מאמן: בראד גרינברג
נשארו: *אף שחקן לא נשאר בסגל*
הגיעו: ג‘ייק פמברטון, ליס שושי, פול סטול, ספנסר ויס, תום מעיין, מארק טולפסן, עידו פליישר, לנדון מילבורן
עזבו: גיל אמיתי, בן מקאולי, אדם אריאל, קמרון לונג, ג‘ראלד לי, אדם הוניג, טראוויס ווריק, נתנאל ארצי, אלכס צ‘וברוביץ‘, נמרוד לוי, סק הנרי
שימור – האמת שאני רוצה לתת קרדיט לשימור המאמן אם לא לשום דבר אחר למרות שהיו הרבה חלקים בפאזל שנוצר שנה שעברה באשדוד שהייתי רוצה לשמר – ציון שימור 3.
אסטרטגיה – ברמה האישית קשה לי להבין בדיוק מה האסטרטגיה של אשדוד. ההשערה הכללית שלי היא שהעיקוב בהחתמת המאמן גרינברג גרר אחריו עיקוב בהוצאה לפועל של תכנית ההחתמה. בעיקר בגלל הרצון שיהיה מעורב בכל ההחתמות כמו כן המהפך המוחלט בסגל לא מאפשר ללמוד הרבה משנה שעברה על כיצד יעבדו השחקנים זה לצד זה.
הבחירות ברוזפלט, מעיין וייס ופליישר לא מרמזות על אמונה רבה בנקודות של הישראלים. מלבד רוזפלט אשר דורג במקום ה20 במדד בין הישראלים, מעיין ווייס דורגו לאחר המקום ה40 המקום השמור לישראלים הפחות יעילים של הליגה. פליישר, על אף תרומה הגונה בקמפיין העתודה לא היה ספק נקודות עיקרי או הדגים יכולות יוצאות דופן כמו כן לא מחזיק בניסיון בליגת העל. ניתן לשער שהתכנית של אשדוד היא הבאת ישראלים המסוגלים לשחק הגנה בצורה טובה (רוזפלט, מעיין וויז) ובעלי היכולת לסיים את ההתקפה אותה ייצרו הזרים (וייז קלע שלשות נהדר, רוזפלט מסוגל לסיים בצבע באחוזים טובים). דווקא מעיין שהקליעה שלו לשלוש טיפה חשודה מעלה כאן סימני שאלות. אולם, בדיקת נתוניו מראה שאחוזי השלוש שלו השתפרו כל שנה כמו גם תרומת נקודותיו כל עונה, במידה וימשיך במגמת השתפרותו (שנה שעברה קלע ב38%) אין שום סיבה שלא יעשה פריצה עם אשדוד השנה.
מבחינת הזרים ניתן לראות שהקבוצה הלכה על הטוב והמוכר. הבחירה בלנדון מילבורן שהיה אחד הקלעים המובילים של הליגה לפני שתי עונות היא מובנת לחלוטין במיוחד בעמדה 3 אשר טעונה חיזוק בקבוצה. גם הבחירה בטולפסן שלמרות פציעה בעונה שעברה היה אחד השחקנים המשמעותיים של ראשון לציון היא ללכת על בטוח, שחקן קבוצתי, קולע טוב משלוש ולמרות שאינו גבוה במיוחד מתאים לליגה. טולפסן אף דורג בין 25 הזרים הטובים בליגה מבחינת מדד, הישג מרשים ביחס לתפקיד ששיחק, הפציעה שספג וביחס לביצועי קבוצתו שנה שעברה. הבחירה בסטול היא נוסטלגית, השחקן מכיר את גרינברג והעמיד בליגה 14 נקודות למשחק עם אחוזים נהדרים לשלוש בעונת האליפות של חיפה כאשר גרינברג אימן אותה. למרות זאת, השחקן התבגר ועולה השאלה אם יוכל לשחק באותה רמה, יש לקוות שכן וכפי שנאמר הימר גרינברג על הטוב והמוכר. גם ההחתמה של ליס שושי היא לא בריחה ממחוזות מוכרים. שושי שחקן נבחרת קוסבו מכיר את גרינברג ממשחקי הנבחרת, הבחירה בו מעניינת מאוד ומראה המשך קו החוזק של שנה שעברה. השחקן גבוה מאוד (2.11) ומשחק בעמדת הסנטר ובכך גבוה מהממוצע לעמדה בליגה. ניתן להניח שהבחירה בשחקן כזה למרות שייתכן כי יתקשה להגן על שחקנים קטנים ואתלטיים ממנו שמשחקים בעמדה היא חלק מהניסיון של אשדוד להישאר חזקים בריבאונד ההתקפה, בדומה לשנה שעברה. מעבר לכך השחקן הוא מגן טבעת מצוין וחתם שתי חסימות למשחק בעונתו הקודמת.
ג'ייק פברטון הוא יוצא הדופן במשוואה האשדודית. בניגוד לשאר החתומים בסגל אשר בעלי עבר כזה או אחר בליגה או עם גרינברג עצמו, פברטון שונה. הוא מגיע ישירות מהקולג', ללא ניסיון אירופאי או מקצועי או במילה אחרת, רוקי טהור. למרות זאת העמיד 11 נקודות בעונה שעברה בדנבר יחד עם 45% מרשימים ביותר מחוץ לקשת. סביר להניח שיוכל לתרום וכנראה הוא מהווה סוג של הימור בקו האחורי יחד עם סטול שיהיה המבוגר האחראי. – ציון 8.5 אשדוד הולכת על בטוח השנה עם שחקנים שמוכרים למאמן ומכירים את הליגה והוכיחו את עצמם. גם הישראלים, מנוסים ברובם ויודעים ומוכרים כשחקנים מחוייבים בעלי יכולת להגן גם על זרים בצורה טובה כאשר לשני הצעירים, פליישר ופברטון יש פוטנציאל לתרום וכנראה את אמון המאמן.
ישראלים – לדעתי רוב הנושא של הישראלים הובהר קודם, כמו כן הובהר על ידי הקבוצה כי שני ישראלים נוספים עתידים לחתום בקבוצה וקשה לדעת בדיוק כיצד ישתלבו והיכן בתבשיל הנוכחי. כרגע הישראלים שנבחרו טובים אך לא שוברי שוויון ומלבד מעיין שאולי עתיד להפוך לישראלי בכיר בעונה הקרובה, רוזפלט לא נהיה טוב יותר ווייס למרות קליעתו המרשימה כנראה לא מסוגל להיות שחקן חמישייה לגיטימי. יש לקוות שההחתמות הנוספות של אשדוד יוסיפו קצת יותר לסגל הישראלי שלה – ציון 6.5.
