בארון גביעים עמוס, שכולל 5 זכיות במונדיאל, 8 זכיות בקופה אמריקה ו 4 זכיות בגביע הקונפדרציות, חסר גביע אחד. נכון יותר, מדליה אחת. בצבע זהב. זה היה כל כך קרוב ב 1984, אך אז צרפת ניצחה 2-0 ולקחה את המדליה. בשנת 1988, שוב זה נראה קרוב, אך הפעם ברית המועצות יצאה כשידה על העליונה. ב 2012 וומבלי כבר היה ערוך ומוכן לקראת הזכיה של הברזילאים, אבל צמד של אוריבה פראלטה המקסיקני קילקל את המסיבה והשאיר את הברזילאים בהלם. ועכשיו, כשההשפלה מהמונדיאל הביתי האחרון עדיין מהדהדת בראשם של מיליוני ברזילאים, הסלסאו מגיעים לריו במטרה אחת ברורה. לזכות בתואר היחידי שחסר להם בארון הגביעים המפואר: מדליית זהב אולימפית.
ברזיל מסומנת כאחת הפייבוריטיות לזכייה, ותשחק בבית א'. הנבחרת תפתח את הופעותיה מול דרום אפריקה ביום חמישי הקרוב (22:00), עוד לפני טקס הפתיחה הרשמי. בין ה-7 ל-8 באוגוסט, בשעה 4:00 שעון ישראל, היא תפגוש את עיראק ובין ה-10 ל-11, שוב ב-4:00, תתמודד נגד דנמרק.
משריקת הפתיחה של הטורניר האולימפי, המצלמות יתרכזו באיש אחד- ניימאר דה סילבה סנטוס ג'וניור, או בקיצור ניימאר, הסוחב על כתפיו תקווה של אומה שלמה. מיליוני צופים ברחבי העולם יעצרו את נשימתם בכל נגיעה של הפנומן הברזילאי, בכל דריבל, בכל בעיטה ובכל הכשלה של יריב מתוסכל. מצד אחד, ברזיל בורכה בשחקן ענק בדמותו של ניימאר. מצד שני, היא תלויה בו יותר מדי, מה שעלול להוות מכשול למשחק הקבוצתי של הסלסאו. ניימאר לא רק הכוכב של הנבחרת אלה גם הקפטן. למרות שהוא באמת שחקן צעיר, ניימאר מבין מצוין את מעמדו. אך לא פחות חשוב, כל השחקנים סביבו מקבלים גם הם את העובדה שהוא המנהיג, במיוחד כאשר הסגל בנוי משחקנים מתחת לגיל עשרים ושלוש. האם ניימאר יצליח להוביל את הקנריות הקטנות לזכייה? חובת הוכחה עליו.
בעקבות הכשלון בקופה אמריקה בחודש שעבר, ההתאחדות הברזילאית החליטה לפטר את דונגה, ולמנות במקומו את טיטה מאמנה המוערך של קורינתיאנס. אך מי שיעמוד על הקווים באולימפיאדה יהיה דווקא רוג'ריו מיקאלה, מאמן הנבחרת עד גיל 20, שגם קבע את הסגל. מיקאלה הפתיע כאשר זימן את פרננדו פראס, השוער בן ה-38 של פלמייראס ואחד משלושה שחקנים בלבד מעל גיל 23. "הוא מנהיג וגם ווינר", הבהיר מיקאלה בעקבות זימון השוער הוותיק. "אנחנו צריכים שחקנים כאלה". אך עכשיו הוא יצטרך להסתדר ללא מנהיגותו. בינתיים, פראס הספיק להיפצע בידו באחד מאימוני הסלסאו, ומיקאלה זימן במקומו את ווברטון, שוערה בן ה 28 של אתלטיקו פרנאאנסה, שממוקמת במקום ה-7 בבריזליראו. מיקאלה זימן גם רנאטו אגוסטו, קשרה בן ה 28 של באייר לברקוזן, שזומן בעקבות הפציעה של דוגלאס קוסטה, חלוץ באיירן מינכן וכמובן את ניימאר בן ה-24. מיקאלה ספג לא מעט ביקורות על זימונם של אגוסטו ופראס, כאשר במקומם יכל היה לזמן כוכבים כמו דוד לואיז, טיאגו סילבה, מרסלו, דני אלבס, אוסקר ועוד רבים. שחקני המפתח של מיקאלה יהיו ראפיניה אלקנטרה (ברצלונה), מרקיניוס (פאריס סן ז'רמן), פליפה אנדרסון (לאציו) והכשרונות הצעירים גבריאל ז'סוס (פלמייראס) וגבריאל ברבוסה (סנטוס).
