ביום רביעי נחתם שלב הבתים בליגת האלופות, ורגע לפני שההגרלה תבשר לנו מה יהיו המפגשים שיחממו לנו את החורף, הגיע הזמן להביט לאחור ולסכם. זה אינו סיכום שיציג לכם את המצטיינים והמאכזבים עד כה בליגה הטובה בעולם, אלא כזה שישים את האצבע על אחד מהחולות הרעות שלה.
בשנים האחרונות אנחנו עדים להתרחבות בכל הקשור לטורנירים בינלאומיים. אליפות אירופה לנבחרות הוגדלה מ-16 נבחרות ל-24. ורק בימים האחרונים נודע כי נשיא פיפ"א רוצה להגדיל את המונדיאל מ-32 נבחרות ל-48. המגמה ברורה, קברניטי הענף רוצים להגיע לקהלים שעד כה יכלו רק לחלום על השתתפות נבחרתם בטורנירים הללו. מנגד, ליגת האלופות שומרת על יציבות וכבר 17 עונות חלפו מאז הגדלת כמות הקבוצות המשתתפות ל-32. ראשי אופ"א אמנם היו שמחים להגדיל את כמות הקבוצות וכמות המשחקים וכפועל יוצא גם את סך הרווחים, אך לדעתי בהתבסס על התוצאות המגמה צריכה להיות הפוכה.
ליגת האלופות חייבת להצטמצם. הפערים בין הקבוצות הגדולות לשאר הקבוצות גדלים משנה לשנה, וכך הופך שלב הבתים לגארבג' טיים בשלב מוקדם מאוד. לעיתים אף עוד בשלב ההגרלה, תשאלו את פאריס סן ז'רמן וארסנל שידעו שאין סיכוי ריאלי שהן לא תמשכנה לשלב הבא, כך גם ריאל ודורטמונד מנצ'סטר סיטי וברצלונה. הקבוצות הגדולות יודעות שהדרך שלהם לשלב הבא סלולה, גם אם שתי אימפריות שובצו באותו הבית. אין זה סוד שחובבי כדורגל רבים מתייחסים ברצינות למפעל רק משלבי הנוק-אאוט ומעיפים מבט למשחקים נבחרים משלב הבתים שלרוב לא עונה על הציפיות.
כישראלי, שמדי כמה עונות זוכה לראות את הקבוצות הגדולות בעולם מגיעות לארץ הקודש, קשה לי לומר את האמירה הבאה, אך כאוהד כדורגל שרוצה להדליק את הטלוויזיה באמצע השבוע ולצפות בכדורגל איכותי היא בלתי נמנעת – ליגת האלופות חייבת להצטמצם. שלב הבתים חייב להיעלם והמתכונת צריכה להיות דומה ליורוליג. שם עברו העונה משלב בתים שכלל 24 קבוצות ל-16 קבוצות בלבד. הקבוצות משחקות האחד נגד השנייה בשיטת ליגה כשלבסוף עולות שמונות הראשונות לשלבי נוק-אאוט. בניגוד ליורוליג, הייתי מקצר את התהליך ומעלה רק את ארבע הראשונות. תדמיינו לעצמכם את ההתרגשות כשבכל עונה תוכלו לראות שני מפגשים לפחות בין האימפריות האירופאיות.
לכל חובבי הרומנטיקה שנחרדו מהטיעון שהצגתי כאן, הגיע הזמן לשלב ההוכחות. הגיע הזמן שתבינו ששלב הבתים אינו שלב שמייצר הפתעות, אינו שלב שמוציא את המיטב מהקבוצות החזקות. אלא בסך הכל שלב שמגדיל את ההכנסות של הקבוצות הקטנות שמספקות תפאורה בלבד לאריות של אירופה. כל 16 העולות לשמינית הגמר הגיעו משש הליגות המובילות באירופה: ספרד עם ארבע נציגות, אנגליה וגרמניה עם שלוש נציגות, איטליה, צרפת ופורטוגל עם שתי נציגות. 15 מתוך 16 העולות הגיעו משני הדרגים הבכירים בהגרלת שלב הבתים. היחידה שלא עלתה היא צסק"א מוסקבה שזכתה בפריבילגיה להיות ראש בית רק בגלל השינוי שקבע שהאלופות בשבע הליגות הבכירות באירופה ישובצו בדרג א'. מבחינת הניקוד שלה באירופה, צסק"א הייתה צריכה להיות מדורגת שלישית בהגרלה, כך שהדחתה לא באמת מפתיעה. לכן, כל מי שצופה בהגרלה ומאמין שהקרב על העלייה יתנהל בין המקום השני לשלישי יכול להיווכח שהקרב מוכרע מראש.
