רבותיי, מהפך!

קליבלנד אלופה אחרי שניצחה 93-89 את גולדן סטייט.

אם בתחילת הפלייאוף הייתם אומרים שהקאבס יזכו באליפות אחרי שיהיו בפיגור 3-1, אפילו לברון היה צוחק לכם בפנים. אבל זה קרה, שפשפו עיניים, לברון ג׳יימס הוא גם ה-MVP של הגמר בזכות היסטוריה, והיסטריה לחבר׳ה מגולדן סטייט.

1. סטף קרי וקליי תומפסון, היו חלשים, מאוד. קרי לא סיפק את הסחורה הדרושה ממנו והוא אחת הסיבות להפסד. זריקות רעות, ניהול משחק רע והוא פשוט לא היה מרוכז. אולי השמירה עליו הייתה טובה מאשר שאר המשחקים אבל עדיין הוא הMVP של הליגה, במשחק כזה הוא אמור להתעלות. אבל במקום הוא סיים את המשחק עם 17 נקודות באחוזים רעים, 6-19 מהשדה ו4-14 מהשלוש, בנוסף לזה היו לו גם 5 ריבאונדים ו4 עבירות. זה לא מספרים של שחקן שרוצה להיות אלוף. עכשיו הקיץ הגיע, תהיה לו מנוחה (סטף וויתר על ההשתפות באולימפיאדה עם הנבחרת). נראה איך יחזור בעונה הבאה.

קליי תומפסון לעומתו, נתן פלייאוף וסדרת גמר מרשימה, עם תצוגת קליעות מדהימות. אבל הפעם, במשחק הכי גדול מכולם, הוא איבד את הראש, סיים את המשחק עם 14 נקודות גם כן באחוזים רעים, 6-17 מהשדה ו2-10 מהשלוש. שניהם חייבים למצוא פתרונות למשחק שלהם, כי כמו שראינו במשחק 7, לא תמיד אפשר להסתמך על שלשות.

2. דריימונד גרין. פתח את סדרת הגמר בטירוף, והיה מדהים בהגנה, עד אותה תקרית במשחק 4 שהרסה לו את המומנטום. במשחק 5 הוא לא שיחק וראה את קבוצתו מפסידה. במשחק 6 הוא לא הופיע, אבל במשחק הגורלי, הוא הגיע, מוכן לקחת אליפות שניה. גרין סיים את המשחק עם 32 נקודות באחוזים מדהימים. כשהוא קולע 11-15 מהשדה ו6-8 מהשלוש, בנוסף לזה היה חסר לו אסיסט אחד מטריפל דאבל (15 ריבאונדים ו-9 אסיסטים). גרין ישתתף באולימפיאדה עם הנבחרת, והוא יקווה לקחת מדלית זהב, ובעונה הבאה את האליפות השניה שלו.

3. גולדן סטייט. אחרי המהפך המטורף שעשו מול אוקלהומה של דוראנט וראסל ווסטברוק, קבעו שגולדן סטייט לוקחת אליפות בסוויפ, מקסימום 5 משחקים. אבל כנראה חלק מהשחקנים נשארו בסדרה הקודמת, כי לגמר הם לא הגיעו. בראשם, האריסון בארנס. שהיה אחד הבולטים בהגנה ובהתקפה בגמר המערב, לא הגיע לגמר, גרם ללברון להתעלל בו וסיים את המשחק עם 10 נקודות ב3-10 מהשדה. אנדרה איגודאלה, ה-MVP של סדרת הגמר בעונה שעברה, היה יכול לספק סדרה טובה יותר, למרות שבמשחקים 5-6-7, הוא נתן הגנה טובה (שלא הספיקה לצערו) על לברון. איגואדלה סיים את המשחק עם 2 נקודות ו9 ריבאונדים, מספרים מאכזבים בשביל שחקן כמוהו. בעיה נוספת שנראתה במשחק 7, זה תפוקת הסנטרים המחליפים. פסטוס אזילי ששיחק 10 דקות ולא קלע, לא תרם כלל, מוריס ספייטס הוותיק, לא קלע וניסה לעזור התקפית אבל נכשל ואנדרסון ורז׳או שהגיע מקליבלנד, תרם נקודה אחת וכמה חיכוחים עם לברון. ליווינסטון וברבוסה הוותיקים, שהייתה להם סדרת גמר יחסית טובה, כשלו ברגע האמת ולא עזרו להנהיג את הקבוצה לתואר. ברבוסה קלע 3 נקודות, וליווינגסטון קלע 8, הגנתית נהיה להם קשה מול אירווינג שלא הפסיק להתעלל בהם.