הרבה שמות גדלו במחלקת הנוער של סנטוס, הבולטים שבהם הם פלה וניימאר. מי שמסתמן להיות הכוכב הבא של מחלקת הנוער הטובה בברזיל הוא גבריאל ברבוסה המכונה- "גביגול". ברבוסה עלה לקבוצה הבוגרת ב 2013 בגיל 16, ובאופן סימלי, משחק הבכורה שלו בליגה היה משחק הפרידה של ניימאר מסאנטוס. את שער הבכורה שלו הוא כבש נגד ויטוריה, כשבוע לפני יום הולדתו ה 17. אחרי שערך את הבכורה בגיל צעיר יותר מניימאר וגם מצא את הרשת מוקדם יותר, גביגול הפך לפני כחודש וחצי לשחקן השלישי הכי צעיר שמגיע ל-50 שערים במדי סנטוס. הוא עשה זאת לפני ניימאר, כשרק פלה האגדי ושותפו דאז, קוטיניו, הגיעו לכמות הכיבושים הזו בגיל צעיר יותר. ההצלחה של "גביגול" לא נעלמה מעינו של המאמן הלאומי לשעבר, דונגה, שזימן אותו לקופה אמריקה. בהופעת הבכורה שלו בנבחרת, 10 דקות כמחליף מול פנמה הספיקו לגביגול להצדיק את הכינוי עם שער ראשון במדי הסלסאו. השתלטות יפה וסיומת אלגנטית ברגל שמאל הובילו לריצה של הכובש לעבר הספסל. גבריאל ראה את הכדור נושק לרשת וניגש להעניק חיבוק לדונגה שהסכים להמר עליו. "היה חשש לגביו, אך יש לו אישיות, הוא מהיר ויש לו חוש לשערים. אני אוהב את זה מאוד. הוא יכול לכדרר ולעבור שחקנים באחד-על-אחד, וגם לשחק בכמה תפקידים בהתקפה". כך אמר עליו דונגה לאחר המשחק נגד פנמה. "גביגול" ינסה להצדיק את ההתלהבות סביבו. ולהביא את מדליית הזהב שכל כך חשובה לעם הברזילאי.
הרבה זמן חלף מאז הברזילאים זכו להניף גביע בעל משמעות. 14 שנים ליתר דיוק, מאז שקאפו הניף את הגביע המוזהב. אם ב2002 היו לסלסאו שחקנים מוכשרים בעלי יכולת גבוהה, כמו רונלדיניו, רונאלדו, רוברטו קרלוס וריבאלדו כיום התחושה היא שיש רק את ניימאר. בעבר הנבחרת שיחקה כדורגל התקפי, מלהיב, שמח ויצירתי. היום הנבחרת הברזילאית משחקת כדורגל נטול ברק, לא יצירתי ואפילו מעט משעמם. שמות לא חסרים אצל הצהובים, אך התשוקה וההתלהבות במשחק אכן חסרים.
הסלסאו יזכו בתמיכה הנלהבת של מיליוני אוהדים ביתיים, שרק מחפשים להתאהב בנבחרת מחדש, ולאחר הכישלון הצורב במונדיאל לפני שנתיים, כל תוצאה פרט למדליית הזהב תיחשב לכישלון שישאיר 200 מיליון ברזילאים כועסים, לפחות לעוד 4 שנים.
זיקה, חוסר יציבות פוליטית ושחיתויות בהתאחדות ומה לא. צרות לא חסרות לברזילאים. וכשהם רק מחפשים סיבה לקרנבל, אין דבר טוב יותר מהתואר היחיד שחסר בארון.
