גדול השחיינים הוא בוודאות. גם ללא השתתפות באולימפיאדת ריו 2016. יש שמכנים אותו גדול הספורטאים האולימפיים בכל הזמנים. אבל אין ספק, מייקל פלפס הוא אגדת ספורט מהזן המיוחד של הגדולים ביותר, והוא שוב כאן כדי להזכיר את האגדה לכל מי ששכח. הוא בן 31. יש שירימו גבה ויגידו שבגיל הזה רוב הכדורגלנים עדיין בשיאם ויש גם שחקני כדורסל שעדיין לא מגיעים לשיא בגיל הזה. במונחים של שחייה מדובר בגיל ישיש, כששחיינים נמצאים בכושר הטוב ביותר בין גיל 22 ל-25/6. אבל כפי שאמרנו, מדובר בספורטאי מיוחד שכבר הוכיח שהכל קטן עליו, ובמילותיו שלו: "חלום הכי גדול שאפשר, כי הכל אפשרי".
או שנולדים עם זה, או שלא. פלפס נולד בבולטימור מרילנד בשלושים ביוני 1985. קשה לדמיין את זה, אבל פלפס סבל מאיי די אייץ' די, או בשמו העברי בעיות קשב וריכוז. ההורים שלו החליטו להרגיעו בעזרת מים, וזרקו אותו לבריכה המקומית כשהיה בן 7. עברו שלוש שנים בלבד ופלפס הפך לשיאן השחייה לגילאי ילדים. הוא הצטרף למועדון שחייה בבולטימור תחת הממן בוב ניומן ועד היום יש לו 12 שיאים לגילאי ילדים שלא נשברו. הדג החל לשחות.
באולימפיאדת סידני ב-2000 הפך פלפס לשחיין הצעיר בתולדות התחרות בגיל 15 ו-68 ימים בלבד, על אף שלא זכה במדליה. באליפות העולם 2001 פלפס שבר את שיא העולם ב-200 מטר פרפר בגיל 15 ותשעה חודשים וקבע אותו על דקה 54 שניות ו-58 מאיות, השחיין הצעיר אי פעם לשבור שיא עולם וקיבל מדליית זהב ראשונה מרבות רבות שעוד תגענה.
באליפות הפאן-פסיפית ב-2002 זכה הפנומן ב-3 מדליות זהב: 200 מ' ו-400 מטר מעורב (סוג משחה שכולל את כל הסגנונות: פרפר, גב, חזה וחופשי), כשבמרוץ המשולב 4X100 הוא הציב שיא עולם נוסף, הפעם קבוצתי – 3:33.48. לכך הוסיף מדליות כסף מאתיים מטר פרפר ובמשחה 4X200 חופשי. הפריצה הגדולה הגיעה באליפות העולם ב-2003, שלמעשה הייתה ההכנה לקראת המבחנים לאולימפיאדה באתונה. עוד לפני כן פלפס הפך לשחיין הראשון שזוכה בשלוש מדליות זהב באליפות ארצית. שוב שבר שיא עולם, ב-400 מטר מעורב בזמן 4:10.73. באליפות העולם זכה בארבע מדליות זהב, הוסיף שתיים מכסף ושבר לא פחות מחמישה שיאי עולם. רובם היו שיאיו שלו..
במבחנים לאולימפיאדה סיים פלפס עם ניצחונות בארבעה משחים, כשב-400 מעורב השיג שיא עולם חדש, וסיים שני רק במאה מטר פרפר אחרי איאן קרוקר. הוא נראה הכי מוכן שיש לאולימפיאדה. פלפס הצליח להשלים את הקריטריונים לשישה משחים באולימפיאדה, הראשון שעשה זאת, ואף על פי שלא השתתף במשחה 100 המטר חופשי נבחר לקבוצת השחייה במשחה 4X100 חופשי. אלילו של פלפס בצעירותו, איאן ת'ורפ, הוא אחד השחיינים הגדולים בכל הזמנים. הוא היווה השראה לפלפס, ושחה לצידו מספר פעמים, כולל באליפות העולם. לאט לאט השאיר השחיין בן ה-19 את אלילו מאחוריו, תרתי משמע.
באולימפיאדת אתונה ב-2004 זכה פלפס בשש מדליות זהב, 2 מדליות ברונזה ושבר שני שיאי עולם, לכך הוסיף שיאים נוספים. הוא השווה גם את שיאו של ספיץ עם 4 מדליות אישיות בשחייה באירוע אולימפי יחיד. הוא עשה את הבלתי ייאמן, אבל משום מה נשאר לו קוף על הגב.
