פייטר, ווינר, לא מתפשר, או בקיצור ניר קלינגר, האיש שגדל במכבי חיפה למרות שהלב שלו היה שייך לצד האדום של העיר אך המרחק של מתקן האימונים הכריע לטובת הירוקים, הקשר האחורי שהפך לסמל של מכבי חיפה בזכות הופעות מרשימות וספורטיביות כשהוא נמנע מתיקולים מיותרים ובעזרת כושר המנהיגות שלו הוביל את חיפה לאליפות למרות השמות האפורים בסגל. לאחר 6 עונות ושתי אליפויות ניר עבר למכבי תל אביב וכבר עם הגעתו הצהיר כי יוביל את הקבוצה לאליפות ראשונה מזה 12 שנים אך הקבוצה לא הצליחה לסיים בראש הטבלה. בעונתו השנייה במדים הצהובים קלינגר הוביל את הקבוצה לאליפות. במשך 8 עונותיו הוא זכה עם מכבי בשלוש אליפויות, שני גביעי מדינה וגביע טוטו. הוא הפך לסמל צהוב בזכות הווינריות שלו ומשחק חסר פשרות. גם בנבחרת הלאומית ההצלחה האירה לו פנים כשבגיל 21 בלבד הוא רשם רצף מרשים של 19 הופעות רצופות בהרכב כשמאוחר יותר קיבל את סרט הקפטן עד לפרישתו מהמשחק. אקורד הסיום של הקריירה המפוארת שלו היה מול עירוני אשדוד, את אותו משחק מכבי ניצחה 7:1 כשאת אחד השערים הבקיע קלינגר שתלה את הנעליים עם שריקת הסיום. הפרישה של ניר לא היוותה את רגע הפרידה שלו מכדורגל והוא המשיך בענף כעוזר מאמן ובהמשך כמאמן ואף מנהל מקצועי, וכבר בתחילת דרכו השאיר את חותמו על הכדורגל הישראלי.
בנוף של הכדורגל הישראלי קשה למצוא אנשי מהפכה, אנשים שיעסקו בכדורגל מתוך הרצון לשחק את המשחק הכי נכון שיש, נטול אגו או אנוכיות, משחק קבוצתי. אי שם בעונת 2002/03 מאמן מכבי תל אביב דאז, ניר קלינגר, עשה את אחד המהלכים האמיצים בתולדות הכדורגל הישראלי והוריד את הסמל, אבי נמני, לספסל. את אותה עונה מכבי סיימה עם אליפות ראשונה לאחר בצורת של 7 שנים, אך לאוהדים זה לא הספיק, הם רצו את הכוכב שלהם על המגרש ומכאן והלאה השנתיים וחצי הבאות של קלינגר במועדון היו סיוט מתמשך מצד הקהל, דבר שחלחל והפריע להצלחת הקבוצה. בעונה שלאחר האליפות מכבי לא הצליחה להגן על התואר והסתפקה בסגנות ובכרטיס למוקדמות ליגת האלופות. ניר הכין את הקבוצה בצורה מושלמת ולראשונה בתולדות המועדון, הקבוצה העפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות. במקביל במשחקי הליגה הקבוצה המשיכה לשחק באותו סגנון בו שיחקה באירופה וניר ספג ביקורות רבות על כך, שכן התוצאות בזירה המקומית לא היו מספקות. את אותה השתתפות בכורה בליגת האלופות בבית שכלל את יובנטוס, אייאקס ובאיירן מינכן מכבי סיימה עם 4 נקודות שכללו ניצחון בכורה מול אייאקס באצטדיון רמת גן ותיקו מול יובנטוס, גם כן באצטדיון רמת גן, קמפיין בכורה מושלם שהוכיח שקלינגר הוא לא רק שחקן עבר דגול אלא גם מאמן מוכשר שהנאמנות שלו לשיטת המשחק (אותו מערך וסגנון משחק בליגת האלופות ובליגה) הוכיחה את עצמה. את אותה עונה היסטורית הוא סיים עם גביע המדינה לאחר בעיטות עונשים בגמר מול מכבי הרצליה. העונה הבאה של קלינגר במכבי, שהייתה גם