כצופים ואוהדי ספורט, ובכלל בחיים, תמיד אנחנו מחפשים את ה'הכי טוב'. מיהו השחמטאי הטוב בכל הזמנים? האם לפתע ג'וקוביץ' לא יגיע לגמר טורניר פריס, ומארי יהיה המדורג ראשון בעולם לראשונה בקריירה? מכבי תל אביב או הפועל באר שבע בכדורגל, ובכדורסל – הפועל ירושלים או מכבי תל אביב? פלה או מראדונה, רונאלדו או מסי? המרדף הזה מייצר תמיד כמה מהויכוחים הגדולים ביותר אי פעם. ובצדק. ועתה נתפנה למנות את חמשת קבוצות הכדורגל הטובות ביותר בעולם כיום. אולי כי פשוט התגעגענו למדד הכוח של נדב יעקובי..
5. אתלטיקו מדריד
עד לא מזמן הקבוצה היחידה בחמש הליגות הגדולות שלא הפסידה, יחד עם ריאל מדריד, אתלטיקו מדריד הפכה להיות אחת הקבוצות המפחידות ביבשת. היא אמנם לא זוללת תארים, אבל קטפה גביע ב-2013 מריאל ואליפות ב-2014 במשחק ישיר עם ברצלונה, והגיעה פעמיים לגמר ליגת האלופות ב-3 שנים, כשבשנה שעברה היא עברה את ברצלונה ברבע הגמר ואת באיירן מינכן בחצי כדי להיכנע בגמר ליריבה העירונית בפעם השנייה ברציפות.
אם בעבר אתלטיקו נחשבה בעיקר לקבוצה אופורטוניסטית עם הגנת ברזל, הרי שהשנה היא גם מרבה לכבוש. ראינו זאת למשל בשביעייה שהיא החטיפה לגראנדה, ובכלל, למעט משחק רשמי אחד היא כובשת בכל משחק העונה. עם ההתקפה השלישית בלה ליגה, שלושה כיבושים פחות מריאל וחמישה פחות מברצלונה, ואחרי ניצחון ביתי מרשים על באיירן באלופות, היא ללא ספק קבוצה להכיר ביכולתה. לפחות כל זמן שמי שעומד מאחורי ההצלחה שלה, המאמן דייגו סימאונה שכבר הפך לאגדה במדריד, עדיין לא היגר לצד הכחול של מילאנו. כעת זה נראה קרוב מאי פעם. בלעדיו אתלטיקו פשוט לא תהיה אותה קבוצה. וחבל.
4. יובנטוס
הענק השחור-לבן השווה את שיא האליפויות הרצופות באיטליה, כשיובה זכתה באליפות חמישית ברציפות בעונה שעברה, וכמו קבוצות גדולות רבות אחרות קינחה אותה עם דאבל מלכותי. אחרי מערכת השינויים שעברו הזברות בקיץ, נראה כי הקבוצה שכבר ביקרה בגמר ליגת האלופות ב-2015 רק התחזקה והשתבחה, כמו גברת זקנה.
על אף שהיא מעט יותר פגיעה בליגה, הרי ששני הפסדים במשחקי החוץ לשתי המילנזיות הנמצאות במגמת שיפור בשנתיים האחרונות לא הפכו לטרגדיה עבור הביאנקונרי. אולי מפני שהשנה הם לא היו זקוקים ליותר מ-11 מחזורי ליגה כדי לראות שאין אלטרנטיבה להגמוניה האיטלקית שלה. ושדי היה ברכישתו של חלוץ החוד המוערך פיפיטה היגוואין כדי לזכות במט סנדלרים על חשבונה של נאפולי המגוחכת. ורומא? נו, באמת..
בסגל שהתחזק משמעותית הקיץ יש רק שאלה אחת – מתי תגיע שוב ברצלונה, מתי תבוא באיירן או מתי ריאל מדריד תקפוץ לביקור איטלקי חפוז בדלה אלפי שיקהה את צבעה הלבן. כי גם יובה יודעת שלא כדאי לה ליפול טרף לציפורניו של צ'ולו סימאונה.. ועכשיו ברצינות, השנה זהו מבחן בגרות אמתי למי שהפסידה בכל ארבעת הגמרים הקודמים שלה באלופות. האם היא מסוגלת סוף סוף לעשות את קפיצת המדרגה, או שלנצח תישאר הולנד של המזרח התיכון..
3. ריאל מדריד
אלופת אירופה מחזיקה במקום הראשון בליגה הספרדית. היא הקבוצה היחידה בין הגדולות שעדיין לא הפסידה. אבל משהו לא טוב עובר על הענקית ממדריד. זידאן מתחבר לאוהדים, אבל מנגד הכוכבים שלו לא מתפקדים. אחת לכמה משחקים כל אחד מטריו הבי בי סי המפורסם מבליח לרגע זוהר, ונכון לרגע זה, על אף שכמעט כל שחקן בסגל הרחב של זיזו מצא את הרשת, המשחק הקבוצתי אינו שוטף. והבעיה העיקרית? כריסטיאנו רונאלדו לא חד. על אף שבבישולים הוא מספר אחד העונה בבלאנקוס.
