קלארנס סיידורף נולד בסורינאם ב 1/4/76, למשפחה של כדורגלנים. אביו יוהן סיידורף ושני אחיו הצעירים יורגן וסדריק סיידורף היו כדורגלנים אף הם.
סיידורף הוא הכדורגלן היחיד עד כה שזכה בשלוש אליפויות אירופה עם שלוש קבוצות שונות : אייאקס אמסטרדם, ריאל מדריד ומילאן (פעמיים).
כבר בהיותו בן 6 החל קלרנס לשחק כדורגל בעיר מגוריו, ובערך בהיותו בן 8 גויס לאקדמיה המפוארת של אייאקס אמסטרדם, עליה היה אחראי יוהן קרוייף, שגייס אליה גם את האחים דה בור, אדגר דווידס, רוברט ויטסחה ופטריק קלייברט.
כישרונו לא נעלם מעיניהם של סקאוטים ברחבי אירופה וכבר בהיותו בן 15 קיבל הצעה להצטרף לריאל מדריד אך הוריו סירבו (הוא טוען שהוא זה שלא רצה ללכת לשם).
סיידורף החל כקשר ימני בנוער של אייאקס בתחילת שנות ה- 90, וכבר בגיל 16 ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת בניצחון החוץ 3-0 על כרוניגן כשהוא נכנס כמחליף רבע שעה לפני סיום המשחק – בכך הפך סיידורף לשחקן הצעיר ביותר שמשתלב בהרכב הקבוצה הבוגרת של אייאקס. מהר מאד הוא מיצב את עצמו כעדיפות ראשונה בתפקידו, על ידי המאמן לואיס ואן חאל כשבעונה שלאחריה הוא כבר מסייע לאייאקס לזכות בטרבל :אליפות הולנד, הגביע ההולנדי והסופרקאפ ההולנדי .
בעונה שלאחר מכן והוא בן 18 בלבד, כבר היה שחקן הרכב קבוע וסייע לאייאקס לזכות בתואר אליפות נוסף ובסופרקאפ נוסף, וכן בגביע האלופות הרביעי שלה.
לכל אורך הקריירה המפוארת שלו היה סיידורף דמות של מנהיג כריזמטי ונחוש, שלא יודע לסתום את הפה ותמיד יש לו מה לומר על כל דבר ועל כל אחד, הוא לא התבייש להתווכח עם מאמנים, ולמתוח עליהם ביקורות אפילו בפומבי, הוא היה דעתן עד כדי טירוף, דבר שהיה אהוב על חבריו לקבוצות בהן שיחק אך הרבה פחות על מאמניו ועיתונאי הספורט. סיידורף נהג לאמר לחבריו לקבוצות שהוא מתרגל את המוח כמו שהוא מתרגל את שרירי הגוף, דבר שניכר היטב בסגנון משחקו החכם והאלגנטי. עד כמה היה דעתן תעיד העובדה שכאשר החתימה מילאן הגדולה את רונאלדיניו שהגיע ישר מברצלונה במעמד של סופרסטאר הוא לא הסכים בשום אופן לוותר לו על הספרה 10 אותה לבש מימיו הראשונים במועדון, ויש הטוענים שהוא אפילו איים בעזיבה באם יקחו ממנו את המספר. רונאלדיניו הגדול נאלץ להסתפק אם כך במספר 80 .
בגיל 18 בגמר ליגת האלופות במדי אייאקס מול מילאן, הוחלף ע"י ואן חאל בדקה ה-53 , והחליט להתעמת עם המאמן הדיקטטור כשהוא אומר לו את דעתו בפניו לעיני עשרות אלפי צופים באצטדיון וכמה מיליונים מול מסכי הטלוויזיה, ואלמלא השוער פרד גרים, שגרר אותו החוצה התקרית הייתה נגמרת בצורה מביכה הרבה יותר.
לאחר עונה אחת בסמפדוריה האיטלקית תחת המאמן השבדי סוון גוראן אריקסון , בה הופיע ב 32 משחקים וכבש 3 שערים – עבר סיידורף בקיץ 1996 לריאל מדריד ובעונתו הראשונה סייע לה לזכות באליפות ספרד, כשהוא עובר לשחק בתפקיד הקשר המרכזי שמתחת לחלוצים. בעונה הבאה היה שחקן מפתח בזכייתה של ריאל בגביע האלופות האירופי, לאחר שניצחה בגמר את יובנטוס האיטלקית 1-0, ובכך זכה פעם שנייה בגביע אירופה לאלופות.
גם בריאל מדריד בהפסקת משחק הדרבי בליגה מול אתלטיקו, בעוד ריאל נמצאת בפיגור 1-0 הוא העז לצאת כנגד מאמנו פאביו קאפלו על השינויים הטקטיים שבחר לעשות (למרות שלא הוחלף), ולאחר שהעימות הקולני בין השניים נגמר עלתה ריאל למחצית השניה וטרפה את הדשא בדרך לניצחון 4-1 כשסיידורף מבקיע את השער ה- 3 לזכות ריאל מדריד.
עונתו השלישית בריאל מדריד הייתה גם האחרונה, הוא הפך פחות ופחות דומיננטי ובתום העונה נמכר לאינטר מילאנו תמורת 23 מיליון יורו. סה"כ הופיע סידורף בריאל מדריד ב 121 משחקים במהלך 3 עונות וכבש 15 שערים.
