הילד שרצה להיות מלך הכתה

פרנסואה היה ילד מבריק ומחונן בבית ספר נחשב מאד בפרברי פריז. מאותם ילדים שהכול בא להם בקלות. מהאלה שלא מתאמצים ואיכשהו מקבלים תמיד מאה במבחנים. מוקפים בבנות שמאדימות כשהוא מעיף אליהן מבט. הוא רק נכנס לכתה, וכולם כבר שמים לב אליו. זה בעצם הסיפור של פרנסואה – כולם מרגישים את הנוכחות שלו. והוא אהב את זה. אהב את תשומת הלב, אהב להיות הכוכב הראשי. תמיד כיוון לשם. הוא גם יודע, שהיו לפעמים מקרים, שבהם הוא הרגיש איך זה להיות מספר אחד בכתה. זה קרה כמה פעמים במהלך שנות לימודיו בבית ספר, התחושה הזאת של להיות מספר אחד לכמה רגעים. כי למרות הנתונים המושלמים של פרנסואה, הוא לא היה המלך האולטימטיבי של הכתה. מישהו אחר היה עם הכתר. הוא היה יותר רזה ממנו ויותר נמוך ממנו, אבל למלך הכתה הייתה את ההילה שפרנסואה ידע שלו אין. וזה לא שהם היו בריב, פרנסואה ומלך הכתה. הם דווקא היו חברים טובים. פרנסואה למד ממנו המון, הסתובב בחברתו כל הזמן וידע שאולי, אם יתמיד, גם הוא יהיה יום אחד המלך של הכתה בבית ספר שכה אהב.

או שלא, כי לפרנסואה נמאס להיות מספר שתיים. למרות שהכתה הייתה אחת המוצלחות בהיסטוריה של הבית ספר וגרפה מחמאות מקיר לקיר, זה פתאום קרה. אבא של פרנסואה החל לברר על בתי ספר אחרים, כאלו שיסכימו באופן חד משמעי להצהיר ולקבל את הבן שלו כמלך הכתה. וכך, לאחר ארבע שנים בבית ספר שהיה לו לבית, הילד עבר למרכז פריז, לבית ספר שלא היה כל כך מוכר באיכויות שלו בעבר, אבל קיבל מנהל חדש שהיה בעל אמצעים ורצה להפוך את הבית ספר לטוב במדינה (יש אומרים שבכוונתו להיות גם הטוב באירופה).

ואיזה קבלת פנים פרנסואה קיבל! כבר ביום הראשון שלו בבית ספר, הוא הרגיש שהגיע למקום הנכון בכדי להיות מלך הכתה שכל כך רצה להיות. תשומת הלב הייתה מטורפת, היחס שכל החברים לכתה נתנו לו היה מופלא, ואפילו מנהל בית הספר בכבודו ובעצמו, דאג להיות קרוב לתלמידו החדש לאורך כל היום. שלא נדבר על המורים, שדאגו לא לתת לפרנסואה שיעורי בית. הכל מושלם חשב לעצמו מלך הכתה החדש של בית הספר. הכל מושלם.

או שלא, כי באותה שנה שמלך הכתה הגיע, הצטרף עוד תלמיד חדש וצעיר לכתה. הוא ממש לא הגיע כדי לתפוס למלך החדש את הכתר, הוא הגיע ממקום יותר קטן אבל נחשב לפוטנציאל גדול. "זה רעיון שלי" פיזר חיוכים המנהל כשהצטלם עם המלך ועם התלמיד הצעיר והפוטנציאלי. וכך, התחילה לה השנה הראשונה בבית ספר עם מלך חדש לכתה. אמנם בית הספר זכה להיות הטוב במדינה, אך בזירה האירופית זה עדיין לא היה שם. מנהל בית ספר החליט להחליף מורה, שיוציא מהתלמידים שלו יותר, אבל אף אחד לא דמיין את מה שקרה עם התלמיד הצעיר והפוטנציאלי.

כי בזמן הקיץ, התקיימה תחרות בינלאומית לבתי ספר מרחבי העולם, ושם, התלמיד הצעיר הראה יכולות מסחררות, על אנושיות. פתאום כולם ראו יחד את הפוטנציאל מתממש לנגד עיניהם. מיד לאחר שזכה בתחרות הבינלאומית, חזר התלמיד הצעיר לבית ספר, והתקבל בכבוד של מלכים אמיתיים. ואם כל זה לא מספיק לפרנסואה, השנה שהחלה עבור בית הספר מלאה בהצלחות בהובלת התלמיד הצעיר עם הפוטנציאל. כל הבנות מאדימות עכשיו בגללו, המנהל מתייחס אליו כבן האהוב שלו ונדמה פתאום לפרנסואה שקצת שכחו אותו. הוא הרי הגיע לבית ספר על תקן המלך הבלתי מעורער של הכתה, ועכשיו, התלמיד הצעיר עם הפוטנציאל לוקח לו את כס המלכות. והכי גרוע? שהוא לא באמת מנסה לקחת לו את הכתר, הוא פשוט נהיה אחד כזה. בדיוק כמו המלך מהבית ספר הקודם.

