היום, השני באפריל 2017, חוגג טדי שרינגהאם את יום הולדתו ה-51 וזו הזדמנות נהדרת לצלול חזרה אל תוך הקריירה של אחד החלוצים הגדולים ששיחקו בפרמייר ליג אי פעם.
אדוארד פול שרינגהאם או בשמו המוכר יותר "טדי" (קיצור של אדוארד. בריטים, לכו תבינו), התחיל את הקריירה שלו במילוול ששיחקה גם אז בליגה השלישית, ובילה בה 9 שנים שבמהלכן עלתה 2 ליגות. בעונה הראשונה שלו בבוגרים, שרינגהאם לא רשם ולא הופעה אחת עם הקבוצה ושיחק עדיין בעיקר עם הנוער. בעונה הבאה-עונת 83-84, שרינגהאם עלה 5 פעמים מהספסל, כבש שער בהופעה השנייה שלו והוסיף עוד אחד עד סוף העונה. גם את עונת 84-85 פתח שרינגהאם על ספסל הקבוצה ורשם הופעה אחת במדיה, ולכן הוא הושאל לאלדרשוט. גם באלדרשוט פול לא קיבל הזדמנות מספקת להוכיח את עצמו מאחר ושיחק במדי הקבוצה חמישה משחקים בלבד, ולכן בתום תקופת ההשאלה הוא יצא למסע נוסף, הפעם בשוודיה. שרינגהאם הושאל ליורגודן והפעם גם קיבל מעמד של חלוץ פותח, אותו ניצל לכיבוש 13 שערים ב21 משחקים.
באוקטובר 1985 (עונת 85-86), חזר שרינגהאם למילוול שהבינה איזה כישרון יש לה ביד ושהיא צריכה להשתמש בו. הוא אמנם שיחק רק ב9 משחקים כאשר בכולם הוא נכנס כמחליף אבל זה היה רק קדימון למה שיקרה בעונה הבאה.
בעונת 86-87 הפך שרינגהאם לחלוץ הראשון של מילוול. הוא פתח ב43 מתוך 44 משחקים של הקבוצה בליגה, פתח ב8 במשחקים נוספים בגביעים וכבש בסך הכול 16 שערים. למרות העונה האישית המצויינת של החלוץ, מילוול סיימה במקום ה-16, לא רחוק בכלל מהמקומות המובילים לירידה חזרה לליגה השלישית.
עונת 87-88 הייתה אחת הטובות ביותר של האנגלי במילוול, הן במישור האישי והן במישור הקבוצתי. שרינגהאם שוב פתח בכל משחקי הקבוצה חוץ מאחד, עלה איתה לליגה הראשונה של ה"פוטבול ליג" (הפרמייר ליג דהיום) בפעם הראשונה בהיסטוריה לאחר שסיימה במקום הראשון ואף סיים כמלך השערים של הקבוצה עם 24 כיבושים, אחד יותר מאשר לטוני קסקרינו האירי.
בעונה הבאה-הראשונה שלה בליגה הבכירה, מילוול הצליחה לתקוע יתד בליגה וסיימה במקום ה10, מקום אחד לפני מנצ'סטר יונייטד, והיא אף בלתה מספר שבועות בראש הטבלה. מי שזכה לכבוש את השער הראשון בהיסטוריה של הקבוצה בליגה הראשונה זהו מיודענו טדי שרינגהאם. למרות העונה הקבוצתית המוצלחת שרינגהאם ירד במספריו וכבש 15 שערים, אותה כמות שהרשית גם קסקרינו שותפו לקבוצה. למרות ההצלחה בעונה הראשונה, מילוול לא הצליחה לשרוד זמן רב בליגה הבכירה ובעונה הבאה-עונת 89-90 היא סיימה במקום האחרון ונשרה לליגה השנייה. שרינגהאם שוב לא הצליח לספק את מספריו הגבוהים מלפני שתי עונות והוא מצא את הרשת רק 9 פעמים במשחקי הליגה. למרות שהוא היה יכול לעבור לקבוצה גדולה יותר, בטח אחת מהליגה הראשונה, טדי נשאר במילוול וגם קיבל על כך תגמול ראוי בעונה הבאה. למרות שלא הצליח לעלות ליגה עם קבוצתו, שרינגהאם קבע עונת שיא בה כבש 33 שערי ליגה ו-38 שערים בכל המסגרות. היכולת הנהדרת של האנגלי שהיה אז בן 25 לא נעלמה מעיני הסקאוטרים ברחבי אנגליה והוא הוחתם בנוטינגהאם פורסט מהליגה הראשונה תמורת 2 מיליון ליש"ט. שרינגהאם עזב את מילוול כמלך שערי המועדון עם 111 כיבושים, שיא שנשבר מאז על ידי ניל האריס.
