נהג המרוצים האמריקאי לא היה הנהג הכי מצליח בתולדות נסקאר. הוא גם לא היה אלוף העולם או אפילו סגנו. הוא נהג במכוניות מסוג מיג'ט (ננסיות) על דרכי עפר, שם עלה לתהילה (כמו לא מעט נהגים) ושם היה אחד הגדולים בהיסטוריה. אחר כך בנסקאר הוא תמיד היה כשרון מלהיב, שידע לרתק את השדרים בניצחונות מיוחדים ולהוציא מעצמו משהו אקסטרה. הוא היה אדם Down to earth, כלומר אדם פשוט ללא שאיפות גדולות, ועשה תמיד הכי טוב שהוא יכול. ממילא, להיות נהג מרוצים זה לרוץ אל מעבר לשיא. אם כן, לא פלא שלפלר מצא את מותו דווקא על המסלול שבו מצא קודם את תהילתו.
ג'ייסון לפלר נולד בלונג ביץ', קליפורניה ב-16 בספטמבר 1975 (והיה חוגג אתמול את יום הולדתו ה-41). את הקריירה שלו החל במרוצי המיג'ט בסדרת יו אס א סי (מועדון הרכב של ארצות הברית, שהיה ממקימי המרוצים במדינה, וניהל את מרוצי המיג'ט). הוא היה לנהג הראשון בהיסטוריה שזוכה ב-3 אליפויות מיג'ט רצופות בין 1997 ל-1999 ובנוסף זכה בתחרות הסילבר קראון (כתר הכסף) ב-1998. לכך הוסיף שתי תחרויות, אחת ארצית ואחת בטורקיה, והוסיף תואר גראנד פרי טורקיה ב-2005.
ב-1999 הצטרף לפלר לקבוצת הנהיגה ג'ו גיבס, והחל להתחרות במרוצי בוש. הייתה לו פחות הצלחה בסדרת מרוצים זו, וכן בליגת האינדי ובמרוצי וולט דיסני. באינדיאנפוליס 500 בשנת 2000 הוא הופיע פעם יחידה וסיים במקום ה-30. אחר כך עבר מרכבים פתוחים והחל להתחרות בליגה המקצוענית של רכבי הסטוק (רכבים שאינם רכבי מרוץ בהגדרה שלהם, ולא שונו ביציאה מהמפעל כדי להתאים למרוצים).
בנסקאר החל לפלר כמספר 18 בקבוצת אם בי אן איי. הוא סיים במקום ה-20 באליפות והשיג שלושה פול פוזישן (פול פוזישן – השגת המקום הכי נוח לפתיחת המרוץ). הוא סיים שני במרוץ פיניקס, והתקדם בסיום העונה למרוצי גביע ווינסטון. צריך להבין שבמרוצי נסקאר יש דרוגים שונים, שעולים בהם בהדרגה לפי הצלחות ולפי התקדמות מקצועית. ממש בדומה לגולף, או לטניס, שם יש טורנירי צ'לנג'ר, וכן טורנירי מסטרס בדרגות שונות (250, 500 ו-1000).
עד מהרה החליף בצוות את קני ארווין ג'וניור, שנהרג. הוא היה אחד היחידים שנהגו בדודג אינטרפידס כשהמכונית הזו חזרה לנסקאר. עם זאת, השיג רק מעמד טופ 10 אחד באותה שנה וסיים את 2001 במקום ה-37.
ב-2002 החל להשתתף במסלולי הטנדרים. הוא לא ירד ממקום שמיני באף מרוץ, ואף שלא זכה באף מרוץ הוא השיג שש פעמים מקום שני וסיים את העונה במקום הרביעי. ב-2003 שבר את תקרת הזכוכית והשיג ניצחון ב"דובר". ב-2004 הוא זכה במרוץ נאשוויל, הראשון שלו במרוצי בוש. הוא סיים את העונה במקום ה-12. ב-2005 הוא עבר למכונית שברולט מספר 11, אך לא נחל איתה הצלחה רבה. דני המלין החליפו אחרי שלא הצליח להגיע לטופ 10 בכמה מירוצים. לפלר עזב את קבוצת גיבס ועבר לצוות בראון. ב-9 מרוצים הוא השיג 4 טופ 10 עד לסיום העונה תחת בראון.
בשנת 2006 לא הצליח בצוות הנוכחי. ב-2007 השיג את הפול פוזישן למרוץ ווין דיקסי 250 בדייטונה. הוא סיים 9. ב-28 ליולי 2007 הוא עקף את גרג ביפל שתי הקפות לסיום וזכה בקרוגר 200 במרוצי בוש. היה זה המרוץ הראשון שבו מנצחת מכונית זרה במרוץ ברמה הגבוהה של נסקאר, והוא עשה זאת עם טויוטה. הוא החל להשתתף גם במרוצי ספרינט, סוג נוסף של מרוצי נסקאר.