למי שעדיין לא השתכנע ששלב הבתים מיותר מומלץ לו שיחזור למוקדמות. בכל שנה, 22 קבוצות מעפילות אוטומטית לשלב הבתים ו-10 נוספות נאבקו על זכותן לשחק במוקדמות. שלב המוקדמות מחולק לשני מסלולים: מסלול האלופות, לקבוצות שזכו באליפות אך ניקוד מדינתן לא מספיק כדי להיכנס לשלב הבתים, ומסלול הלא-אלופות, לקבוצות שאינן אלופות אך ניקוד מדינתן גבוה. מישל פלאטיני, נשיא אופ"א בעבר, יזם את מסלול האלופות כדי לאפשר למדינות הקטנות לשלוח נציגה למפעל, אך היוזמה נכשלה שנה אחרי שנה. זו השנה הרביעית ברציפות שאף קבוצה ממסלול האלופות לא העפילה לשלב הבא. לא רק שליגת האלופות שייכת לקבוצות הגדולות מכולן, אלא שמבט על טבלת הכובשים המצטיינים של שלב הבתים מראה שהיא שייכת גם לסופרסטארים בלבד. אף אחד מעשרת הכובשים המצטיינים אינו שחקן של קבוצה קטנה. ואם בשחקנים גדולים עסקינן, אז מלך השערים של שלב הבתים, ליונל מסי שכבש 10 שערים, הבקיע יותר מ-22 קבוצות. אני כבר לא מדבר על השגת נקודות אלא על הדבר הבסיסי במשחק כדורגל והוא הכנסת הכדור לשער. הגדילה לעשות, דינמו זגרב שבמשך 6 משחקים שלמים לא הצליחה ולו פעם להכניע את שוער היריבה.
למרות כל הנתונים שהצגתי, ישנן עדיין מספר נקודות אור שהיה שווה להדליק עבורם את הטלוויזיה. הראשונה, פ.צ רוסטוב. סגנית האלופה הרוסית הייתה העולה המפתיעה ביותר לליגת האלופות ממסלול הלא-אלופות. היא הצליחה להדיח את אנדרלכט ואייאקס והעפילה לבית המוות עם אתלטיקו מדריד, באיירן מינכן ואיינדהובן. מרבית הפרשנים היו בטוחים שהרוסים יסיימו במקום הרביעי כנמושה הרשמית של ליגת האלופות. אך רוסטוב הייתה חתומה על התוצאה המפתיעה ביותר בליגת האלופות בשנים האחרונות. הרוסים הדהימו בביתם את באיירן מינכן עם ניצחון 2:3 ומנעו מהם לסיים במקום הראשון בבית. מלבד הניצחון רוסטוב סיימה בשתי תוצאות תיקו עם אלופת הולנד והמשיכה לליגה האירופית.
השנייה, לודוגרץ. האלופה הבולגרית אמנם לא ניצחה ולא הייתה קרובה בשום שלב להעפיל לשלב הבא, אך הבולגרים הגיעו במחזור האחרון לפארק דה פראנס למפגש מול האימפריה הפריזאית. השחקנים של אונאיי אמרי היו חייבים ניצחון כדי לסיים במקום הראשון, אך החבורה הבולגרית הובילה פעמיים במשחק ולו המשחק היה מסתיים שתי דקות מוקדם יותר היא גם הייתה יורדת כמנצחת.
השלישית, פ.צ קופנהגן. אלופת דנמרק הייתה צריכה להיות בשלב הבא, אך כמו מכבי תל-אביב בליגה האירופית היא קיבלה סדר משחקים שפעל לרעתה. לדנים היה מאזן פנימי טוב יותר מפורטו, יריבתם הישירה לעלייה. אך, פורטו ניצלה את חוסר הספורטיביות של לסטר שהגיעה למפגש מול הפורטוגלים בידיעה שהמקום הראשון בבית מובטח להם והובסה 0:5. ברור לכולם שאלו לא הבדלי הרמות בין שתי הקבוצות, וכי אם המשחק היה נערך במחזור מוקדם יותר ספק אם הפורטוגלים היו מנצחים, דבר שהיה מוביל לעלייתם של הדנים. קופנהגן הציגה הגנה מצוינת שספגה שני שערים בלבד בשלב הבתים, והיא ההגנה הטובה ביותר בשלב הבתים יחד עם אתלטיקו מדריד ויובנטוס. לדנים יש מאזן טוב יותר גם משתי קבוצות שהעפילו לשלב הבא: מנצ'סטר סיטי ובנפיקה. ללא ספק היא הייתה יכולה המרענן הרשמי של החורף.