קרלס פויול – כשטרזן ירד מהעץ

הצטרפו לניוזלטר

כתבה מיוחדת של נתיב כפרי לכבוד יום הולדתו ה-39 של אגדת ברצלונה קרלס פויול

הם כינו אותו טרזן

הם כינו אותו טרזן. חלק מהסיבה לכך זה בגלל השיער. שיער גלי פרוע ופזור, שגרם לואן חאל להגיד לנער בן ה-19: "מה הבעיה שלך, בחור? אין לך כסף לתספורת נורמלית?" אחר כך סיפר פויול בשעשוע: "שתקתי. לא עניתי לו. אבל השיער נשאר אותו דבר". כך הוא פויול, שחקן ענק עם אישיות מיוחדת שלא יתפשר לעולם. קרלס פויול נולד וגדל בכפר לה פובלה דה סגור שבמחוז ליידה בצפון מערב קטאלוניה. זה קרה ב-13 באפריל 1978, לפני 39 שנים בדיוק. הוא החל לשחק כדורגל עבור מועדון הכדורגל המקומי בגיל 13 כשוער. אחר כך כחלוץ. וכשחתם ב"לה מסיה", מחלקת הנוער באקדמיה מלאת הכישרונות של ברצלונה ב-1995, הוא גם התנסה פרק זמן מסוים בתפקיד הקשר האחורי.

פויול הצטרף למועדון ממש לאחר תקופת הזוהר שלו בתחילת שנות ה-90, בימי ה"דרים טים" המפורסמת של קרויף, שזכתה ב-4 אליפויות רצופות ובגביע אירופה הראשון בתולדות ברצלונה. עם הופעת הבכורה שלו ב-2 באוקטובר 1999 נגד ויאדוליד, נכנס פויול הצעיר בדיוק בין חילופי המשמרות של ברצלונה ההולנדית של ואן חאל לבין ברצלונה המבוגרת וחסרת ההשראה של תחילת שנות ה-2000 (גם את שער הבכורה במדי בארסה יכבוש פויול בעתיד מול אותה ויאדוליד). הניסיון המועט שהיה לו עם חברו הוותיק לקבוצה פפ גווארדיולה היה עבורו מכונן, אך האמונה שהוא יוכל להצליח עם הקבוצה הייתה בדמותו של חברו הטוב, צ'אבי הרננדס, הלוא הוא יורשו של פפ במרכז השדה, שהחל לשחק מעט לפניו.

"גיבור הילדות שלי היה תמיד טרזן", ז'וזה מוריניו במחווה לפויול

פויול בנערים של ברצלונה (אס)

באותן שנים, ריאל הייתה הקבוצה החזקה והעשירה ביותר בספרד ובאירופה, כשהיא גורפת אליפות או גביע אירופה שנה אחר שנה. אולי המפנה הכי גדול בקריירה של המגן הימני הצעיר בן ה-24, קרה כשלא מימש מעבר אפשרי למנצ'סטר יונייטד, עוד מועדון ענק שבו ישחק חברו לקבוצה לעתיד, ג'רארד פיקה. דווקא בעונה הרעה ביותר של ברצלונה ב-2 העשורים האחרונים, עונת 2003-04, בה סיימה הקבוצה במקום השישי והמאכזב, כשקשיים כלכליים במועדון מאיימים על העתיד והכל נראה עגום, דווקא אז החליט הספרדי כי את העתיד שלו הוא משאיר בידיה של ברצלונה. וברצלונה עתידה להחזיר לו ולחברו צ'אבי, ובריבית.

