בשבוע שעבר ירד המסך על עונת הכדורגל של בני סכנין שאחרי הפסד 3:0 להפועל תל אביב איבדה גם את הסיכוי התיאורטי והקלוש שהיה לה להישאר בליגה. הסוף של סכנין היה כמעט ידוע מראש למי שעקב אחרי ההתנהלות והמצב של המועדון במהלך השנה האחרונה והירידה לליגה הלאומית ריחפה באוויר כבר חודשים ארוכים ובשבוע שעבר הגיעה החותמת הסופית שקבעה שהקבוצה לא תשחק בליגת העל אחרי 12 שנים ברציפות. איך הפכה סכנין מקבוצה שהנוכחות שלה בליגה הבכירה הייתה כמעט ברורה מאליה (רק לפני 15 שנה זכתה הקבוצה בגביע וייצגה את ישראל במפעלים האירופאיים) לכזו שכולם רק מחכים לנפילתה ונדמה שהיא עושה את הכל כדי לעמוד בציפיות עגומות אלו?
ראשית הכישלון של סכנין הוא ברמה הניהולית. לפני שכשנתיים מינו בסכנין את המאמן הברזילאי ז'אירו סבירסקי במה שנראה כבר אז כמהלך תמוה ולא ברור ואכן כבר לאחר חודשיים, עוד בטרם פתיחת העונה סבירסקי כבר לא היה חלק מהמועדון. מאז החלה במועדון רכבת מאמנים ומינויים שנעו בין הזויים ללא ברורים שהמכנה המשותף לכולם היה חוסר החשיבה, התכנון והסבלנות שהיו למקבלי ההחלטות במינוי הדמות שאמורה להצעיד את המועדון קדימה. אבו יונס, מקבל ההחלטות הראשי במועדון שגה פעם אחר פעם ראשית במינוי המאמנים – פליקס נעים חסר הנסיון הגיע לאחר סבירסקי ושרד בקושי חצי שנה ולאחריו הגיע טל בנין שגם הוא לא הוכתר כהצלחה גדולה ועלה על שרטון ביחסיו עם הנהלת סכנין וסיים את תפקידו לאחר מספר חודשים. העונה פארסת המאמנים הגיעה כבר לשיאים חדשים של חוסר מקצועיות ויש היאמרו אף על סף החובבנות. לא פחות משישה מאמנים!! עמדו השנה על הקווים של מי שהייתה פעם נסיכת המגזר הערבי. בני בן זקן פתח את העונה עם תקוות רבות שהתנפצו מעט יותר מחודשיים לאחר משחק הליגה הראשון ולאחריו הגיע עמיר תורג'מן שלא קיבל לטענתו (לא הסכימו למנות את עוזר המאמן שרצה) את הכלים המתאימים להצלחה וגם הוא עזב את הקבוצה לאחר עשרה משחקים בלבד שבתווך גם הספיק לעמוד על הקווים עודד קוטר שהיה עוזר של בן זקן. הנהלת סכנין הלכה לאיבוד בדרך הניהולית אותה ניסתה להטוות השנה ולאחר שמאמן הכושר הדריך את הקבוצה באחד מהמשחקים מונה גיוארגי דרסיליה שנראה דאז כמינוי האחרון לשנה זו אך גם הוא לא סיים את העונה ומי שהדריך את הקבוצה במחזורים האחרונים ובעצם ירד איתה ליגה היה אלדד שביט שעד לפני חודש היה מאמן קבוצת הנוער של מכבי נתניה. היה לכם קשה לעקוב אחרי סאגת המאמנים? לא סתם. מועדון כדורגל לא יכול להתנהל בשכונה כזו מבולגנת שמעידה יותר מכל על אובדן דרך מקצועי ועל כך שבקבוצה לא למדו מהטעויות ופשוט חזרו עליהם עם כל מינוי ומינוי. לקראת השנה הלא פשוטה בליגה השנייה חייבת למצוא לעצמה סכנין את הדמות המתאימה ביותר (אולי מאמן מהמגזר?) ולתת לה את האמון, הכלים והזמן להצליח אחרת השנה האחרונה תהיה רק נקודת פתיחה לשנים קשות שיבואו מיד אחריה.
הכישלון הניהולי של סכנין באה לידי ביטוי גם בטיפול בשחקני הקבוצה. הבאתו של ראדי כדמות שתסחף את הקבוצה למעלה התגלתה כשגיאה מקצועית וייתכן שבנו שראדי ייתן יותר ממה שהוא מסוגל בשלב זה של הקריירה. השמועות הרבות על המתיחות הקיימת בינו לבין חאלד חלאיילה לא תרמו להרגעת הרוחות ולייצוב השורות במועדון ונראה שהשפיעו ככדור שלג גם על יתר חלקי הקבוצה. זר נוסף שהגיע בקול תרועה רמה היה קלאודימיר פראיירה שהגיע מבית"ר ירושלים אך גם הוא לא הצליח להטביע את חותמו (עומס השחקנים שנוצר במרכז הקישור של סכנין מעיד יותר מכל על הטעויות המקצועיות) ובהחלטה משונה שוחרר מהקבוצה ללא פחות מאחת מיריבותיה של סכנין למאבק הירידה, הפועל תל אביב. קלאודימיר הוכיח שהוא לא שכח לשחק כדורגל וההשפעה שלו על הפועל הייתה מיידית מה שרק מגדיל את גודל הפספוס של אבו יונס וסכנין. לזכותה של סכנין ניתן לומר שהפציעה של מוגרבי הייתה רגע קריטי במהלך העונה שכן הקשר המוכשר היה השחקן הבולט ביותר ותרם תרומה מכרעת ויכול היה לשמש כשובר שוויון בלא מעט מקרבות התחתית. ברגע שנפצע וגמר את העונה (ויחד איתו נפצע גם גדיר לתקופה לא קצרה) היה זה כמו סיכה שפוצצה את בלון השאיפות והביטחון של יתר השחקנים והביאה להידרדרות שסופה כאמור נקבע בשבוע שעבר.
