כתבתו של אלון בלאס
39 שנים חלפו מאז הפעם האחרונה בה מכבי חיפה פתחה את העונה עם 2 הפסדי חוץ רצופים. אמש, מול מכבי תל אביב בבלומפילד, הספירה התאפסה.
הדקות של הרבע הראשון במשחק היו מהמוצלחות של מכבי חיפה העונה. 4 הזדמנויות נהדרות קיבלו הירוקים, שהחמיצו פעם אחר פעם. ועם כל החמצה כזו, כך נהיה ברור יותר עד כמה מכבי חיפה זקוקה לחלוץ כמו אידריסו: גולר אמיתי עם משחק ראש פנטסטי, שבקלות היה עושה 2-0 אחרי רבע שעה. אילו רק לא היה מתעסק בשטויות, המשחק היה מסתיים אחרת לגמרי.
נראה היה שהמשחק הולך בדיוק כפי שרצה סטנוייביץ', עם חטיפות במרכז השדה ומתפרצות מהירות, עד שהגיע משומר. יד אחת ששלח לעבר בן חיים, שסיימה את המשחק – עבורו ועבור מכבי חיפה. מכבי תל אביב השתלטה על המשחק, עם מיטרוביץ' במשחק מצויין שלא הפסיק להעמיד את הצהובים במצבים נהדרים. זהבי לא הפסיק להחמיץ, ובן חיים הראה קצת ניצוצות באגף, אך התעסק בעיקר בכל מה שלא קשור לכדורגל.
זה התחיל בעבירה ללא כדור על ראיוס שהייתה צריכה להביא להרחקתו, והמשיך עם צעקות ו-ויכוחים עם גרינפלד אחרי כל עבירה שנייה. בשלב מסויים שחקני מכבי היו צריכים להרחיק את בן חיים מגרינפלד בכוח, ואין ספק שפאקו עשה צעד חכם בכך שבחר להוציא אותו – אחרת היה מקבל את הצהוב השני, שבקלות יכול היה להביא לתסריט שונה לחלוטין. דווקא כשחשבנו שבן חיים סוף סוף הפסיק להתעסק בשטויות, הוא העמיד את כולם על טעותם. עם כישרון כל כך גדול שיש לו ברגליים, טל בן חיים פשוט חייב להתבגר.
לסיכום, מכבי חיפה יכולה לקחת לא מעט מהמשחק הזה, עם 20 דקות מצויינות שהראו את הפוטנציאל האדיר של החניכים של סטנוייביץ'. מכבי תל אביב יכולה להירגע קצת אחרי שניצחה את הקבוצה ממנה היא צריכה הכי לפחד, ואפילו לא ביום הכי טוב שלה. פאקו הראה לכולם את ההחלטה המבריקה לתת קרדיט למיטרוביץ', שהיה האיש של הצהובים במשחק אמש, ונראה שעוד נמשיך לראות ממנו המון.
עכשיו נותר רק לחכות לגומלין בסמי עופר.