ציון 10 כקפטן בארסה

ההחלטה של פויול להמשיך במדי בארסה שינתה את עתידו של המועדון. את עונת 2004-05 החל פויול לאחר 5 עונות ללא תואר, הן בספרד והן באירופה. היה זה גם סיום בקול ענות חלושה של עידן ואן חאל ותחילתו של עידן רייקארד. לאחר פרישתו של לואיס אנריקה בסיום העונה הקודמת, הוענק ל"טרזן" סרט הקפטן, אותו יענוד ב-10 השנים הבאות. כבר אז פויול הראה את יכולותיו לא רק כמגן ימני אלא גם כבלם, ואת היריבות הכי גדולה שמר תמיד ליריבה הלבנה ממדריד. ב-2004-05 היה פויול שותף לניצחון 3-0 על ריאל מדריד בברנבאו בניצוחו של השחקן שהיה אז הטוב בעולם, רונאלדיניו. בסיום אותה עונה זכתה ברצלונה באליפות ה-17 בתולדותיה וחזרה להשתתף בליגת האלופות.

בעונה הבאה היו פויול וצ'אבי הלב הפועם של המכונה המשומנת המעוטרת בצבעי הבלאוגראנה. לצידו של צ'אבי הצטרף השותף לטווח ארוך אנדרס אינייסטה, וכן ילד אחד פלאי וארוך שיער גם כן העונה לשם ליונל. פויול פרח תחת שלטונם הבלעדי של רייקארד ורונאלדיניו, שלבש את הספרה המלכותית 10 על הגב. זוכה כדור הזהב הטרי מברזיל, גם כן עם רעמה פרטית משלו, סחף את ברצלונה לאליפות שנייה ברציפות ולגביע אירופה שני בהיסטוריה של המועדון.

"מסי הוא שחקן מגלקסיה אחרת". קרלס פויול

בעונה הבאה חלה שוב דעיכה בדור הנוכחי, ובעונת 2007-08 היה ברור שצריך שינוי. את עמדת המאמן תפס שחקן העבר פפ גווארדיולה, שהחזיר למועדון את הערכים של מורו ורבו יוהאן קרויף. ברצלונה הפכה בעונת 2008-09 לאימת אירופה וספרד, והחזירה לעצמה את כתר האליפות שחמק שנתיים מרגליה, לאחר ניצחון מהמם של 6-2 בברנבאו. פויול, שחגג בספטמבר 2008 הופעה מספר 400 במועדון והחמיץ משחקים רבים בגלל פציעה, כבש את השער השני לזכות ברצלונה באותו ערב בלתי נשכח, שהחזיר את השליטה הספרדית ואת כתר האליפות לקטאלוניה. הייתה זו אליפות שלישית במספר לטרזן.

את העונה השלימו פפ, פויול וחבורתו עם טרבל היסטורי, והמשיכו לאסוף תארים. ב-2010 זכו שוב באליפות בצורה משכנעת, וב-2011 זכה פויול בדאבל נוסף, הפעם גביע אירופה שלישי בקריירה ואליפות מספר 5. לא היה יכול להיות תסריט טוב יותר, אלמלא המשיכו להטריד את פויול הפציעות, שעתידות לקצר לו את הקריירה.

"זוהי הקבוצה שכל ילד קטאלוני חולם לשחק בה. אני חי את החלום ומשחק עובר ברצלונה, וכעת החלום שלי הוא לפרוש כאן, במדי ברצלונה". קרלס פויול

ציון 100 במדי ה"לה רוחה"

פויול היה חלק מנבחרת צעירה של ספרד שזכתה במדליית כסף באולימפיאדה בשנת 2000. מכאן הפך לשחקן קבוע בסגל הנבחרת. את הבכורה עשה לא פחות ולא יותר מול הולנד. ב-2008 היה פויול חלק מנבחרת חזקה שמיעטה לספוג וזכתה ביורו בגמר נגד גרמניה. היה זה תואר ראשון של הנבחרת הספרדית מאז 2008 והיא סוף סוף הפסיקה להיות אחת הלוזריות הגדולות של אירופה.