בנוטינגהאם הוא שיחק עונה אחת בלבד, בה סיים עם הקבוצה במקום השמיני, הגיע איתה לגמר גביע הליגה בו הפסידו 1-0 למנצ'סטר יונייטד ובסך הכול כבש 23 שערים ב62 הופעות במדי הקבוצה. את העונה הבאה שרינגהאם אמנם פתח עדיין במדי נוטינגהאם ואף זכה לכבוש את השער הראשון של הקבוצה בפרמייר ליג החדשה, אבל לאחר שבוע בלבד הוא מצא את עצמו לובש מדים אחרים, אלו של טוטנהאם.
שרינגהאם נמכר תמורת כ3 מיליון ליש"ט לטוטנהאם וכבר בעונתו הראשונה בקבוצה הפציץ 22 שערי ליגה שהקנו לו את תואר מלך השערים של הפרמייר ליג. באותה עונה שרינגהאם גם קיבל את הזימון הראשון שלו לנבחרת אנגליה, ואף פתח בהרכב בהופעת הבכורה שלו בתיקו 1-1 עם פולין במוקדמות המונדיאל.
בעונת 1993-94 כבש החלוץ 14 שערים וזאת חרף העובדה כי הוא הושבת ל5 חודשים בגלל פציעה. טוטנהאם התקשתה להסתדר בלי החלוץ המוביל שלה, ניצחה רק 3 פעמים בתקופה שהיה פצוע וסיימה במקום ה15 בטבלה.
בעונה הבאה הרשית האנגלי 19 שערים וסיים עם הקבוצה במקום השביעי בלבד למרות הצטרפותם של יורגן קלינסמן ורוני רוזנטל לקבוצה. גם בגביע טוטנהאם נכשלה והודחה בחצי הגמר לאחר הפסד 4-1 לאברטון. החלוץ רשם עוד ארבע הופעות נוספות במדי נבחרת אנגליה במשחקי ידידות, אך טרם מצא את שער הבכורה שלו.
בעונת 95-96 טוטנהאם סיימה שוב במקום השמיני בעונה בה כבש שרינגהאם 16 שערי ליגה. באותה העונה הוא גם מצא את שער הבכורה שלו בנבחרת, במשחק ידידות נגד שוודיה שהסתיים בתיקו 3. בקיץ זומן שרינגהאם לסגל הנבחרת ליורו 1996 שהתקיים על אדמתה. בטורניר אנגליה הציגה יכולת טובה והגיע עד לחצי הגמר, שם הודחה לגרמניה בפנדלים, והרבה מזה בזכות הציוות של שרינגהאם עם מלך שערי הפרמייר ליג בכל הזמן-אלן שירר, שילוב שהניב שישה שערים מתוך השבעה שכבשה אנגליה בטורניר. השניים הובילו את ההתקפה של נבחרת שלושת האריות והגיעו לשיאם בניצחון 4-1 על הולנד בשלב הבתים, בו כל אחד מהם תרם צמד.
לאחר היורו הדי מוצלח חזר החלוץ לקבוצתו ולאכזבותיו ממנה. טוטנהאם שוב לא הצליחה לאיים על שום תואר ואף הדרדרה וסיימה במקום העשירי. לשרינגהאם שהיה אז בן 31 קצת נמאס מהמצב ומהעובדה שאין לו אף תואר קבוצתי כשהקידומת שלו היא כבר 3.
בקיץ 1997 עזב שרינגהאם את התרנגולים וחתם במנצ'סטר יונייטד כמחליפו של קאנטונה שפרש תמורת כ4.5 מיליון ליש"ט.
