והנה חזרנו שוב לאותה נקודה, אחרי כל ההצהרות על שינוי התקפי, וזימונים מקצועיים בלבד, נשארנו עם אותה נבחרת שבלונית, ועם אותם זימונים תקשורתיים, (ככה אני קורא לזה) האם יש פיתרון? אני אומר בודאי שיש, אבל כולם מעדיפים לחפש מתחת לפנס ולא איפה שצריך. אחרי כל קמפיין כושל, כולם מחפשים אשמים, חלק מאשימים את המאמן, חלק את השחקנים, וחלק אומרים תכלס אין חומר שחקנים מספיק טוב. אז האמת היא שאנחנו לא כאלה אפסים וכלומניקים, עובדה, כשאנחנו תוקפים את השער של היריב, אנחנו תמיד מגיעים למצבי הבקעה טובים, אפילו נגד ספרד וגם נגד איטליה הגענו למצבים, ואפילו הבקענו שערים יפים (רפאלוב ובן חיים) אז למה תמיד אנחנו נכשלים? בשביל לענות על זה נצטרך קודם כל (ולפני שמתלוננים על הזימונים או על ההשקעה של השחקנים) להבין מה קורה לשחקנים שנחשבים מוערכים לא רק בליגה שלנו אלא בליגות כמו הליגה הבלגית, הבונדסליגה, הצ'מיונצ'יפ באנגליה ואפילו מהפרמייר ליג. מה קורה לשחקנים האלה נגד ליכטנשטיין, מקדוניה, אלבניה? למה הם מפחדים מהצל של עצמם? למה הם לא יוזמים ומרחיקים כל כדור גם אם יש שחקנים פנויים, איך זה יכול להיות?
אז האמת היא שהכל מתחיל מההתערבות של התקשורת בנבחרת, אני לא צריך לספר לאף אחד על השינוי שעברה מכבי תל אביב לפני חמש שנים, ואף אחד לא ישכנע אותי שהסיבה היא שג'ורדי הוא איזה גאון כדורגל, הדבר היחיד שג'ורדי שינה במכבי תל אביב הוא היחס לתקשורת. ג'ורדי הבין שלא משנה כמה השחקנים יהיו איכותיים, ברגע שיש כתבים שמסתובבים כל היום בין הרגלים של השחקנים ומחפשים סקופים, השחקנים כבר לא מרוכזים בכדורגל, הצוות המקצועי לא מפוקס, והתוצאה? הקבוצה לא מתפקדת. זה לדעתי השינוי העיקרי שצריך לעשות בנבחרת, רק אחר כך לבחור מאמן. קודם כל ניקוי אורוות. לא יכול להיות שאלישע לוי מזמין שחקנים שבאופן ברור מסוקרים תקשורתית, ומתעלם משחקנים שנותנים הצגות בליגה אבל אין להם סיכוי להיות מוזמנים כי התקשורת לא פרגנה להם מספיק הנה כמה דוגמאות מהסגל של המשחקים השבוע רק כדי שנבין כמה הזימונים היו תוצאה ישירה של התקשורת אני שואל אותכם מאור קנדיל מבני יהודה לא שוה זימון? בן ביטון היה יותר טוב ממנו בחודש האחרון? אני שואל איך יכול להיות שעד היום אלישע לא הזכיר את מרואן קבהה ואחרי גיחה קצרה לטרנר הוא כבר בהרכב נבחרת ישראל? אני שואל למה שחקנים כמו פיראס מוגרבי או ערן לוי שנותנים הצגות בליגה לא יכולים להיות בנבחרת ושחקן פושר כמו אוחנה (שחקן ענק אך היכולת בליגה כרגע פושרת ובטח שהוא לא מהבולטים בליגה) מקבל הרכב ראשון? זה הפחד מביקורת תקשורתית. כשהתקשורת התעלמה מאלמוג כהן, לא היה אלמוג כהן בנבחרת, גם כשהוא שיחק בבונדסליגה בצורה עקבית. זה הדבר הראשון שחייבים לשנות בנבחרת, זה הבסיס בלי זה לא נתקדם לשום מקום.
הדבר השני הוא אמונה בשחקנים. אם הייתה קצת אמונה בשחקנים הם היו פורחים על המגרש. כשאתה מעמיד שחקנים כשרוניים כמו ערן זהבי מאור מליקסון תומר חמד או טל בן חיים נגד מקדוניה בעמידה טקטית כאילו מדובר לפחות באנגליה זה אוטומטית מוריד להם את הביטחון, אוטומטית המחשבה היא לא לתקוף אלא לא לאבד כדור, לא שלא צריך עמידה טקטית כמובן שעמידה נכונה על המגרש זה הבסיס אבל לא להפוך את זה לערך העליון של המשחק. הערך העליון הוא גולים, הערך העליון הוא להכתיב קצב התקפי להניע כדור בחלק המגרש שלהם שהם ירחיקו כדורים סתמיים, שהם יפחדו מאיתנו, אנחנו צריכים להתבנקר נגד ליכטנשטיין ברבע שעה האחרונה בבית? אנחנו צריכים להתבנקר נגד אלבניה? במה הם יותר טובים מאיתנו? עכשיו יגידו לי שאלבניה היו ביורו וקצרו הצלחות, הכל נכון! זה לא אומר שהשחקנים שלהם יותר טובים אלא ההתנהלות שלהם היא הנכונה. הם לא מפחדים כשהם משחקים מול קבוצות ששוות להם, הם עולים עם מטרה אחת, לנצח! לא להחזיק בכדור, לא עמידה טקטית, זו רק הדרך, המטרה היא ניצחון וניצחון משיגים כשיוזמים, כשיוצרים, כשמאמינים בשחקני ההתקפה וביכולת שלהם.
לסיכום מה שהנבחרת צריכה לדעתי זה צוות שכולו זר (צר לי אבל הוכח שעם ישראלים זה לא עובד) אפשר אפילו לשים את ג'ורדי קרויף (מוכח) כמנהל מקצועי עם צוות שיעקוב אחרי כל הליגיונרים מקרוב ולא כל שם שיעלה בתקשורת ילבש את חולצת ההרכב. צוות שיעקוב חזק אחרי כל קבוצה בליגה. אני חושב שגם המאמן צריך להיות זר (כדי שהניתוק מהתקשורת יהיה מוחלט) אבל אני לא שולל שמאמן ישראלי יוכל להצליח בנבחרת. בקיצור, חילוף מאמן לא ישנה כלום גם אם הוא יהיה מוריניו או פפ הוא לא יצליח כי אין שקט סביב הנבחרת. כשיהיה שקט סביב הנבחרת המאמן הנבחר יוכל לבוא לעבודה בשקט, להזמין את השחקנים שהוא מרגיש שהם הכי חמים, להרכיב הרכב שהכי מתאים לאותו משחק בלי שום הצקות ובלי שהוא יצטרך לבוא במגע עם עיתונאים מטרידים.. עיתונאים ? רק במסיבת עיתונאים!! וכן אני מאמין בשחקן הישראלי, יש לנו שחקנים נהדרים, ועם חשיבה נכונה נוכל להגיע רחוק!