אם נשים לרגע את כל העובדות השליליות בצד, יש למרנגס את הספסל הקטלני ביותר בעולם. כשחאמס, אסנסיו, לוקאס ואסקז, מוראטה ואיסקו מחכים רק לרגע שהמאמן הצרפתי הצעיר יבקש מהם לעלות לשחק ולקבל דקות, שחקנים שכמעט בכל קבוצה אחרת היו שחקני הרכב מובילים, אתה מתחיל יותר להיקשר לרצון של זידאן לחלק כמה שיותר דקות ולבצע רוטציה רחבה.
פוטנציאלית? יש לריאל את כל הכלים להיות הקבוצה הראשונה ברשימה הזו. מעשית? התמונה תתבהר בדיוק בתוך חודש. תחנות הביקורת הן: 19.11 – אתלטיקו בחוץ בליגה; 22.11 – ספורטינג ליסבון בחוץ באלופות; 3.12 – קלאסיקו בקאמפ נואו, ליגה וכמובן משחק סוף שלב הבתים באלופות נגד דורטמונד בברנבאו 4 ימים אחרי הקלאסיקו. אם ריאל תסיים את המרתון המתיש הזה ראשונה בליגה ובבית באלופות, הרי שאז נצטרך לשקול מחדש את הרשימה, ובמקביל נדע מהו שוויו האמתי של זידאן בכס המלכות של מדריד. הפעם כמאמן, כמובן.
2. באיירן מינכן
הקבוצה מלב באווריה עוברת העונה טראנספורציה משמעותית. אחרי שנפרדה לפני שנה מאחד השחקנים החשובים ביותר שלה, בסטיאן שוויינשטייגר, היא עומדת כעת בפני הצערה נוספת, כשלא ברור מי יעזוב בסוף העונה מבין שחקניה הותיקים רובן, אלונסו וריברי. בעונה שעברה סיימה באיירן עוד עונה עם פפ, והפעם אחרונה. זה נגמר בטעם חמוץ מתוק – עם דאבל מקומי, אך בלי סיכוי ממשי לזכות בגביע האלופות. גם יובנטוס גרמה לה להיראות שבירה בצמד המפגשים ברבע הגמר, ואתלטיקו תמיד מזכירה שהיא 'קוץ בישבן'. מי שהחליפו הוא השועל הותיק דון קרלו אנצ'לוטי, שחזר אחרי שנת שבתון לאחר האכזבות במדריד.
לא ברור כמה רעב עדיין נשאר במאמן השני אי פעם שזכה בשלושה גביעים עם האוזניים הגדולות. מה שבטוח, טביעת האצבע שלו עדיין לא לגמרי ניכרת באלופת גרמניה ב-4 העונות הקודמות. גם ב-7 ניצחונות ו-2 תוצאות תיקו ב-9 המחזורים הראשונים, עדיין ישנם סימני שאלה לגבי כושרה האמתי של 'כוכב הדרום'. אבל למי בכלל יש ספק שהקבוצה אולי הכי מאוזנת ברשימה לא תהיה מועמדת לכל התארים גם במרץ ובאפריל? לא יפתיע אף אחד אם גם במאי היא תהיה שם, בגמר האלופות במטרה לזכות בשישי שלה וברביעי של אנצ'לוטי, שיהיה כמובן הישג היסטורי למאמן כלשהו.
1.ברצלונה
גילוי נאות, אני לא אוהד את הבלאוגראנה, אבל עדיין, כשאתה חושב על מי יכולה לנצח ביום נתון כל קבוצה בעולם, ואפילו לפרק אותה לרסיסים, אתה מיד חושב על הטריו הקטלני בהיסטוריה. בעונה שעברה הגיעה ברצלונה לברנבאו ונתנה הצגה שכללה רשת נקייה וארבע חתיכות ברשתו של קיילור נבאס חסר העונים.
רק לפני שנה וחצי נוכחנו שוב בחייזריותו הקיצונית של ליונל מסי, שפשוט ריסק לעפר את באיירן מינכן בחצי גמר ליגת האלופות בשתי פעולות קטלניות שארכו דקות בודדות. הוסיפו לו את ניימאר, האדריכל הראשי של ביצועי ההתקפה של ברצלונה בשנתיים האחרונות ואת סוארס, השחקן הראשון מאז 2008 לזכות בנעל הזהב לבדו שאינו מסי או כריסטיאנו (מלבד דייגו פורלאן ב-2009) ואולי חלוץ החוד הטוב בעולם ויש לכם נוסחה שתפצח כל הגנה ביום נתון. והמספרים מדברים בעד עצמם: מאז הצטרף סוארס לברצלונה ב-2014, כבשו שלושת המוסקטרים 284 שערים (!) בכל המסגרות, ורק 2 קבוצות בכל העולם כבשו בזמן הזה יותר שערים מהטריו הקסום לבדו. אחת מהן היא היריבה הנצחית ריאל מדריד.
אף על פי הפגיעות הגבוהה יותר בהגנה, הבעיות בקישור והגיל הדוחק של אינייסטה (32), כל זמן שההתקפה של ברצלונה תתפקד ברמה הגבוהה בה היא נמצאת כיום, אין ספק שהיא הקבוצה הטובה ביותר בעולם. לפחות עד שאחת מהארבע האחרות תתייצב מולה ותתבע ממנה את המקום הראשון.