באינטר שיחק סיידורף 64 משחקים במהלכם כבש 8 שערים ביניהם צמד בתיקו 2 מול יובנטוס. בשתי העונות שלו באינטר לא הצליחה הקבוצה לזכות באף תואר ובגמר הגביע של עונת 2000/2001 הוא כבש את השער היחיד לאינטר בהפסד 2-1 ללאציו .
לאחר שתי עונות בינוניות באינטר, עבר סיידורף ליריבה העירונית מילאן ב- 2002 בתמורה לפרצ'סקו קוקו שעשה את הדרך ההפוכה. וכבר בעונתו הראשונה במילאן עזר לה לזכות בגביע באיטלקי לראשונה מזה 26 שנים, ובאותה עונה הוא הפך לכדורגלן הראשון והיחיד (עד כה) שזוכה בגביע האלופות האירופי עם שלוש קבוצות שונות, וזאת לאחר שמילאן מנצחת בגמר כל איטלקי את יובנטוס בבעיטות הכרעה, כשדווקא בהן סיידרוף החטיא את הבעיטה שלו .
בעונתו הבאה במילאן 2003/2004 הוא זכה עם מילאן באליפות איטליה והגיע איתה שוב לגמר הצ'מפיונס, אלא שהפעם לצערו לא הצליחה מילאן לזכות בתואר למרות שהוליכה בגמר 3-0 על ליברפול, כאשר האנגלים הצליחו להשוות והקרב הוכרע שוב בבעיטות פנדלים, אלא שהפעם סיידורף לא לקח חלק בבעיטות ההכרעה. את הליגה סיימה מילאן באותה עונה במקום השני בהפרש 7 נקודות מיובנטוס, בסיום אותה עונה נחשפה פרשת הקאלצ'יופולי שבגינה הורידו ליובנטוס נקודות, נשלל ממנה תואר האליפות והיא הורדה ליגה, ומילאן רק איבדה נקודות אך המשיכה לשחק בסרייה אה, ואף הגיע בתום אותה עונה פעם נוספת לגמר ליגת האלופות, כשבדרך היא מדיחה את באיירן מינכן ומנצ'סטר יונייטד, ובגמר פוגשת שוב את ליברפול,.הפעם היא ניצחה אותה 2-1 בדרך לתואר אלופת אירופה ה- 7 שלה (והאחרון בינתיים) – וסיידורף עם זכיה רביעית בתואר זה ופעם שנייה עם מילאן. סיידורף המשיך עם מילאן לזכייה גם באליפות העולם לקבוצות, וגם כאן הפך לשחקן הראשון שזוכה בתואר זה עם שלוש קבוצות שונות (גם כאן השתיים הנוספות הן אייאקס וריאל מדריד ), בתום הטורניר הזה זכה סיידורף ב"כדור הכסף " (השחקן המצטיין של אליפות העולם לקבוצות). במהלך 2006/2007 של ליגת האלופות חגג סיידורף את הופעתו ה-100 במפעל ובתום העונה נבחר לשחקן מרכז השדה הטוב ביותר של ליגת האלופות.
במילאן שיחק סיידורף עשר שנים, הופיע ב – 300 משחקים וכבש 47 שערים.
ב 2012 חתם בברזיל בקבוצת בוטאפוגו , ובעונת 2012/2013 כבש במדי בוטאפוגו את השלושער היחיד שלו בקרייירה , כשלפני זה הספיק לכבוש צמד בניצחון בוטאפוגו 3-1 על קרוזיירו, בתום העונה זכה עם בוטאפוגו באליפות ריו דה ז'ניירו .
ב6/6 אותה שנה (2013) כבש סיידורף את שער הליגה ה-100 שלו , חצי שנה לאחר מכן בינואר 2014 הודיע סיידורף על פרישה מכדורגל.
סיידורף שיחק גם בנבחרת הולנד בין השנים 1994-2008, את הופעת הבכורה שלו בנבחרת הבוגרת ערך כבר בהיותו בן 18 ב-14/12/1994 במשחק מוקדמות יורו 1996, בו גברה הולנד על לוקסמבורג 5 -0 וסיידורף גם כבש את שערו הראשון בנבחרת . הוא הופיע במדי נבחרת האורנג' בטורניר יורו 1996, מונדיאל 1998, יורו 2000 ויורו 2004.
במוקדמות יורו 2008 הוא כבר לא היה חלק מנבחרת הולנד, אך נקרא אליה חזרה ע"י המאמן מרקו ואן באסטן כדי להחליף את ווסלי סניידר הפצוע, סיידורף הופיע בשני משחקים בלבד במהלך הקמפיין הזה לפני שהודיע על פרישה מהנבחרת כתוצאה מחילוקי דעות עם ואן באסטן בנוגע לתפקידו על המגרש.
סה"כ שיחק סיידורף בנבחרת 87 משחקים בהם כבש 11 שערים .
מיד אחרי פרישתו ממשחק פעיל ב 2013 פנה סיידורף לקריירת אימון : ב 2014 מונה למאמנה של מילאן , אך פוטר לאחר ארבעה חודשים .
אחרי כמעט שנתיים ללא עבודה מונה סיידורף ב – 7 ליולי 2016 למאמנה של שנזן הסינית, אך גם משם הוא פוטר אחרי 5 חודשים, לטובת סוון גוראן אריקסון שאימן אותו בסמפדוריה.