**ספרד זכתה בגביע העולם הרבה בזכות השער שלו בחצי הגמר נגד גרמניה (בי בי סי)**

בגביע הקונפדרציות ב-2009 היה פויול גם קפטן הלה רוחה כשאיקר קסיאס לא שיחק. במונדיאל 2010 המשיך פויול להנהיג הגנה של נבחרת ספרדית שהתבססה ברובה על שחקני ברצלונה, ובאופן דומה שיחקה עם הנעת כדור ושליטה ברוב חלקי המשחק. הוא כבש את השער היחיד בניצחון 1-0 על גרמניה בחצי הגמר והעלה את הלה רוחה לגמר המונדיאל. היה זה שער נגיחה מקרן שהרים חברו לקבוצה צ'אבי. בגמר נגד הולנד, אינייסטה כבש בתוספת הזמן את השער היחיד, וספרד זכתה לראשונה בגביע העולם. כך סגר טרזן מעגל, עם ניצחון בגמר גביע העולם מול הקבוצה נגדה שיחק את משחק הבכורה שלו 10 שנים קודם לכן. בסך הכל, השלים פויול 100 הופעות בדיוק במדי הלה רוחה, והוא נחשב לאחד מסמלי הזכייה בשני התארים הללו.

הטרזן יורד מהעץ

בנובמבר 2010 ציין פויול הופעה 500 במדי הבלאוגראנה. במאי 2012 חטף פויול פציעה שהכריחה אותו לעבור ניתוח והשביתה אותו ל-6 שבועות. כתוצאה מכך פספס את טורניר היורו, בו זכתה שוב ספרד בפעם השנייה ברציפות. אחר כך באוקטובר, לאחר שחזר מפציעה בברך נפצע פויול קשות במרפקו, פציעה ששוב גרמה לו לאבד משחקים רבים. לאחר שזכה ב-2012-13 באליפות שישית ואחרונה, נפצע פויול שוב בחודש יוני ונאלץ לעבור ניתוח שישי בקריירה. על כן, ב-15 במאי 2014 ובגיל 36, הודיע הקפטן הנצחי של ברצלונה כי הוא תולה את נעליו. לא נרחיב על האירוע, רק נציין כי חבריו לקבוצה מררו בבכי כשהבינו שזהו סופו של עידן. בסיום העונה הבאה יכריז גם צ'אבי על סיום דרכו בקבוצה לטובת מעבר לקטאר. זה אכן היה סיום עידן מבחינתה של ברצלונה.

"ראול הוא השחקן החכם ביותר ששיחקתי איתו". קרלס פויול על קפטן היריבה הגדולה ואחד משותפיו לנבחרת

**ראול ופויול היו יריבים מרים על המגרש (בליצ'ר ריפורט)**

היריבות נשארת על המגרש

דווקא היום, בעידן בו יש התנצחויות פומביות של בלם ברצלונה פיקה למול המועדון ממדריד, מרתק להיזכר בסמל כה גדול של ברצלונה בפרט וקטאלוניה בכלל שידע לכבד את יריביו הגדולים. על המגרש, היו פויול וראול היריבים הכי מרים, הקפטנים של היריבות הגדולות ברצלונה וריאל מדריד, והם מעולם לא עשו הנחות האחד לשני. אך מחוצה לו, הם היו עמיתים לנבחרת ספרד במשך הרבה שנים ובעיקר חברים טובים. לכן, בין היתר, אין ספק כי קרלס פויול הוא היה שחקן ענק, אבל לא פחות מכך אדם מיוחד.

"ברצלונה זקוקה לריאל מדריד ולהיפך; שני המועדונים לא היו מתקיימים אחד ללא השני, הם זקוקים האחד לשני". ראול גונזלס בלאנקו

**אך הם ידידים טובים מחוץ למגרש (וולובה)**

פויול נשאר לאורך כל הקריירה בת 15 השנים שלו במה שהוא החשיב לבית, בברצלונה. הוא הפך לדבר נדיר בימינו, שחקן של מועדון אחד. הוא אחד הסמלים הגדולים בתולדות ברצלונה. יש ציטוט יפה של קרלס פויול שמלמד על האופי המיוחד של הבלם עם הרעמה הנצחית:"אין לי את הטכניקה של רומאריו, את המהירות של אוברמרס או את הכוח של קלייברט. אבל אני עובד קשה יותר מאחרים". הישגיו המרכזיים של הלוחם ללא חת: