השריף בא לעיר. באר שבע מתחילה את העונה הרשמית שלה במפגש מותח ומורט עצבים מול שריף טירספול במסגרת הסיבוב השני של מוקדמות ליגת האלופות. זוהי הפעם הראשונה של באר שבע במסגרת האירופית הזו, כשבשנתיים הקודמות היא לא מצליחה לטפס שלב במפעל השני בחשיבותו בליגה האירופית. כך שיש משמעות מאוד גדולה למשחק הזה להמשך העונה של הפועל, בשני מישורים: הראשון – אם תצליח להעפיל תוכל לצרף זר/ים ברמה יותר גבוהה, לדוגמת הוגו אלמיידה, החלוץ הפורטוגלי הבין לאומי לשעבר שמועמד למועדון. במידה ותצליח, משימת הליגה תהפוך לקשה יותר. הסטטיסטיקה ידועה – שום מועדון ישראלי שזכה באליפות והעפיל לליגת האלופות בעונה שלאחר מכן לא הצליח לשחזר את ההישג בליגה. אם תיכשל, זה יכול לסייע לה במאבקי הליגה, אבל יקשה על הבאת זרים איכותיים ויפגע בתדמית המועדון. בעיקר אחרי שמכבי תל אביב הצליחה במפעלים האירופיים בשנים האחרונות ובשנה שעברה אף העפילה לשלב הבתים של ליגת האלופות.
אבל אין כמובן דילמה במועדון האדום. הם רוצים לעבור שלב. האם הם מסוגלים? זו כבר שאלה אחרת. ההנחה של הבעלים ושל המאמן היא שהסגל שנבנה בעיקרו בעונה שעברה מספיק גם לאירופה. אנו יכולים לראות זאת על פי החוסר בשינויים דרמטיים בסגל, בעיקר בנושא הזרים. הבלם ויטור אמנם הצטרף, ועל פניו נראה כי זה רכש טוב למועדון, אף על פי שאת טבילת האש הוא לא יעשה היום. הוא כמובן אמור להחליף את סוארס, בלמה הזר של הפועל, ולכן קשה לראות בו כשחקן חיזוק. מעבר לזה הגיעו קשר ושוער ישראלים, וכאמור השלד הזר נשאר כשהיה. אם כן, הבנייה בשנה שעברה הייתה לטווח ארוך. גם לזה יש שני מישורים: בליגה התבנית הזו הוכיחה את עצמה. נראה כי לשמירה על התואר זה אמור להספיק. אם בשנה שעברה עוד היו סימני שאלה לגבי אם הסגל הזה מסוגל לקחת אליפות היסטורית אחרי פגרה לא רצונית של 40 שנה בבירת הנגב, הרי שאת התשובה קיבלנו במחזור האחרון בו הגשימו אלונה והמועדון את ייעודם, זאת כזכור אחרי שרק לפני ארבע שנים היו בסכנת ירידה מליגת העל וניצלו רק במחזורים האחרונים.
סימן השאלה הגדול הוא לגבי אירופה. כמובן שאחדות בסגל היא דבר חשוב, ניסיון שצוברים הוא דבר שאין לו תחליף. אבל זה סיכון. מול הפועל עומדת קבוצה מנוסה ומשופשפת, עם סגל שחקנים חזק, שרכשה שני שחקני רכש חדשים ברמה אירופית, הקרואטים ברזוביץ' וקברזיץ', וחוזר אליה ריקרדיניו, הכוכב הברזילאי שלה בהתקפה אחרי תקופת השאלה. לכך צירפה עוד קשר אחורי מנוסה רק בזמן האחרון. יש לה ניסיון אירופי רב, כשבשש העונות האחרונות היא מגיעה 4 פעמים לשלב הבתים של הליגה האירופית. וכאן בא ההימור של בכר – הוא שומר על יציבות בסגל על חשבון שחקנים אירופאיים שיכולים לעשות עבורו את ההבדל. אלונה עושה "גולדהאר" ומחכה עם רכישה של שחקן זר עד שתראה אם יש לה פידבק ממפעל אירופי. בואו לא נשכח, בכושר טוב שחקן בקנה המידה של אלמיידה יכול לעשות הבדל גדול עבור הפועל, הן באירופה והן בליגה. אין ספק, ההתמהמהות הזאת היא הימור שעשוי להיות בעוכריו של המועדון ופרנסיו, במידה וזה לא יצליח.
