השבוע חגג רונאלדו נזאריו דה לימה הברזילאי, המכונה גם "השמן" 4 עשורים וזוהי סיבה מצוינת להיזכר למה אנחנו כל כך אוהבים אותו.
רונאלדו התחיל את הקריירה המקצועית שלו בקרוזיירו הברזילאית, שם כבש 12 שערים ב-14 משחקים, דבר שסלל את דרכו הישר לאירופה. את הקריירה האירופית שלו הוא התחיל באיינדהובן בליגה ההולנדית, שם היה מלך שערי הליגה שנתיים ברציפות עם 42 שערים ב-46 משחקים שנפרסו על שנתיים.
לאחר שנתיים בהולנד עבר רונאלדו לברצלונה, שם גם היה מלך השערים בליגה עם 34, והיה קרוב לשיא כל הזמנים – 38. בנוסף זכה עם הקבוצה בגביע אירופה למחזיקות. רונאלדו אף זכה בתארים אישיים רבים וביניהם-נעל הזהב ושחקן השנה בעולם, מה שהפך בימינו לכדור הזהב. בסיום עונתו הראשונה (והיחידה) אצל הקטאלונים ניסו בהנהלת המועדון להחתים את רונאלדו לחוזה ארוך טווח, אך הצדדים לא הגיעו להסכמות ואינטר מילאנו החליטה לפתוח את הכיס ולהביא את הברזילאי המוכשר תמורת 30.5 מיליון יורו, סכום עתק באותם ימים.
בהתחלה היה נראה כאילו העסקה משתלמת לאינטר כשרונאלדו הוביל אותה לזכייה בגביע אופ"א שהפך לימים לליגה האירופית, תוך כדי כיבוש 25 שערים בעונתו הראשונה. במונדיאל 1998 הוביל רונאלדו את התקפת ברזיל והביא אותה לגמר כשהוא בן 22 בלבד וכשהוא כובש 4 שערים. בגמר עצמו ברזיל הובסה 3-0 על ידי נבחרת צרפת ורונאלדו הציג יכולת חלשה מאוד. עד היום לא ברור בדיוק מה קרה במלון שעות בודדות לפני אותו גמר מר.
לאחר המונדיאל רונאלדו נפצע פעמיים ברצועה הצולבת ושיחק מעט מאוד משחקים בעונות 1999-2000 ו2000-2001. הפנומן הברזילאי חזר לשחק בעשרת מחזורי הסיום של עונת 00-01, אך למרות שכבש שבעה שערים אינטר הפסידה את האליפות ליובנטוס. במונדיאל 2002 רונאלדו הציג יכולת מדהימה וכבש 8 שערים תוך כדי שהוא מוביל את ברזיל לזכייה בגביע בפעם החמישית בתולדותיה. עם זאת, עד כה לא הצליח רונאלדו נזאריו לרשום לעצמו תואר אליפות מקומי באף אחד מהליגות בהן כבש בצרורות.
אחרי המונדיאל הצטרף רונאלדו לפרויקט הגלאקטיקוס השאפתני של ריאל מדריד והנשיא פלורנטינו פרס וזכה עימה באליפות ראשונה בקריירה, כשהוא כובש 23 שערים. במשך עונותיו בריאל רונאלדו סבל ממספר פציעות וספג ביקורות על משקלו ועל ההקרבה שלו. למרות זאת, סיפק אל פנומנו את הסחורה וכבש 105 שערים ב-185 משחקים בכל הופעתיו בריאל, אם כי ללא זכייה בתואר נוסף מלבד האליפות בעונתו הראשונה בבלאנקוס.
במונדיאל 2006 נכשל רונאלדו עם נבחרת ברזיל עמוסת הכוכבים והגיע איתה לרבע הגמר בלבד שם הודחה על ידי צרפת. גם רונאלדיניו, קאקא ורוביניו לא עזרו לסלסאו, ומאז ברזיל עדיין מנסה להתאושש. חזרה למישור הקבוצות, פאביו קאפלו מאמן ריאל דאז הודיע לרונאלדו בחלון ההעברות של ינואר 2007 שהוא אינו מעוניין בו יותר והלה חזר לליגה האיטלקית אחרי 4 וחצי שנים בברנבאו, הפעם כדי לשחק במדי היריבה העירונית של אינטר: מילאן.
רונאלדו הצטרף למילאן בחלון ההעברות של ינואר ועזר לה לסיים את העונה במקום ה-4 כשהוא כובש 7 שערים. מילאן זכתה באותה עונה בליגת האלופות, התואר היחיד שרונאלדו לא זכה בו וגם באותה עונה הוא לא זכה בו מכיוון ששיחק במפעל במדי ריאל בחצי העונה הראשונה ולכן נאסר עליו לשחק בו במדי הרוסונרי. בעונתו השנייה במועדון סבל רונאלדו משתי פציעות וכבש שני שערים בלבד במשך כל העונה. הפציעה השנייה שספג השביתה אותו לתשעה חודשים דבר שגרם להרבה אנשים לחשוב שיפרוש בסיום אותה עונה. אך רונאלדו לא ויתר ועבר לקורנתיאנס הברזיליאית שעימה זכה בשני תארים וכבש 18 שערי ליגה. ב-14 בפברואר הודיע רונאלדו על פרישה ובכך סגר קריירה מפוארת.
מה שמדהים אצל רונאלדו היא העובדה שהוא שיחק בשני זוגות של מועדונים יריבים ששונאים אחד את השני ובכל זאת הוא אהוב על כולם מאוהד אינטר ועד אוהד מילאן. מה שייחד את משחקו של הברזילאי היה שהיו לו כל התכונות של חלוץ 9 אמיתי: פיזיות, התמקמות ברחבה ובעיטה חזקה ומדויקת, אך היה לו גם הטאץ' הברזילאי עם הדריבלים על חצי מגרש וזריזות רגליים. ובכלל, הוא שחקן ייחודי שאין שני לו בהיסטוריה של הכדורגל.
אז הרבה מזל טוב ותודה על הרבה רגעי קסם!
סרטון של עשרת שעריו הגדולים של רונאלדו: https://www.youtube.com/watch?v=ctIA4BLrYwc