יונייטד זכתה במגן הקהילה במשחקו הראשון של שרינגהאם בקבוצה לאחר שגברה 4-2 על צ'לסי בפנדלים. במשחק הליגה הראשון שלו במדי השדים, פגש שרינגהאם את האקסית טוטנהאם בוויט הארט ליין. במשחק הוא זכה לשריקות מהקהל הביתי שלא ראה בעין טובה את מעברו ליונייטד. במשחק עצמו, יונייטד קיבלה פנדל ושרינגהאם הלך לבעוט, אך החלוץ החמיץ, דבר שלא הפריע לקבוצתו שניצחה 2-0. למרות הפתיחה הטובה לעונה, יונייטד לא זכתה באף תואר נוסף, הודחה בשמינית גמר הגביע האנגלי וברבע גמר הצ'מפיונס, וסיימה שנייה בליגה עם נקודה פחות מאשר לארסנל האלופה. גם שרינגהאם לא היה בשיאו והוא תרם לקבוצה 9 שערי ליגה בלבד.
גם במונדיאל שהתקיים בקיץ שרינגהאם לא הצליח להפיק יותר מידי תועלת בשני המשחקים שבהם שיחק עד שמייקל אואן תפס לו את המקום בהרכב עד סוף הטורניר.
הירידה בכושרו והגעתו של דוויט יורק ליונייטד הובילו לכך שבעונת 1998-99 שרינגהאם מיעט לשחק, אבל הוא בכל זאת חווה את העונה הקבוצתית הטובה בקריירה שלו וזכה סוף סוף בתארים משמעותיים.
יונייטד עשתה לארסנל "ונהפוך הוא" והפעם היא זאת שזכתה בליגה בפער נקודה מהמקום השני, אבל זה בהחלט לא היה המהפך היחיד שלה בעונה הזאת. לאחר שגברה בשלבי הנוקאאוט על שתי איטלקיות בכירות-אינטר ויובה, הגיעה יונייטד לגמר ליגת האלופות כשהיא חסרה את פול סקולס המוצהב. בגמר היא פגשה את באיירן שעלתה ליתרון כבר בדקה השישית מבעיטה חופשית מבלבלת של מריו בסלר שהתטעתה את שמייכל והלכה פנימה. באיירן הגיעה לעוד כמה וכמה הזדמנויות קורצות ויונייטד ניצלה כל פעם על ידי שמייכל, הקורה או המשקוף.
שרינגהאם שפתח על הספסל עלה ה-67 של המשחק במטרה להשוות את התוצאה, והוא לא הצליח, עד שהגיעה הדקה ה-91. יונייטד קיבלה קרן, אליה עלה גם השוער שמייכל מאחר ולא היה לה מה להפסיד. כדור הקרן שעלה, הורחק והגיע אל ראיין גיגס שבעט כדור חלש ברגל ימין, אותו המשיך שרינגהאם מקרוב-לרשת. הקאמפ נואו התפוצץ אבל זה ממש לא היה הסוף. בדקה ה-93 יונייטד קיבלה כדור קרן נוסף. בקהאם הגביה את הכדור, שרינגהאם נגח נגיחה קצרה ואולה גונאר סולישאר (גם הוא נכנס כמחליף) דחק מקרוב. 2-1 מדהים ליונייטד, מהפך תוך שתי דקות, מה שנקרא ב"פרגי טיים". אמנם שרינגהאם לא זכה בשחקן המצטיין באותו משחק אבל אין ספק כי הוא היה גיבור הערב. וכל זה התרחש רק ארבעה ימים לאחר גמר הגביע האנגלי שגם בו שרינגהאם נכנס כמחליף וגם בו הוא כבש ובישל.
בעונה הבאה שרינגהאם קיבל יותר קרדיט מפרגוסון ושומש הרבה פעמים בתור "סופר סאב" לאחר שהוכיח מצויין בזה בעונה הקודמת. הוא זכה עם יונייטד באליפות שנייה, אך חוץ ממנה הקבוצה די נכשלה בשאר המסגרות. גם שרינגהאם לא הפציץ כמו בעבר, כי בכל זאת הגיל משחק תפקיד חשוב בשלבים האלו בקריירה, אבל הוא כן היה יעיל כשצריך.