אך אולי כל שחקני הרכש שמגיעים כל שנה (רק השנה הגיעו בקיץ שבעה שחקנים יחד עם הרכש הלא מוצלח שהגיע בחודש ינואר ולא תרם כהוא זה לחיזוק הקבוצה וחלקם של השחקנים כבר הספיק להיות משוחרר) מעידים על כך שסכנין איבדה את זהותה. המועדון צריך לחשוב מלמטה, לטפח את קבוצת הנוער ולמצוא שחקנים שיוכלו להמשיך שנים רבות בקבוצה הבוגרת. סכנין בשנים האחרונות מנסה לאסוף אצלה את כל השחקנים הבולטים של המגזר ואולי הגיע הזמן לשנות את הקונספט ולחפש את השחקנים שיכולים לתרום מקצועית ולשלב אותם יחד עם שחקנים זרים ולא לבנות עליהם את כל ציפיות המועדון. כל עוד המועדון היה בליגת העל היה לו יתרון ברור על שאר קבוצות המגזר במשיכת השחקנים הערביים אליו אך בשנה הבאה שהליגה הלאומית תהיה כמעט מחציתה קבוצות מהמגזר הערבי עומד בפני סכנין מבחן ואתגר לא פשוט ואולי זה הזמן המתאים לבצע שינוי במדיניות רכישת השחקנים ובניית הסגל לקראת השנים הבאות.
זווית נוספת של הכישלון במועדון היא התדמית. סכנין בשנים האחרונות הסתבכה בלא מעט פרשיות ותקריות שהביאו לה לא מעט אוהדים נייטראליים ש"מחכים לה בפינה" ורק מצפים שהיא תיכשל וייתכן שהדבר גם מקרין במאבקים מול קבוצות אחרות בליגה שאולי היו שמחות לראות את סכנין בליגה הלאומית ולחסוך להם מפגש או שניים באיצטדיון דוחא שהפך להיות מקום לא סימפטתי לשחק בו כדורגל בשנים האחרונות ולא מהסיבות הנכונות. די שנזכיר את העימותים מול בית"ר ירושלים שגרמו (עד השנה) למשחקים להיערך ללא קהל של הקבוצה האורחת, את היריבות שנוצרה פתאום מול מכבי תל אביב אחרי המשחק החם שהיה בדוחא ב-2016 והשנה אפילו הפועל באר שבע ואלונה ברקת נקלעו לעימות מול אוהדי הקבוצה. האווירה הלא פשוטה זלגה למאבקים בין אוהדי הקבוצה להנהלת המועדון שמעבר לטענות המקצועיות של האוהדים נכנסו גם מרכיבים פוליטיים בעקבות הבחירות המוניצפאליות האחרונות ותמיכתו של אבו יונס במועמד שהתמודד מול מאזן גנאיים יקיר האוהדים. כל הדברים הללו ועוד הביאו למצב שגם במשחקים המכריעים של העונה דוחא היה רחוק מלהיות מלא והפך ממבצר שקשה מאוד להוציא בו נקודות למקום שאלמנט הספורטיבי שלו הלך ואיבד את מקומו לאלמנטים שלא קשורים לכדורגל והיו מסתיימים לעיתים תכופות בבית הדין של ההתאחדות.
סכנין תשחק שנה הבאה בליגה הלאומית ותהיה חייבת לחזור ולהבין מי היא מבחינה ניהולית, ספורטיבית וגם תדמיתית. המועדון יצטרך לאסוף את השברים מהעונה הלא פשוטה שעברה עליו ולבחור את המאמן ואת השחקנים שיכולים להתמודד עם קרבות הליגה הלאומית וגם להקנות למועדון שפעם היה ראי מוצלח של החברה הישראלית את הדרך שתחזיר אותו גם למרכז הבמה הספורטיבי וגם אולי בסופו של התהליך תשיב אותו לקונצנזוס הישראלי ביום מן הימים. ביום ראשון הקרוב (20:30) יש לסכנין הזדמנות גם להשאיר חותם ספורטיבי על עונת 2018/9 ואולי להתחיל את התהליך הארוך שצריכה לעבור שתארח את עירוני קריית שמונה שנלחמת על חייה וסכנין תצטרך להוכיח ספורטיביות ומחוייבות כאילו זה היה עבורה המשחק החשוב ביותר על מנת שהתדמית שלה לא תקבל עוד מכה שאולי ממנה כבר יהיה לה קשה להתרומם.
יתר משחקי המחזור :
הפלייאוף העליון :
מכבי ת"א – מכבי נתניה – יום שבת, 18:00.
בני יהודה – הפועל באר שבע – יום שבת, 20:00.
הפועל חדרה – מכבי חיפה – יום שני, 20:30.
הפלייאוף התחתון :
הפועל רעננה – בית"ר ירושלים – יום שבת, 20:30.
מכבי פ"ת – הפועל תל אביב – יום ראשון, 20:30.
מ.ס אשדוד – הפועל חיפה – יום ראשון, 20:30.
