הקרב המכריע הגיע. מספר 1 ומספר 2 בעולם ישחקו הערב ב-20:00 על הזכות לסיים את השנה במקום הראשון בעולם. זה מעולם לא קרה במשחק הגמר, אם כי ב-2001 היה שינוי במהלך הטורניר במקום הראשון בעולם. מהרבה בחינות הטורניר הזה הפך להיות היסטורי. שני שחקנים עשו בו את הבכורה, מונפיס בן ה-30 ו-תים בן ה-23, כמובן משמעות שונה מאוד לשני השחקנים בהופעת הבכורה של כל אחד. גם ראינו בו את המשחק הארוך בהיסטוריה, ואז משחק שלושה ימים מאוחר יותר ששבר את השיא הקודם.
גם מארי שבר שיא אישי, עם ניצחון 23 ברציפות. כמו כן, ראינו את מילוש ראוניץ' מגיע לראשונה בקריירה לחצי הגמר. הוא אמנם לא היה בגמר, אבל היה הכי קרוב שיש, כשכבר הוביל בנקודת משחק על מארי. בסופו של דבר, הוא ייאלץ לחכות לפחות עוד שנה להישג. אבל דבר אחד ראשון שהוא כבר הספיק להשיג הוא לסיים את השנה לראשונה כמספר 3 בעולם.
וזה בשנה שבה ואורינקה מאבד את אותו מקום, בשנה שבה שני הטניסאים הגדולים של דורנו פדרר ונדאל לא מגיעים לטורניר המאסטרס. הספרדי, שפצוע כרוני כבר 3 שנים, מסיים את השנה במקום ה-9, ואילו פדרר הישיש בן ה-35 מסיים במקום העלוב ה-16, בערך היכן שהיה לפני 16 שנים, כשהחל את הקריירה הנפלאה שלו. הוא לא משחק בטורניר לראשונה מאז 2001. והשאלה הגדולה של 2017 תהיה האם פדרר יחזור כלל לשחק טניס, ואם כן, האם יהווה פקטור כלשהו, כדי לא לפגוע בקריירה האדירה שניפק? התשובות אי שם, בשווייץ.
והנה מתפתח דו קרב חדש בעולם הטניס, דומיננטיות חדשה שהחלה פחות או יותר בשנה הנפלאה הזו, שבה כל אחד קיבל נתח גדול מהעוגה. זה קורה אמנם ללא פדרר או נדאל, אלא בין מלך הטניס של 4 השנים האחרונות נובאק ג'וקוביץ' לבין המדורג הטרי מספר 1 בעולם אנדי מארי. במידה מסוימת זהו קרב מכריע, ולא רק מפני שמי שינצח בו יסיים את השנה במקום הראשון, אלא שזהו המבחן למארי לראות אם הוא מסוגל להתעלות ולהוכיח מול הכי טוב שיש שהתואר הכי טוב שיש החדש מגיע לו. שהוא אכן אחד מארבעת הגדולים. בעיקר לאור כך ששניים מהם, כאמור, כבר לא פקטור. לפחות לא עד שנה הבאה. וגם אז זה מוטל בספק גדול אם יהיו.
לקראת הגמר ההיסטורי הזה, שבו קיבלנו את הקרב האולטימטיבי בו – "The winner takes it all", כדברי להקת אבבא, יש כמה משתנים שצריך לקחת בחשבון. הראשון – מבין 4 מפגשים השנה בין הצדדים, כולם בגמרים, הצליח מארי לגבור על יריבו רק פעם אחת. הטניס של מארי אמנם מושלם, אבל ג'וקוביץ' הוא באמת אחד מהגדולים ששיחקו את המשחק, ובדומה לפדרר ונדאל, יש בו משהו אקסטרה, משהו מהאלוהי. הערב מארי יצטרך משהון מהגן הנדיר הזה כדי לגבור על השחקן שגם בכושר פחות עדיף מסוגל לנצח בזכות אותן חבטות יוצאות דופן, אותה יכולת לא מוסברת השייכת לגדולים ביותר.
השני, בעוד נולה מגיע אחרי אתנחתא מול המדורג חמישי, פגש מארי את מי שמיועד לכבוש בשנים הבאות את פסגת הטניס. בקרב מתיש, הארוך ביותר אי פעם בטורניר, מארי היה הכי קרוב שיש להיות מודח. מה גם, שלג'וקוביץ' היה יום מנוחה בין סיום שלב הבתים לבין חצי הגמר אמש, ולכן הוא מגיע למשחק הערב רענן בהרבה ממארי. השלישי הוא, שלג'וקוביץ' לא נותר מה להוכיח. הוא כבר ראה הכל ועשה הכל. לעומת זאת, מי שצריך להוכיח, והרבה, הוא מארי. לכן כל כובד המשקל על כתפיו. כי זה ברור שג'וקוביץ' 'יחזור עם נקמה'. וכשהוא יחזור הוא יהיה חד יותר, רע יותר ומסוכן כהרגלו. הוא עוד יניף תואר גראנד סלאם, ממש כפי שעשה זאת פעמיים העונה על חשבונו של מארי שהפסיד לו בגמר.
הרי תואר הגראנד סלאם היחיד בו זכה מארי השנה, הוא לא היה צריך להתמודד מול הסרבי בגמר. אם כן, יש הרבה ביצים בסל הזה. מישהו יצטרך לחטוף את השלל של יריבו. בליבי, אני מקווה שזה יהיה מארי. כי בקרוב מאוד שני הענקים האלה יביטו בראוניץ' קוטף את כל הקופה, וכמו שזה נראה כרגע, אין ממש מי שיעצור אותו. וממש כמו אפקט מכבי תל אביב בכדורסל בליגה הישראלית, אחרי שמישהו היה בפסגה כל כך הרבה זמן, במקרה הזה ג'וקוביץ', זה נחמד קצת לרענן. הפתרונים הערב, על הזירה הכי גדולה בטניס שאינה גראנד סלאם. מה שללא ספק יהיה ערב קסום.