היה זה משקלו של שיא המדליות של מארק ספיץ, שהצליח להשיג 7 מדליות זהב בשחייה באולימפיאדת מינכן 1972. אמנם הוא אמר אחרי מירוץ שבו לא הצליח לנצח: "אין לי מה להיות מאוכזב, כי אני שוחה נגד הפרי-סטיילרים הטובים בעולם". אבל הלחץ הבלתי פוסק יחד עם הקוף הזה גרמו לו לאבד את זה, כשבנובמבר באותה שנה נתפס בנהיגה תחת השפעה של משקאות משכרים ונאסר. הוא קיבל 18 חודשים על תנאי אבל יצא מזה עם 250 דולר קנס ועבודות שירות. הסטאר סיפר על כך בתכנית טוק שואו בטלוויזיה והודה: "אכזבתי הרבה אנשים במדינה במעשיי".
במבחנים לאליפות העולם ב-2005 פלפס החליט לוותר על המשחים בהם התמחה, 400 מטר מעורב ו-200 מטר פרפר כדי לאתגר את עצמו לקראת האתגר ההולך וקרב להפוך את עצמו לשיאן הבלתי מעורער של האולימפיאדה. הוא ניצח ב-100, 200 ו-400 חופשי, ב-100 מטר פרפר ו-200 מעורב, כשב-100 ו-400 חופשי הוא התנסה. באליפות עצמה הוא שבר את השיא האמריקני ב-200 מטר חופשי בתוצאה 1:45.20 ושיא אליפות ב-100X4 חופשי בתוצאה 3:13.77 , יחד עם שש מדליות, חמש מהן זהב. פלפס הראה שהוא חוזר לכושר הכי טוב שלו כששבר את שיא העולם הראשון שלו מזה שנתיים בפאן פסיפיק 2006, כבר במשחה הראשון ב-200 מטר פרפר עם תוצאה של 1:53.80. גם שם השיג 6 מדליות, חמש מהן זהב יחד עם שני שיאי עולם נוספים: ב-4X100 מטר חופשי עם תוצאה של 3:12.46, ובמשחה האחרון 200 מטר מעורב 1:55.84 , שובר את שיאו מ-2003 בעשר מאיות.
אליפות העולם ב-2007 הייתה שוב ההכנה לאולימפיאדה, כששוב שיאו של ספיץ מהדהד בראשו. צריך לזכור שפלפס בשלב הזה היה כבר סופרסטאר ואייקון אמריקני, וסוג של כוכב פופ. לעתים היה האיש הכי מבוקש על השטיח האדום, כשמעריצות קוראות בשמו לפני שחקנים וזמרים מפורסמים. התהילה שלו וההילה שלו גרמו לו להיות האיש שמצפים ממנו לדבר הכי גדול שנראה אי פעם במשחקים האולימפיים. לפני שניגש לטפל בקוף של ספיץ האגדי, החל קודם כל עם אתגר ניפוץ ההישג של אליל הילדות שלו איאן ת'ורפ. ת'ורפ קבע שיא מדליות זהב באליפות העולם ב-2001, אז פלפס היה עדיין בתחילת דרכו המקצוענית. פלפס החל ב-4X100 מעורב וקבע שיא אליפות בתוצאה 3:12.72 שהביאה לו זהב ראשון. מכאן המשיך לשחזר את דפי ההיסטוריה, כשהוא זוכה בזהב במאה מטר פרפר, ושובר את שיא העולם בחמישה משחים: 200 חופשי 1:43.86, 200 פרפר 1:52.09, 200 מעורב 1:54.98, 400 מעורב 4:06.22 ו-4X200 בסגנון חופשי 7:03.24. עוד הישג שיא. עכשיו ניגש פלפס לשיא הקריירה שלו, אולימפיאדת בייג'ין 2008.
במבחנים לאולימפיאדה סיים פלפס שני במשחה אחד מתוך שישה, בשניים שבר את שיא העולם, בשני המקרים את שיאו שלו. "אני אכין את עצמי כמו לכל תחרות", אמר הפנומן לפני בייג'ין. "ואז אעשה את הטוב ביותר שאני יכול כדי להכין את עצמי לאתגר של 8 מדליות". את שלושת המשחים הראשונים שלו עבר פלפס בהצטיינות יתרה, וכהרגלו זכה במדליות זהב תוך שהוא שובר את השיא העולמי ב-400 מעורב, 4X100 חופשי ו-200 מעורב. במשחה הרביעי הגיע הרגע הדרמטי, כשבמשחה מול לזלו צ'ש התמלאו משקפי הצלילה שלו במים והוא לא ראה דבר במאה המטרים האחרונים. למרות זאת ביצע סיום דרמטי עם דחיפה חכמה של הגוף והגניב נגיעה בקיר שבע מאיות השנייה מהר יותר מיריבו. הוא זכה במשחה 200 מטר פרפר, ובכך הפך מייקל פלפס לשחיין הראשון שמגן על תוארו האולימפי בשחיית פרפר. ומלבד מדליית זהב רביעית קבע פלפס שיא עולם חדש נוסף,הפעם מבלי לראות.
