כמדי קיץ, בית"ר ירושלים עוברת מתיחת פנים ושינויים רבים, בהם עוזבים אנשים שהיו חלק מהמועדון, הן כשחקנים והן כחלק מהצוות המקצועי. גם הפעם עזבו את הקבוצה שחקנים מרכזיים שהיו חלק גדול ממנה ואנשי צוות חשובים, אך עוד כה עושה רושם שאלי טביב עושה יופי של עבודת רכש (במסגרת התקציב כמובן) ושגם הפעם יגיעו תחליפים ראויים לשחקנים שעזבו. אז בואו נעשה קצת סדר:
העברות:
עזבו: חסוס רואדה (אפואל ניקוסיה), דן איינבינדר (הפועל ב"ש), עוז ראלי (הפועל אשקלון) שלומי אביסדריס (הפועל ראשל"צ), דני פרדה (הפועל מרמורק), קובי מויאל (עוד לא חתם באף קבוצה אך מסיים חוזה), ישראל זגורי (אותו מצב כמו מויאל).
אמנם הרשימה הזאת מורכבת מהרבה שחקנים שלא היו משמעותיים לבית"ר בעונה שעברה, אך ישנם שני שמות שהיו חלק בלתי נפרד מהקבוצה: דן איינבינדר וחסוס רואדה.
הקפטן שחזר הביתה באוקטובר 2015, היה מנהיג הקישור, הלב של הקבוצה ומנהיג אמיתי, אך כמו רבים לפניו הוא לא הצליח להגיע עם טביב לעמק הישר מבחינה כספית והוא חתם בהפועל באר שבע שהסכימה לתת לו את הסכומים שביקש, ואף יותר.
רואדה היה המנוע של בית"ר מאחור. הבלם הספרדי עשה עבודה שקטה, טובה ויעילה. הוא סיים את העונה במקום השלישי בליגה בכמות הפסים המדוייקים, ובמקום השני בחילוצי הכדור. ואם זה לא מספיק הוא כבש גם 7 שערים, כמות אדירה לבלם.
אבל לבית"ר העסק הזה לא חדש. אחרי שאיבדו בקיץ הקודם את ניקיטה רוקאביצה ועומר אצילי, ובקיץ שלפניו את אלי דסה, חנן ממן, שלומי אזולאי וסזאר ארסו, בבית"ר יודעים לא להתרגל לכוכבים שלהם ובעיקר יודעים שתמיד אפשר למצוא להם תחליף, לפעמים גם כזה שיעלה על קודמו.
ראלי, אביסדריס, מויאל ופרדה לא קיבלו מספיק הזדמנויות, וגם באלה שקיבלו לא הוכיחו את עצמם. כנראה לא אבידות גדולות.
הצטרפו: ז'אורז'יניו (בני סכנין), אמיר עגייב (בני יהודה), ציון צמח (הפועל עכו), מיקי סירושטיין (מ.ס אשדוד), אנתוני ווראן (הפועל ירושלים), אור וקנין (חזר מהשאלה), טל כחילה (חזר מהשאלה).
אם יש משהו שאין ויכוח עליו לגבי אלי טביב הוא שלבן אדם יש עין נהדרת לשחקנים ולמציאות בשוק. הבעלים יודע למצוא כשרונות חבויים ולנצל מצבים סבוכים להבאת שחקנים לקבוצה שלו, כדוגמת אנטואן קונטה. גם הפעם טביב לא אכזב והביא כמה שחקנים שבהחלט יכולים לתרום לבית"ר המון העונה:
ז'אורז'יניו: הקשר הברזילאי הנהדר שהצהיר עוד באמצע העונה כששיחק בסכנין כי ירצה לשחק בבית"ר, אכן חתם במדים הצהובים-שחורים ונראה שהוא הולך להתאים לקבוצה של מימר כמו כפפה ליד. לג'ינג'י משחק התקפי, יצירתי, שמח, בדיוק כמו שהאוהדים אוהבים לראות וכזה שהיה חסר לבית"ר בעונה שעברה בחלקים לא קטנים. השמחה הברזילאית שלו מתאימה מאוד לקהל הירושלמי שהתאהב בה כבר מקלאודימיר פריירה, חברו הטוב של ז'אורז'יניו. אין ספק כי הוא יכול לתרום לקבוצה המון, גם על הדשא וגם בחדר ההלבשה.
אמיר עגייב: הכישרון של בני יהודה פתח את העונה באומוניה ניקוסיה ואף כבש במוקדמות הליגה האירופית נגד בית"ר, אך לאחר שחזר לארץ בעת יום כיפור הוא לא קיבל ולו דקה נוספת במדי הקבוצה שסיימה במקום החמישי בלעדיו. בינואר הוא שב לקבוצה מהשכונה, אך גם שם לא זכה לשחק הרבה בשל פציעה שספג. עגייב מגיע לבית"ר על תקן שחקן מחליף, מאחר ויש לה בחלק הקדמי את חן עזרא ועידן ורד הנפלאים. שחקן הכנף בן ה25 יכול להיות סופר-סאב מעולה, דבר שמאוד היה חסר לבית"ר בעונה האחרונה. אם הוא גם יצליח לממש את הפוטנציאל הענק שאצור בו, הוא עוד עלול למצוא את עצמו פותח בהרכב.
ציון צמח: הקשר בן ה-27 שהגיע מהפועל עכו הגיע על תקן שחקן סגל, וזה באמת יופי של חיזוק לספסל של בית"ר שכן לצמח יש יכולות לא רעות. יש לו כדורי עומק נהדרים, דבר שהיה חסר לבית"ר בעונה שעברה, אז שיחקה לרוב לרוחב. גם התנועה שלו לעומק נהדרת, ולמרות שהוא קשר צמח יכול לעשות הרבה צרות לשוערים. כמו כן, לציון יש גם בעיטה עוצמתית וכדורים נייחים, שגם הם חסרים לבית"ר בהרכב. בתור שחקן משלים ציון צמח הוא שדרוג והוא מוסיף עומק לסגל של שרון מימר.
