הצפוי קרה. מארי זוכה בגמר אליפות המאסטרס לראשונה בקריירה אחרי שהוא גובר ב-2 מערכות על ג'וקוביץ'. מארי הגיע לטורניר הזה בשיא הכושר בקריירה, וניצל 30 טעויות לא מחויבות של מספר 1 בעולם היוצא, תוך שהוא מפגין יציבות וכח ברמה של אלופים. ג'וקוביץ' מנגד, כבר לא בכושר שיא חמישה חודשים ברציפות, וסיפק כמה רגעי טניס אדירים לצד ברכיים רועדות ומשחק לא יציב. בסך הכל, הטוב בעולם כיום – אנדי מארי – יישאר עד לתחילת השנה הבאה מספר 1 בעולם.
המערכה הראשונה התחלקה לשניים. בחלק הראשון השיג ג'וקוביץ' משחקי הגשה קלים עם הגשה ראשונה מעל 80 אחוז ולקח אותם ללא כל התנגדות. לעומתו, מארי נאבק בכל משחקון כשיריבו הסרבי מפגין משחק הגנה גבוה. במצב של 3-3 היה למארי משחקון קל יותר, ופה חל השינוי במשחק. מארי הצליח לשבור את ג'וקוביץ', ומאן הכל הלך בקלות לסקוטי, שעם 3 משחקונים רצופים לקח את המערכה הראשונה. 3-6 למספר 1 בעולם.
המערכה השנייה נפתחה עם 2 משחקונים רצופים למארי במתכונת המערכה הראשונה. מארי הגן נהדר, חבט וינרים ברמה הכי גבוהה בקריירה והיה קטלני בהגעה לכל כדור. גם כשלא הגיע לכדורים, הפגין נוכחות ועליונות, ולא נתן לג'וקוביץ' רגע אחד של מנוחה. וינר שוט אחד שלו היה פשוט מהאגדות. ג'וקוביץ' לא מצא את התשובה, ואחרי שמארי עלה ל-1-4 פשוט הלך על הכל ונתן כל מה שהוא יכול.
זה עבד. מארי החל לרדת בקצב ובאינטנסיביות, נולה הפסיק לטעות לא מחויבות ולפתע התהפכו היוצרות – ג'וקוביץ לוקח שני משחקונים רצופים תוך שהוא שובר את מארי. אז היו בערך 20 דק' של הנאה צרופה, כששני הטניסאים משחקים ברמה הכי גבוהה שיש כיום. ראלים ארוכים נגדעו בחבטות העברה אדירות, ולקול עידודם מלא ההנאה של כמה סלבריטאים ראינו מחבט של מארי נקרע בהגשה, ובולם זעזועים עף מהמחבט של נולה.
במשחקון הבא וינר פשוט נפלא של מארי שבר סופית את ג'וקוביץ'. הסרבי הותיק השמיע קולות עמומים של קאמבק אך זה לא הספיק. נולה נכנע ליכולת המדהימה של הטניסאי הטוב בעולם, ואחרי 2 נקודות אליפות שלא צלחו הבריטי הראשון אי פעם לסיים שנה כראשון בעולם זוכה לראשונה בטורניר אליפות המאסטרס. ג'וקוביץ' לא בשיאו כבר מההדחה המוקדמת בווימבלדון. בהתחלה חשבו שזו מעידה, אחרי האולימפיאדה הכריזו על משבר, ואם חשבנו שבגמר ארה"ב הוא כיפר במשהו אחרי 4 שחקנים שפרשו לו בדרך קיבלנו היום את החותמת הסופית – זה לא אותו נולה שהיה אלוף הרולאן גארוס. זה ג'וקוביץ' פחות טוב. אולי התאוששות והתחדשות אלה מה שהוא זקוק להן.
מנגד, מארי החל מההפסד המביך משהו ברולאן גארוס עשה שינוי אדיר. הוא חזר למאמן הקודם לנדל, שעזר לו לזכות בגראנד סלאם, הכין עצמו ישירות לווימבלדון, אותו גם לקח. אם בסינסנטי ובארה"ב הוא נכשל, זה לא מנע ממנו להכין את עצמו לטורנירים מאסטרס 1000 הבאים, אותם לקח בסערה. ובעיקר, מארי ולנדל התכוננו לקראת הרגע המכריע – למפגש מול הטניסאי הטוב בעולם היוצא. מארי נהיה פיזי יותר, מהיר יותר ולא מוותר על שום כדור. הוא פיתח יכולות טקטיות ולמד לשנות אסטרטגיה תוך כדי משחק. הוא חיזק עצמו מנטלית ולמד לא לוותר גם באלמנט הזה. החשוב מכל? הוא שיפר כל אלמנט פיזי במשחק – אחוזי הגשות ראשונה ושנייה, החזרות, משחק התקפה טוב בהרבה (תמיד היה ידוע בעיקר כשחקן הגנה מצוין). הוא שיפר את הכנסת הכדורים לעומק ולמד לתקוף את חבטת כף היד של היריב, וכשהגיע הרגע הוא גם שבר את היריב הכי חזק שלו הן פיזית והן מנטלית. כמה שחמישה חודשים יכולים לעשות בטניס.
מארי זכה בטורניר בצדק. הוא השחקן הכי טוב בסבב מאז ווימבלדון, וגם לפניו הוא היה מרחק של גג 20% יכולת מיריבו הגדול ג'וקוביץ'. 3-6, 6-4 לסקוטי בסיום, הוא ניצח אותו בלי מניירות וחבטות אלוהיות סטייל פדרר, אלא על ידי טניס טהור ושלם. הוא הנציח את התעלות כח הרצון, שבסופו של דבר מכריעה את הכף עבור האלופים. אין ספק – בגמר הזה היה זה מארי ש'רצה את זה יותר'.