עונתו האחרונה, ידועה בכינוייה "עונת הגלאקטיקוס", אבי נמני חזר למועדון נעוריו לאחר סולחה עם ניר וכוכבים דוגמת ברקוביץ' ורוסו הובאו. קבוצת כוכבים, הכי רחוק ממה שניר מייצג, אך הלחץ של הקהל השפיע על ראשי המועדון וקלינגר שהתחיל את תהליך הגסיסה שלו אי שם עם ספסולו של נמני, חווה עונה קשה כשהקבוצה מציגה כדורגל מאכזב והוא נפרד מהמועדון עוד לפני שריקת הסיום של המחזור האחרון. אם המנצח בסיפור קלינגר-נמני היה הכדורגל יכול להיות שסוזה, קרויף, בוס, גרסיה ועוד לא היו מגיעים למכבי כלל, קלינגר החל את התהליך המקצועי אך לצערו האוהדים לא אפשרו לקבוצה לעבור את התהליך של ניקוי אורוות, שני סמלים, ניר, שחקן עבר, עם אופי חזק, לוחם, לא מתפשר כשמנגד נמני, שגם הוא סמל צהוב, במאבק הזה האוהדים ניצחו ונראה כי המשמעות של סמל נשחקה, ישנם לא מעט שחקנים שיושבים על הספסל למרות שהם סמל כי טובת הקבוצה היא בראש סדר העדיפויות אך לא כך היה במכבי של תחילת שנות האלפיים.
הקדנציה הראשונה של ניר בהפועל חיפה הייתה בעונת 2012/13. את העונה על הקווים הוא פתח ברגל שמאל והקבוצה נקלעה למאבקי תחתית בפלייאוף התחתון כשבמקביל בגביע הטוטו, הפועל העפילה לגמר מול הפועל באר שבע של אלישע לוי. לקראת סוף העונה הקבוצה התחברה והצליחה לסיים את העונה במקום התשיעי כשבגמר גביע הטוטו, בדקה ה-93 האדומים של ניר עלו ליתרון 1:0 שסידר לקבוצה גביע ראשון מאז 2000/01. בסוף העונה נפרדו כץ וקלינגר זמנית והעונה הם התאחדו שוב אך הפעם ניר הגיע כמנהל מקצועי. רצה הגורל והיחסים עם המאמן על הקווים עלו על סרטון וקלינגר עבר מהכיסא ביציע לספסל על הדשא כשהוא מבטיח את הישארות המועדון בליגת העל שני מחזורים לסיום והוא סיים את העונה עם יחס שערים חיובי (9:6 ב-6 מחזורים). יואב כץ, בעלי הקבוצה מתעקש על כך שקלינגר יישאר גם בעונה הבאה על הקווים ולא יחזור ליציע, הוא מכיר בכישרונו של ניר ויודע כי אם יפתח את הכיס וייתן לקלינגר לבנות קבוצה בצלמו, התוצאות יגיעו, ידרש תהליך בניה ולכן ההצלחה לא תהיה מידית אך ניר הוכיח כי הוא דבק בדרך בה הוא מאמין ולא מאפשר לרעשי רקע לשנות את שיטתו. אחרי טבילת האש המתוקה-חמוצה במכבי ניר נדד לקפריסין שם אימן בחמישה מועדונים שונים לפני ששב להפועל באר שבע משם עבר להפועל חיפה, מ.ס. אשדוד, מכבי שעריים וקמבק למועדון שתמיד אהב – הפועל חיפה. מסע הנדודים הזה השאיר את חותמו על קלינגר, יותר נכון על הקריירה שלו, הבחירה לאמן בקבוצות תחתית לא איפשרה לפוטנציאל שלו כמאמן לבוא לידי ביטוי, במקום להאבק בצמרת הוא נאלץ להאבק נגד ירידת ליגה, קבוצות שלא יכולות לרוץ לתארים, נטולות הווינריות הקלינגרית המפורסמת, קבוצות שגרמו לו להיראות מאמן לא מוצלח, אך כאן נכנס לתמונה יואב כץ ובמידה והוא יצליח לשכנע את ניר להישאר על הדשא וייתן לו את המשאבים והחופש כדי לבנות קבוצה, עוד ידברו על הפועל חיפה כהצלחה מסחררת בעוד מס' שנים.