מיקי סירושטיין: העברתו של סירושטיין לבית"ר נעשתה בשקט גמור, מתחת לפני הקרקע, ללא שום פרסום של כלי התקשורת עד רגע הסיכום. דווקא העסקה הסמויה הזאת יכולה להיות משמעותית מאוד עבור בית"ר בעונה הקרובה. אחרי עזיבתו של רואדה נפער חור ענק בהגנה של בית"ר, וסירושטיין שהיה חלק מרכזי בחוליית ההגנה השלישית בטיבה בליגה אשתקד בהחלט יכול למלא את החור הזה. השאלה היא האם הוא מיועד לפתוח בהרכב, ואם כן לצד מי? דן מורי שעשה שיפור ענק מתחילת העונה הקודמת לסופה מוערך על ידי שרון מימר ואנשי בית"ר, אך ציוות שלו ושל סירושטיין, שני בלמים די סטטיים עשוי לגרום בעיות בהגנת הצהובים שחורים. לעומת זאת הצבה שלו יחד עם טל כחילה הדינמי והמהיר יותר בהרכב, או אולי ווילפריד מוקה המועמד, יכולה להביא לתוצאות נהדרות. אם סירושטיין בכלל לא יקבל מקום בהרכב, גם הוא יהיה תוספת כוח משמעותית וסותם חורים נהדר בעת הצורך.
טל כחילה: שחקן הבית של הקבוצה לא קיבל הזדמנויות תחת רן בן שמעון והושאל לבני יהודה. אצל הזהובים הוא נתן חצי עונה טובה עם סיום נהדר בדמות הופעה הירואית בגמר הגביע נגד מכבי והנפתו בסיום הערב. טל, כמו אבא שלו אהוד, שם את כל הלב והנשמה שלו המגרש בזמן המשחק ויחד עם היכולת שהשתפרה אצלו בשנים האחרונות הוא בהחלט יכול להיות חלק משמעותי בבית"ר ובהגנה שלה, רק שיתנו לו את הצ'אנס.
אנתוני ווראן: כן, אז הוא ירד לליגה א', זה לא אומר עליו מספיק. אנתוני ווראן הוא חלוץ לא רע בכלל עם סיומת מצוינת, והוא בהחלט יכול לגבות איתי שכטר בהיעדרו. מה שכן, אופציה אפשרית בהחלט היא שינחיתו לווראן חלוץ זר על הראש ואז סביר שהוא לא יראה יותר מידי דקות.
פרט מעניין על החלוץ: לא רק שהוא נבחן בבית"ר כבר בעבר, הוא אפילו שיחק במדיה, בכדורגל חופים.
מועמדים: ווילפריד מוקה-בלם, שלומי אזולאי-קשר, עופר ורטה-מגן, מרקו ג'וריצ'ין-חלוץ.
למרות עבודת הרכש הטובה וההרכב החזק שרובו נשאר מהעונה שעברה, בית"ר לא סיימה את תפקידה בחלון ההעברות הזה. ווילפריד מוקה הקונגולזי שעל סף סיכום יכול להשלים חוליית הגנה קטלנית, שלומי אזולאי-השחקן המצטיין של הקבוצה ב2014-15 יוסיף הרבה איכות לקישור הנהדר גם ככה של בית"ר במידה ויגיע, ורטה יכול להיות גיבוי לא רע לקונטה וג'וריצ'ין החלוץ בן ה24 יכול לתת פייט לשכטר בהרכב.
עכשיו צריך לראות מי מבין האופציות הללו יגיע, ואולי גם כמו במקרה של סירושטיין תגיע איזו החתמה בהפתעה.
צוות מקצועי:
עזבו: גיא סולומון-מאמן שוערים, תומר בסן-פיזיותרפיסט (מכבי חיפה).
הצטרפו: עמי גניש-מאמן שוערים (הפועל רעננה), אלי אוחנה-נציג הבעלים ומחזיק זכויות הניהול.
גם בצוות המקצועי נהגה בית"ר לעשות שינויים בשנים האחרונות, בעיקר במשרת המאמן הראשי. אמנם הפעם שרון מימר נשאר בתפקיד, אך בכל זאת התבצעו מספר עזיבות ומינויים חדשים. מאמן השוערים גיא סולומון פוטר ובמקומו הובא עמי גניש, תומר בסן הפיזיותרפיסט הותיק עזב ובמקומו מונה פיזיותרפיסט מכבי שעריים, אבל גולת הכותרת בלי צל של ספק היא חזרתו של הסמל הגדול ביותר של בית"ר (יסלח לי אורי מלמיליאן), אלי אוחנה.
אוחנה, המלך הבלתי מעורער של יציעי טדי, מגיע בדיוק בזמן הנכון על מנת לאחות את הקרעים בין היציעים. בימים בהם קמים כל יומיים ארגונים שונים במטרה ליצור אלטרנטיבה ללה פמיליה, צריך דמות שמזוהה עם המועדון על מנת לאחד את הקהל ולתעל את האנרגיות האדירות שלו לעידוד הקבוצה ולא לקידום דעות פוליטיות או אג'נדות כאלה ואחרות.
אוחנה הוא הדמות המושלמת למשימה הזאת, ואם הוא יצליח והקהל כולו יתרכז בדחיפת הקבוצה אז היא תוכל להגיע להישגים נהדרים ואולי אפילו סוף סוף לתואר אחרי 8 שנים שחונות.
