היום לפני שנה היה משחקו האחרון של קובי בראיינט במדי הצהוב-סגול של לוס אנג'לס לייקרס. מספר 24 (לפני זה לבש את החולצה מספר 8) השאיר מאחוריו בור גדול מאוד.
קשה לשכוח את אותו המשחק שקרה לפני שנה, קובי בראיינט במשחק האחרון שלו בקריירה קלע 60 נקודות (!!) כשהוא מוביל את הלייקרס לניצחון ענק על היוטה ג'ז 101-96 כשזה היה השיא של אותה עונה לשחקן בודד. וכאמור לאחר המשחק הזה הוא פרש לאחר 20 שנה כשחקן NBA.
קובי השאיר אחריו חור גדול ונעליים גדולות למלא, אך כרגע לא נראה באופק איזשהו יורש שייכנס לנעליו הגדולות של קובי. יש שחקן אחד בלייקרס שמנסה להראות קולות של מנהיגות וזה הוא ד'אנג'לו ראסל אבל שוב הוא לא אותה השחקן כמו קובי שהיה יכול לסחוב את כל הקבוצה כולה על הגב.
אולי הלייקרס יעשו מהלך בקיץ הקרוב ויביאו כמה שחקנים חדשים, שיחזקו את הקבוצה ויחזירו אותה להיות הקבוצה אותה התרגלנו לראות בזמנים של קובי ושאקיל וגם בזמנים של קובי לבד.
הפרישה של קובי והשקיעה המתמשכת של הלייקרס מאוד מזכירה את הפרישה של מייקל ג'ורדן בזמנו ואת הדעיכה האדירה של השיקאגו, שנמצאת כבר הרבה שנים מאחור ולא מגיעים לטופ-8.
אז כאמור ד'אנג'לו ראסל הילד בן ה-21, הבחירה של הלייקרס בדראפט 2015, הוא הישועה של הקבוצה, עליו הקבוצה מנסה לבנות ומנסה לגדל כדי שיהיה זה שייכנס לנעליו הגדולות של קובי, עד כה העונה הוא מחזיק במאזנים די פושרים: כ-17 נק' למשחק בכ-29 דקות למשחק, כ-5 אסיסטים וכ-5 ריבאונדים למשחק. לא מספרים שהלייקרס היו רוצים משחקן שיוביל אותם בחזרה למקומות אליהם הייתה רגילה, אך שיטת החינוך של הלייקרס היא לאט לאט ולתת לילד זמן.
עוד שחקן שהלייקרס מנסה לגדל הוא ג'ורדן קלארקסון בן ה-24 שמעמיד ממוצעים של: כ-15 נק' למשחק ב-30 דקות למשחק, 4 ריבאונדים וכ-3 אסיסטים למשחק. אם בלייקרס יתחילו ליצור שיתוף פעולה יעיל בין השניים אולי תימצא הנוסחא.
אך כאמור לנו נותר רק לחכות ולראות מה יהיה עם הלייקרס. האם הם יימצאו את הנוסחא? האם הם יחזרו לגדולות? האם יימצא המחליף של קובי?