כפי שציינו בכתבה הקודמת בנושא, יש משמעות נוספת לעלייה של הפועל באר שבע לשלב הבתים של ליגת האלופות. נקודות הזכות שצברה מכבי תל אביב בשנה שעברה בדירוג אירופה עושות שירות טוב לליגה, המדורגת כעת במקום ה-20 בעולם. עם זאת, אנו רואים כעת דירוג שאינו רלוונטי. רק בשנה הבאה נראה את הדירוג הריאלי ביחס לשנה שעברה, ככה זה עובד בשיטת הדירוג של אופ"א. מה שאומר, שבמידה ותהיה הצלחה דומה או טובה יותר לבאר שבע, יחד עם ההצלחות הראשונות של בית"ר ושל מכבי ת"א בליגה האירופית, ייתכנו נקודות דירוג נוספות שיעלו אותנו אל חמש עשרה הליגות הבכירות באירופה בעוד שנתיים. זה אומר שייפתח עוד מקום לקבוצה ישראלית במוקדמות ליגת האלופות, כששתי הראשונות תעפלנה למפעל זה, ומקומות שלוש עד חמש תגענה למוקדמות הליגה האירופית.
אם זה אכן יקרה יהיו לכך כמה השלכות: דבר ראשון – הגרלות קלות יותר באירופה. כמו שהפועל תל אביב ומכבי חיפה היו מדורגות בעבר בהגרלות, כך כל הצלחה אירופית תעלה את קרנן של הקבוצות הישראליות ותגרום להן לפגוש קבוצות לא מדורגות, ומכאן חלשות יותר. הפועל ב"ש אינה מדורגת בסיבוב השלישי, במידה ותגיע לשם. הקבוצות שהיא עשויה לפגוש הן בין היתר: אולימפיקוס, ויקטוריה פלזן, רד בול זלצבורג וסלטיק. כל אלה הם שמות מאיימים, יחד עם כמה שמות פחות מאיימים כמו לודוגורץ החביבה וקופנהאגן, שהן ללא ספק הגרלות קלות בהרבה מהמועמדות הקודמות שצוינו. הגרלה קלה יותר בעתיד תאמר שבאר שבע תוכל לפגוש את שריף בשלב המוקדמות השלישי, לדוגמא, ולהימנע ממפגשים קשים בהרבה.
הדבר השני הוא העובדה שקבוצה לא תהיה חייבת לזכות באליפות כדי להגיע לליגת האלופות. שם יש כסף פי כמה מהליגה האירופית. הלחץ האדיר שיש על קבוצות כמו מכבי ת"א או הפועל באר שבע לשחזר הצלחה בכל מחיר ירד משמעותית, והתחרות בליגה תקבל צביון שונה, ופחות לוזרי. בזכות הכספים שירוויחו בליגת האלופות קבוצות הצמרת יוכלו להחזיק סגל חזק יותר, שבתורו יעזור להן לעלות שלב בקלות רבה יותר עם הגרלות נוחות יותר. הכדורגל הישראלי כולו ישתפר ובכך כל הקבוצות הישראליות ערבות זו לזו. כמובן שבראש ובראשונה האלופה חייבת לחשוב על עצמה. אם תעלה לשלב המוקדמות השלישי הדבר יבטיח לה המשך ודאי באירופה, ולפחות את שלב הפלייאוף של הליגה האירופית. כך שאין ספק שהערב מדובר במבחן אמיתי להמשך הדרך של המועדון בשנים הקרובות.
האלופה נפלה במפעלים האירופיים בשנתיים האחרונות על חודו של שער אחד. היא עשתה תיקו ביתי והפסידה 2-1 בכל אחד משני מפגשיה האירופיים בשנתיים האחרונות. הערב היא צריכה לשנות את המצב הזה כדי לקבל צביון של קבוצה שמסוגלת להצליח באירופה. זה, כאמור, מפתח עבורה להתקדם במישור הסגל. בואו לא נשכח, ככל שישמעו יותר את השם "ישראל" באירופה כך יבואו לכאן זרים טובים יותר. ולכן כל הטלנובלה כחול-לבן הזו היא תסריט קלאסי וקריטי של ביצה ותרנגולת. האמת היא שבהחלטות שלה ברכש, לוקחת הפועל באר שבע סיכון. זה דבר מחושב שצריך לעתים לעשות. ועם זאת, קשה לראות את הסגל הזה נשאר קפוא על שמריו במידה ואכן הפועל תירה ראשונה בשריף, ולא תהפוך לסגן שנורה בטעות, כמו בשיר המפורסם של בוב מארלי, זכר צדיק שבוז לברכה. כנראה שגם אין לה ממש ברירה. אם ההימור הזה יצליח? נראה מי ישלוף ראשון ומי יסיים כסגן השריף.