גם בעונת 2000-01 זכתה יונייטד באליפות, השלישית ברציפות של החלוץ האנגלי, אבל גם בעונה זאת כשלה במפעלים האחרים. באותה עונה שרינגהאם קיבל חזרה את מקומו בהרכב והוכיח שוב למה הוא אחד החלוצים הגדולים בהיסטוריה של הפרמייר ליג כאשר הפציץ 15 שערי ליגה ב29 הופעות. בסיום אותה עונה שרינגהאם נבחר לכדורגלן השנה בליגה האנגלית על ידי התאחדות השחקנים והתאחדות העיתונאים. בסוף אותה עונה גם הסתיים חוזהו של האנגלי ביונייטד, הוא לא האריך אותו בשל חתימתו של רוד ואן ניסטרלוי בקבוצה ושרינגהאם חזר לקדנציה שנייה בטוטנהאם.
בעונתו הראשונה בקדנציה השנייה שלו אצל התרנגולים, שרינגהאם מונה לקפטן הקבוצה, סיים איתה במקום התשיעי, הגיע איתה לגמר גביע הליגה (שם הפסידו 2-1 לבלקבורן) וכבש לזכותה 10 שערי ליגה.
בקיץ 2002 הוא נסע עם הנבחרת למזרח, להשתתף במונדיאל 2002-הטורניר האחרון שלו במדים הלאומיים. הוא נכנס כמחליף בארבעה משחקים שהאחרון שבהם היה ההפסד 2-1 לברזיל ברבע הגמר, במשחק שהפך לאחרון של החלוץ האגדי במדי הנבחרת.
לאחר המונדיאל, חזר שרינגהאם לסיבוב אחרון במדים הלבנים של טוטנהאם. הם אמנם ירדו מקום אחד בטבלה בסיום העונה, אך החלוץ סיים את חלקו בקבוצה כאגדה וכמספר 9 ברשימת כובשי כל הזמנים של טוטנהאם.
בעונת 2003-04 שיחק שרינגהאם בשורות העולה החדשה לליגה-פורטסמות', והוא גם הצליח להשאיר אותה בפרמייר ליג לאחר שסיים איתה במקום ה13 תוך כיבוש 9 שערים. בעונתו היחידה במועדון שבר שרינגהאם שיא כשהפך לשחקן המבוגר ביותר בהיסטוריה של הפרמייר ליג שכובש שלושער. גם פורסטמות' החליטה שלא להאריך את חוזהו של החלוץ, והוא חתם בווסטהאם יונייטד מליגת המשנה.
כנראה שגם בגיל 38 הצ'מפיונשיפ הייתה קטנה על מידותיו מאחר והוא חורר רשתות, כבש 20 שערים, עלה עם הקבוצה לפרמייר ליג וזכה בתואר השחקן המצטיין של הצ'מפיונשיפ. שרינגהאם שיחק עם ווסטהאם עוד שתי עונות בפרמייר ליג, אך דקות המשחק שלו הלכו ופחתו והוא כבש בסך הכול 9 שערים בשתי העונות הללו יחד. למרות זאת הוא קבע מספר שיאים בשנים אלו כמו: השחקן המבוגר ביותר שכובש שער בפרמייר ליג, השחקן המבוגר ביותר שמשחק בגמר הגביע (בו הפסידו לליברפול 3-1 בפנדלים) ועוד.
לאחר שסיים את החוזה שלו בווסטהאם, נדד שרינגהאם לקולצ'סטר יונייטד מהצ'מפיונשיפ לעונת פרישה ובכך סיים את דרכו בפרמייר ליג כשהוא נמצא במקום העשירי בטבלת הכובשים בכל הזמנים עם 146 שערים. הוא שיחק 20 משחקים בקולצ'סטר, כבש 4 שערים ובתום עונת 2007-08 תלה את נעליו וחתם קריירה מפוארת, עם המון ציוני דרך משמעותיים, אחד במיוחד, בקאמפ נואו בספרד.