פרנסואה נמצא במלכוד. באחד מרגעי משבר, הוא אפילו ניסה לבדוק את תנאי החזרה לבית הספר שלו בפרברים, איפה שהוא לא היה מלך הכתה, אבל ידע שהיה לו טוב. אולי עשה טעות במרדף שלו להיות מספר אחד? אולי, אבל עכשיו זה מאוחר מדי. המנהל החדש של הבית ספר השקיע המון אמצעים כדי להביא אותו למרכז פריז, הוא לא יוותר עליו בכזאת קלות. ובכלל, לא כל התלמידים בבית ספר הישן של פרנסואה ישמחו לראות אותו חוזר. תחושות מעורבות. בערב סגרירי אחד בבית הגדול שלו, הדליק המלך של הכתה פרנסואה את הטלוויזיה וראה את התלמיד הצעיר בראיון מיוחד לקראת המטרות של הבית ספר השנה. הוא פלט אנחת רווחה ומיד העביר ערוץ. שם, במקרה או שלא, ראה את המלך של הכתה מהבית ספר הקודם שלו, בתכנית מיוחדת שמסכמת את כל הביצועים המופלאים שלו עד עכשיו, ולמה הוא זה שנחשב למלך הבלתי מעורער של הבית ספר לאורך ההיסטוריה. פרנסואה ידע שזה נכון. לבית ספר הקודם אין לו מה לחזור, הוא לא יצליח לעולם להיות כמוהו.

פרנסואה צריך להגיע להחלטה בקרוב. האם יישאר בבית ספר שלו? או שאולי ילך לבית ספר אחר, וינסה להיות מספר אחד, רחוק יותר ממרכז פריז. "אתה זוכר שהיית ילד ממש קטן התחננת שארשום אותך לבית ספר עם התלבושת האחידה הלבנה?" שאל אביו של פרנסואה את ילדו בארוחת הערב. פרנסואה חייך במבוכה. הבית ספר עם התלבושת הלבנה היה תמיד חלומו הגדול ביותר. תמיד הסתכל בהערצה על כל התלמידים שסיימו ללמוד שם וידע שהוא רוצה להיות כמוהם יום אחד. למרות שבית הספר עם התלבושת הלבנה האחידה נמצא בתחרות קשוחה ותמידית עם הבית ספר הקודם של פרנסואה בפרברים, הוא החל לשחק עם המחשבה הזאת בראשו. אולי שם, דווקא שם, יצליח להיות המלך הבלתי מעורער שכל חייו רצה להיות?

בערב סגרירי אחד בבית הגדול שלו, הדליק ניימאר את הטלוויזיה וראה את קיליאן אמבפה בראיון מיוחד לקראת המטרות של הקבוצה השנה. הוא פלט אנחת רווחה ומיד העביר ערוץ. שם, במקרה או שלא, ראה את ליאו מסי בתכנית מיוחדת שמסכמת את כל הביצועים המופלאים שלו עד עכשיו ולמה הוא נחשב לגדול ביותר ששיחק בברצלונה לאורך ההיסטוריה. ניימאר ידע שזה נכון, אין לו מה לחזור לשם, הוא לא יצליח להיות לעולם להיות כמוהו. הוא סגר את הטלוויזיה, עצם את עיניו וחשב על הצבע הלבן. החל לדמיין את תסריט חייו במדריד. שלושער בדרבי מול אתלטיקו, שער בקאמפ נואו והתנצלות עמוקה מיד אחרי שכבש. תשומת לב ויחס במקום עם הכי הרבה תשומת לב ויחס בעולם. זה הייעוד שלו. שם הוא יהיה המלך הבלתי מעורער של הכתה. לכמה רגעים נדמה שמרחף בבית. צלצול הטלפון שלו החזיר אותו מיד למציאות. העוזר האישי שלו על הקו, מגיע עוד חמש דקות לאסוף אותו למתחם האימונים. משחק גדול בשבת – אמיין מהמקום ה-13 מגיעה לביקור בפארק דה פראנס.

כמה שהברזילאי מחכה לקיץ, אבל עד אז – גם אם לא יהיה המלך של הכתה בפריז, ינסה לקחת חלק פעיל מעונה שעלולה להפוך היסטורית עבור המועדון שהוקם ב-1970 ומחזיק בשבע אליפויות צרפת וב-12 גביעים מקומיים. העונה עלולה להיות היסטורית כי פריז סן ז'רמן החלה אותה עם תשעה ניצחונות מתשעה משחקים בליגה. האליפות בכיס, אבל אול אייז און ליגת האלופות. האם יצליח לקחת את קבוצת הכוכבים עד זכייה ראשונה בגביע הנכסף עבור עיר האורות? אם לא, תהיו בטוחים שהתלמיד הצעיר עם הפוטנציאל יהיה שם, כדי לוודא שזה אכן יקרה.

המחזור המלא בליג 1 בצרפת:

שישי 21:45: ליון-נים
שבת 18:00: פ.ס.ז'-אמיין
שבת 21:00: דיז'ון-ליל, נאנט-טולוז, שטארסבורג-מונאקו, קון-גנגאן, ריימס-אנז'ה
ראשון 16:00: מונפלייה-בורדו
ראשון 18:00: סנט אטיין-רן
ראשון 22:00: ניס-מארסיי