מתי בפעם האחרונה נבחרת ישראל זכתה לנציגות גברית באליפות הטאיקוונדו באולימפיאדה? אם תחפשו טוב, תגלו שאף פעם. רון אטיאס ללא ספק פורץ דרך ודמות להערצה עבור כל ילד וילדה בישראל.
כבר מילדותו אטיאס לא ידע מה אלו הפסדים, דבקות במטרה ונחישות היו אלו שהניעו אותו. "גם כשאתה מנצח אתה עדיין צריך להישאר עם הראש מרוכז כל הזמן עד לתחרות הבאה" , הכריז אטיאס. כבר בגיל 13 זכה אטיאס באליפות אירופה לקדטים, ושנתיים לאחר מכן זכה במדליית כסף באליפות אירופה לנוער כך שהמשפט "השקעה מניבה תוצאות" מתאר אותו לחלוטין. ברגע שהיה נראה כי הכל הולך חלק עבור אטיאס, בגיל 15 הגיעה מכה קשה ולא פשוטה כלל- מותו הפתאומי של אביו. האב, שליווה אותו מגיל קטן לכל תחרות, פרנס אותו ואהב אותו ללא תנאים פתאום נעלם עבורו. גם במקרה הזה, אטיאס הוכיח שהוא קורץ מזן אחר. לא רק שאטיאס לא נשבר, הוא אף מספר שהמוות של אביו גרם לאש פנימית בתוכו, לעוד רצון להצליח. בכל קרב הוא נותן קצת יותר ממה שהוא מסוגל- לזכר אביו.
חלק בלתי נפרד מההצלחה של אטיאס הוא כמובן יחיעם שרעבי, שהפך לדמות אבהית עבור רון. שרעבי הוא כאמור מאמן נבחרת ישראל בטאיקוונדו, אך עם זאת הוא גם מאמנו האישי של אטיאס. שרעבי הוא לוחם לשעבר, ואף נבחר למאמן השנה של הוועד האולימפי ב2010. החלום של רון מגיל קטן הוא כרטיס לאולימפיאדה, וכפי שכבר הספקנו להכיר את רון- אצלו חלומות מתגשמים. בינואר 2016, רון מגיע לתחרות המיון האולימפית באיסטנבול. הוא מצליח לנצח 4 קרבות וכך הופך לנציג הישראלי הראשון (גברים) בטורניר טאיקוונדו באולימפיאדה.
ב17 באוגוסט יעלה הלוחם הצעיר והמוכשר לקרב הראשון שלו באולימפיאדה. רון, רק בן 21, מתחרה במשקל עד 58 ק"ג. התחזית הפסימית, הריאלית ויש שיגידו גם המציאותית עבור לוחם צעיר וחסר ניסיון היא הדחה מכובדת בסיבוב הראשון של האולימפיאדה. בניגוד לכל אלה, אני הולך יחד עם הלוחם הבלתי נגמר- שימשיך ללמד את כולנו שנחישות, התמדה ומוטיבציה בלתי נגמרת יכולים להוביל גם לסיבובים מתקדמים יותר ואף למדליה אולימפית.
