סטף קרי משחק באופן לא אנושי, אפילו בהשוואה לעצמו. שף קרי לא חילק רק מטעמים לחברי קבוצתו, אלא גם כוויות כואבות לקבוצה היריבה. הנטס קלעו 5 שלשות ברבע הראשון של המשחק? קרי השווה והעלה להם עם 16 נקודות אישיות, וזה לא רק כמה, זה גם איך. הקלילות המעצבנת בה הוא תופר כל שלשה כאילו הוא צולף לרשת דייגים עם כדור פינג-פונג מוציאה כמעט כל מגן נגדי שלו מהזון ההגנתי שלו. כמובן שזה לא חדש, אבל נראה כי התופעה מתעצמת השנה, ובמיוחד מול שחקנים צעירים, אותם לנטס יש בשפע. קני אטקינסון עשה עבודה נהדרת בחלוקת הדקות לשחקניו על המגרש (כל שחקן שעלה על המגרש אצל הנטס שיחק לפחות 14 דקות אך לא יותר מ-30) ובשמירה על קרי עצמו, אך גם זה לא עזר. ה"כוח הבלתי ניתן לעצירה" עדיין לא פגש את "החפץ הבלתי ניתן להזזה שלו" העונה.
הנטס הובילו עד דקות הסיום של הרבע הראשון עד שגולדן התעשתו על עצמם ומצאה את קצב המשחק שלהם. במהלכו ההפרש גדל עד ל-19 בשיאו. הנטס כיססו בהפרש במשך זמן רב והצליחו להוריד לשתי פוזשנים בלבד בתוך שתי הדקות האחרונות של המשחק, אולם אז הווריורס גמרו את העניין במשחק זריקות העונשין של שניות הסיום.
הנטס ממשיכים להוכיח שהם הימור מצוין עם הספרד (Spread). הם במאזן 4:2 חיובי בספרד עם הפרש ממוצע של יותר מ-3 נקודות. זה מדרג את החבורה מברוקלין במקום השביעי בליגה. לדאבונם, מאזנם לא ממש מבשר טובות, 2:4 שלילי. הווריורס לעומתם עלו למאזן 6:1 והשלימו את הסוויפ על מדינת ניו יורק בהפרש משותף של 34 נקודות.
קרי סיים עם 35 נקודות, מתוכם 6 שלושות עם החטאה אחת בלבד ממחוץ לקשת. דוראנט וקליי גם תרמו עם 52 נקודות משותפות.
כאריס לברט ודיאנג'לו ראסל בלטו אצל ברוקלין (23 ו-25 נקודות בהתאמה) אך זה לא הספיק מול האלופה המכהנת.
תוצאה סופית: 120:114 גולדן סטייט ווריורס.
תוצאות נוספות מהלילה:
דאלאס מאווריקס – יוטה ג'אז 113:104
אוקלאהומה סיטי ת'אנדר – פיניקס סאנס 110:117
אל איי קליפרס – וושינגטון וויזארדס 104:136