בין 2009 ל-2013 לא זכה לפלר להצלחה הקודמת שלו. הוא הצהיר על השתתפות במרוצים במכונית טויוטה מספר 28 בנסקאר 2010, והשתתף בכמה מרוצים אך נאמר לו ב-2012 שהוא משוחרר. בינואר הודיע צוות קייל בוש שהוא ינהג בטנדר מספר 18 אך זה לא יצא לפועל. הוא השתתף בעוד מספר מרוצים ב-2012, וכן עשה מרוץ אחד ב-2013 במרוץ פוקונו, שם סיים במקום ה-43 רק שלושה ימים לפני מותו.
ב-12 ביוני 2013 לפלר השתתף במיני מרוץ במכוניות פתוחות בניו ג'רזי. נותרו לו רק כמה הקפות לסיום כשהמכונית שלו לפתע איבדה את המעצורים הקדמיים. לפלר התרסק בקיר והמכונית שלו התהפכה מספר פעמים. לפלר חטף מכה קשה בצוואר ואיבד את ההכרה באופן מיידי. חילצו אותו מהמכונית כשהוא לא נושם. המרוץ לא נמשך, ומסוק חילץ אותו למרכז רפואי קרוזר צ'סטר שם נקבע מותו ב-21:00, כחצי שעה לאחר התאונה.
נסקאר הביעו את תנחומיהם על המקרה, והנהג דני המלין, שהחליפו ב-2005 שינה את עיצוב המכונית שלו כדי שיידמה לזה של לפלר המנוח. נהגי נסקאר שהתחרו במירוץ קוויקן לונז 400 שמו תגיות עם השם של לפלר על המכוניות שלהם לאות הזדהות. אחד המתחרים דיבר על לפלר לאחר מותו:
"היה זה ערב קשה, אני עדיין בשוק מהמקרה. קשה להאמין שפעם הבאה שאלך להתחרות לא אראה את ג'ייסון לפלר על המסלול. זה משהו שקשה לעכל. כי זה סוג הנהג שהוא היה, הוא היה בכל מקום. יכולת לראות אותו במרוץ נסקאר בכיר, או במרוץ עם מכונית פתוחה, על דרך עפר או בכלל בצד השני של המדינה. זה אדם שיכולת לפגוש בכל מקום". כזה לא צפוי ומגוון היה ג'ייסון לפלר, אדם שאהב את המהירות, שנלחם עבור הכרה כדי להיות שם. אדם שהלך אחרי החלומות שלו והגשים את עצמו בכל רגע ורגע ולא וויתר.
ג'ייסון לפלר הותיר אחריו ילד, בנו צ'רלי דין שנותר עם גרושתו אליסון איסט. צ'רלי, שהיה בן 5 בעת שאביו נהרג, גר עם אימו בצפון קרוליינה. זוהי המורשת המקצועית שלפלר הותיר:
מרוצי נסקאר ספרינט – 73 מרוצים לאורך 9 שנים. מיקום שיא: 37, פעם אחת בעשירייה, פעם אחת בפול פוזישן. במרוצי נסקאר אקספיניטי – 294 מרוצים ב-12 שנים, מיקום שיא: 3 ב-2007, 2 ניצחונות, 107 טופ 10 ו-8 פול פוזישן. במרוצי הטנדרים עשה לפלר 56 מרוצים לאורך 7 שנים, שם הגיע למקום שיא כרביעי. הוא השיג ניצחון אחד, 35 טופ 10 ו-10 פוזישן. סה"כ הרוויח במרוצי הנסקאר 5 מיליון דולר. לפלר נכנס ב-2003 להיכל התהילה של מרוצי המיג'ט על הישגיו בתחום זה.
לידע כללי, ישנם חמישה מסלולים שנחשבים הכי קטלניים במרוצי מכוניות. מהפחות קטלני להכי קטלני – דייטונה – 24 הרוגים, לה מאן – 27, מונזה – 30, נורברגרינג – 48 ואינדיאנפוליס – 57 הרוגים בסך הכל. הספורט הקטלני הזה הורג כמה נהגים כל שנה, ובסך הכל מתו כבר מאות ספורטאים על המסלול. אחד מהם היה ג'ייסון לפלר. לא הנהג הכי מוכר שהיה, לא הדמות הכי מצליחה בענף. אבל לרגע אחד כוכב של כתבה בעברית. שינוח על משכבו בשלום.
