כשאני שומע את צמד המלים 'ניסים קיוויתי' (כווייתי מעיראק) מיד עולה לי תמונה אחת בראש של אולמפידת לוס אנג'לס 1984, שבה צמד המלים 'קארל לואיס' תהדהד במוחי לעד, כאשר השדר האגדי הכריז עם הקול המיוחד שלו על שיא אולמפי ואישי חדש של התופעה.
ארבע שנים לאחר מכן, באולימפיאדת סיאול, שוב עלה האיש לתא השדרים והעביר בצורה גרנדיוזית ו"קיוויתית" את האירועים שהתרחשו באותן תחרויות באותה שנה. מה אפשר לספר על נסים קיוויתי..
האיש והאגדה שנולד בתל אביב למשפחה שעלתה מעיראק. קיוויתי החל את הקריירה המקצועית שלו כאתלט בתחרויות אתלטיקה קלה. שם הוא רכש את הידע הרב ומשם המשיך לתחרויות רבות ואליפויות רבות.
קיוויתי התגייס לחטיבת גבעתי ומשם נלחם במלחמת העצמאות. שם גם זכה במספר מדליות ובפרסים רבים במהלך שירותו הקרבי. לאחר שהשתחרר מצבא ההגנה לישראל, הוא עבר ללונדון בכדי ללמוד הנדסה. אך רצה המזל, ונסים הצעיר שוב נמשך לתחרויות האתלטיקה וזכה עם נבחרת אנגליה במספר מדליות ופרסים רבים במכביה.
את הקריירה העיתונאית שלו הוא החל בשידורי הערוץ הראשון. הוא שידר באולימפיאדת מינכן (שבה היה עליו לשדר בשידור ישיר גם את טבח הספורטאים הישראלים הנורא), אולימפיאדת לוס אנג'לס וכמובן אוליפיאדת סיאול. אך לא רק הוא הכניס את כישרונו האלמותי באתלטיקה ושידורי ספורט אולימפי, אלא גם בשידורי משחקי הכדורגל של הליגה הישראלית.
כמו כן, נסים שידר את תחרויות השיחה עם דוקטור גלעד וייגרטן ואת שידורי הספורט בטלוויזיה הישראלית בתוכניות הספורט השונות. זה כולל את תחרויות האתלטיקה ששודרו בהלסינקי וברומא. במהלך הקריירה שלו כשדרן, התקבלו תלונות רבות על קולו הצפצפני קמעה, שלא עמד בקו אחד עם שאר שדרי הערוץ. אך בזכות קולו קיבלנו חוויה בלתי נשכחת ורגעים שתמיד יעלו בי חיוך כאשר אשמע שוב את קולו ואזכר ברגעים הללו.
בשנת 1998 פרש נסים קיוותי משידורי הטלוויזיה. בשנת 2006 קיבל את פרס ישראל האלטרנטיבי שבו, אלכס גלעדי אמר: "מעולם לא היה ולא יהיה עוד נסים קיוויתי". בכתיבת שורות הללו אני רוצה לאחל לאיש היקר הזה באמת עוד המון שנים של תרומה, באם הוא משדר, כותב או סתם מתראיין. כי באמת, בזכות האיש הזה גדלה אהבתי לספורט בכלל ולאתלטיקה קלה בפרט.
