, שם לא היה מאז חודש מרץ 2014. את העונה הזו הוא סיים במקום ה-22 בעולם, וכעת אמר מאמנו דאנטה בוטיני שהוא צפוי להחמיץ גם את אליפות אוסטרליה הקרובה.
לפי בוטיני, הפציעה הזו היא נפוצה וקרתה לכמה וכמה טניסאים בולטים אחרים שהוא אימן – חואן מונאקו, קים קלייסטרס ובלינדה בנצ'יץ' הם דוגמאות. אז נישיקורי יתחיל את המסע שלו חזרה במעלה הדירוג אחרי אליפות אוסטרליה – ולנו נשאר רק לקוות שהוא יצליח להישאר בריא. כל עולם הטניס ירוויח מכך, ובגדול.