פלפס הביא מדליה חמישית ושבר שיא עולם חמישי ברציפות ב-4X200 יחד עם חברי המשלחת שלו. אחרי יום מנוחה זכה פלפס בשישית במשחה 200 מטר מעורב, תוך שהוא קובע עוד שיא עולם. עכשיו הבמה לפניו להשוות את שיאו של ספיץ. אלא שאחד מיריביו התגרה בו לפני המירוץ. היה זה מילוראד צ'אביץ' הסרבי, שאמר: "יהיה טוב לו יפסיד, ואז ההיסטוריונים יגידו שהלכה לו המדליה השמינית בגלל איזה בחור. אני אשמח להיות הבחור הזה." פלפס, שניצח את משחה ה-100 מטר פרפר אמר כתגובה לפני המשחה: "כשמישהו מדבר ככה זה נותן לי אפילו יותר אש בעיניים". פלפס עשה זאת, הוא השלים זכייה שביעית במדליית זהב באולימפיאדה יחידה תוך שהוא שובר "רק" את השיא האולימפי.
הסרבי עוד העיז למחות וביקש את עזרת הטלוויזיה, שהראתה בבירור שפלפס ניצח. גם המבקרים ששאלו: "האים זה לא יותר מידי?" נתקלו בחומת פלפס, שהתנדב להשתתף בבדיקות סמים מרצון, והשתיק את מבקריו כשעבר את כל הבדיקות בהצלחה. כעת, זה רק הוא והמשחה השמיני. זה קרה לבסוף, עם עוד שיא עולם במשחה 4X100 מעורב, יחד עם חבריו למשלחת שעשו משחה מדהים, ומייקל פלפס הפך לספורטאי הראשון והיחיד שזוכה ב-8 מדליות זהב באולימפיאדה אחת. "שיאים נועדו להשבר", אמר השיאן האגדי. "כל אחד יכול להשיג את מבוקשו אם באמת ירצה בכך בכל ליבו".
באליפות העולם 2009 פלפס זכה ב-5 מדליות זהב במשחים 100, 200 פרפר, 4X100, 4X200 חופשי ו-4X100 מעורב תוך שבירת שיאי עולם בשני המשחים הראשונים והאחרונים. ב-200 חופשי זכה במדליית כסף. בתחרות הפאן פסיפית ב-2010 היו לפלפס תוצאות פחות טובות מהרגיל, בעיניו. הוא כינה את אחד המשחים שלו "הגרוע ביותר" שהוא שחה. עם זאת, השיג 5 מדליות זהב בתחרות זו. באליפות העולם בשנה הבאה, שוב שנה לפני האולימפיאדה זכה פלפס בארבע מדליות זהב, שתי כסף ואחת ארד. נראה כי הוא מוכן לאולימפיאדה הרביעית שלו.
במבחנים לקראת האולימפיאדה פלפס אמר כי הוא רוצה לנסות משחים חדשים, אבל הוא קיבל את הקריטריון באותם שמונה משחים כמו בבייג'ין. באימונים באולימפיאדה פלפס פתח משחה אחד עם תוצאה שרעה בעשר שניות מהשיא שלו! במשחה הראשון ב-400 מטר חופשי סיים פלפס במקום הרביעי והמאכזב. האים זו לא השנה שלו? האים האלוף ירד מנכסיו? ובכן, לא. כי כבר ב-100X4 חופשי זכה במדליית כסף, ובמשחה השלישי השווה את ההישג במאתיים מטר פרפר. במשחה הבא זה כבר היה זהב, ורגע היסטורי, כשב-200X4 חופשי עבר את שיאה של לריסה לטינינה במספר המדליות הכולל עם 15 מדליות זהב אולימפיות, יותר מכל ספורטאי אחר בהיסטוריה. לטינינה נכחה במשחה ואמרה כי פלפס ראוי להחזיק בשיא. פלפס סיים את האולימפיאדה עם 4 מדליות זהב ו-2 מדליות כסף, והעלה את מאזנו ל-18 זהב ו-22 מדליות אולימפיות בסך הכל. הוא קיבל פרס הוקרה רשמי על היותו הספורטאי האולימפי המעוטר ביותר בכל הזמנים.
פלפס הכריז כי האולימפיאדה הרביעית שלו תהיה גם האחרונה. הוא החליט לנסות את מזלו בגולף. הייתה אפילו סדרת טלוויזיה שליוותה אותו ואת המאמן שלו בניסיון להפוך לאתלט גדול בתחום נוסף, ניסיון שהיה לא ממש רציני. אולי רצה "לעשות ג'ורדן"? אבל הספורט היה חזק ממנו. אחרי שנתיים, כשהוא כבר בן 29, גיל שבו לרוב כבר לא שוחים יותר בצורה מקצוענית חזר המלך של הבריכה אל המלכה התכולה שלו. ההכרזה הייתה באפריל 2014. במאי הוא כבר השתתף בפאן פסיפיק וזכה בשלוש מדליות זהב ו-2 מדליות כסף, כשב4X100 מעורב הוא קבע שיא תחרות.
ב-2015 לא הצטרף לנבחרת באליפות העולם. עם זאת, הוא שחה באליפות ארצות הברית וזכה במדליות זהב במאה ומאתיים מטר פרפר, וכן 200 מטר מעורב, בכולם קבע את הזמנים הטובים ביותר בעולם לשנת 2015. הוא הוסיף עוד 3 מדליות חורף בארה"ב בשלושת המשחים הללו. ואז הגיעו המבחנים לריו 2016. בתחרויות הללו, בעוד הוא בן 31, גיל ישיש במונחים של שחיין, עשה שוב פלפס את הבלתי ייאמן והגיע במקום הראשון ב-200 מטר פרפר, 200 מעורב ו-100 מטר פרפר. מייקל פלפס ישתתף בריו באולימפיאדה החמישית בקריירה. הוא השחיין הגבר האמריקאי הראשון לעשות זאת והשני אחרי דארה טורס. איזה פנומן! לא נופתע כלל לראות אותו מגדיל את שיא המדליות הזה, כי הוא באמת מסוגל להכל. אחד מגדולי הספורטאים בכל הזמנים. מה שכן, את הזמן היחסית פנוי שלו ממרומי גילו, הצליח לנצל פלפס כדי סוף סוף לעשות משהו שלא עשה עד היום. הוא התארס לאהובתו משכבר הדוגמנית ניקול ג'ונסון ויחד הם הביאו לעולם את בנם בומר רוברט פלפס, שנולד במאי השנה.
אז איך הפך פלפס לתופעה הזו שנקראת הספורטאי האולימפי הגדול אי פעם? התמדה ונחישות. מאמנו בתקופת הילדים, בוב באומן, מספר: "במשך חמש שנים רצופות הוא לא לקח אפילו יום חופש אחד. התאמנו ביום חג המולד, ביום ההולדת שלו זה היה מובן מאליו – אימון כפול בכל יום הולדת". האימונים היו מפרכים, באומן מספר: "נכנסים לאימון ופשוט שוחים עשרת אלפים מטר, הכי הרבה מאמץ שאפשר לדחוס בשעתיים וחצי". כשפלפס נשאל איך הוא עושה זאת, יום אחרי יום, בריכה אחר בריכה, כשהוא בוהה בקו שחור בתחתית הבריכה, ענה: "בכנות? מתוך הרצון לא להפסיד, להשיג משהו שאף אחד עוד לא עשה. זה מה שגרם לי לשכוח מהכל". הישג גדול לילד עם בעיות קשב וריכוז.
נסיים בציטוט מתוך הרצאה של מייקל פלפס על האמונה בעצמך ועל הקרבה. הוא נשאל: "מה לדעתך מבדיל בין הספורטאים הטובים לבין הספורטאים הכי טובים?" הוא ענה כך: "הרבה מזה הוא עניין מנטלי. אם אתה רוצה להשיג משהו, אם אתה ממש רוצה אותו, אתה תקריב עבור זה. עשיתי הרבה הקרבות בילדות, ובעיני זה לא היה ביג דיל. ויתרתי על בילויי סוף שבוע, לרקוד או לבלות עם חברים. התאמנתי בזמן הזה. אבל בתמורה לדברים עליהם ויתרתי הצלחתי להגיע למטרה שלי. היו גם לא מעט סיטואציות לא נעימות, אבל דחפתי את עצמי בעזרת הכוח המנטלי ועברתי את זה. זה דבר שנכון עבור הרבה ספורטאים, למשל טייגר וודס שבלי ברך מצליח לקרוע את המגרש".
"אין מקום לתירוצים. האתלטים הגדולים עושים דברים גדולים דווקא במצב של חוסר נוחות. זה לא חכמה כשהכל נוח ושמח וטוב. אבל אלה הטובים ביותר שמתגברים כשהם גמורים, סחוטים, כאובים. הכוח המנטלי של הספורטאים הגדולים מזיז את הכאב הצידה. אתה צריך להגיד לעצמך: אני אעשה את זה ואף אחד לא יוכל לעצור אותי. וזה הדבר הכי גדול, כמה חזק אתה מסוגל להיות מנטלית. זה מה שמבדיל בין ספורטאי טוב להכי טוב שיש".
צפו בסרטון מיוחד שמראה כיצד מייקל פלפס משיג את הקריטריון למשחקים האולימפיים בפעם החמישית –
https://www.youtube.com/watch?v=X2AtP49YB5U