סטיב קר, כנראה יודע שיש לו המון מה לעבוד בקיץ. הוא שיתף 9 שחקנים, אבל הוא לוקח אחריות על מה שעשה, החיסרון שהכי בלט אצלו ופגע בו, זה החיסרון של אנדרו בוגוט, הסנטר האוסטרלי, שנפצע בברך במשחק 6. קר, קרי, גרין ושאר הקבוצה, יקוו לעבוד בקיץ יותר טוב, ולתת עוד ריצה לגמר ואולי לזכות בגביע בשנה הבאה.

4. קליבלנד קבאלירס, 52 שנה עברו מאז שהעיר קליבלנד לקחה אליפות אחרונה בענף ספורט קבוצתי כלשהו, ובכדורסל הם ניסו וניסו. בעזרתו של לברון ג׳יימס הקאבס הגיעו לגמר 3 פעמים (כולל השנה), בראשון הפסידה לסן אנטוניו ב2007 בסוויפ שהיה צפוי, ובשני בשנה שעברה. השנה, קליבלנד לא רצתה שתהיה קבוצת ״נאחס״, קבוצה שמגיעה לגמר ולא מנצחת וגם רצתה לנקום בגולדן סטייט על זה שהיא חגגה אליפות אצלה (במשחק 6 שנה שעברה). כשהייתה בפיגור 3-1 היא חזרה והפכה את התוצאה. והפכה להיות הראשונה שעושה זאת בהיסטוריה, והקבוצה הרביעית שמנצחת משחק 7 בחוץ.

5. אבל יותר מכל זה, זה הצוות המסייע, קווין לאב שהיה מאכזב עד כה, סיים את המשחק עם 9 נקודות, ועם 14 ריבאונדים ועבודת הגנה שהיה מראה בימיו במניסוטה, ג׳יי אר ושומפרט, קלעו ביחד 18 נקודות, אבל עשו עבודת הגנה על הקו האחורי של גולדן סטייט ברמה מטורפת. טריסטן תומפסון התקשה נגד גרין, וסיים עם 9 נקודות ו3 ריבאונדים, שזה מאכזב בשבילו. והיה שם את מו וויליאמס (ששיחק בגמר הראשון ב2007), וג׳פרסון הוותיקים, שלא עשו הרבה, אבל נתנו את כל כולם על הפרקט.

6. קיירי אירווינג. הבחירה הראשונה מדראפט 2011, היה הכוכב העיקרי של קליבלנד אחרי עזיבת לברון למיאמי. במשך 4 שנים, הוא ניסה להנהיג אותה לפלייאוף ללא הצלחה. וכשחזר לברון לפני שנה, הם עשו זאת ביחד. לצערו קיירי לא היה בגמר בשנה שעברה, בגלל הפציעה בברך, אבל השנה הוא הגיע לגמר בריא וראו כמה הוא היה חסר אשתקד. אירווינג פתח את הגמר בגמגום, אבל לאט לאט חזר לעצמו והתאפס וביחד עם לברון נתנו תצוגת כדורסל במשחק 5, כשהוא קולע 41 נקודות ביותר מ70% מהשדה (!!). הגארד הראשון בהיסטוריה שעושה את זה ובמשחק 7 הוא סיים עם 26 נקודות, ב10-23 מהשדה. אבל מה שהוא באמת עשה זה לשמור על סטף קרי, קיירי נעל אותו גרם לו לא לזוז וכשהגיע המצב ההפוך, שקרי שומר על קיירי, אז קיירי פשוט ניער אותו עם קרוסאובר קטלני. לקיירי מחכה דרך ארוכה להיות אלוף שוב , אבל בעזרת לברון ג׳יימס, הוא צפוי להגיע למעמד הזה עוד כמה פעמים.

7. לברון ג׳יימס. חוזר על זה, לברון ג׳יימס, אין מילים שיכולים לתאר את מה שהאלוף הטרי והשחקן המצטיין של הפלייאוף כולו, לא רק הגמר, שעוד לא נאמרו. הוא הבטיח שיביא אליפות לקליבלנד ב2003, כשבחרה בו בדראפט. והוא קיים. לברון ג׳יימס נתן תצוגת גמר פנומלית. הוא סיים את משחק 7 עם טריפל דאבל של 27 נקודות ב9-24 מהשדה , 11 ריבאונדים ו11 אסיסטים. אבל לברון עשה הכל על הפרקט. הגנה, התקפה, מסירות, חטיפות. לא פלא שהוא עומד בראש טבלת הממוצעים של סדרת הגמר הזאת. מקום ראשון מנקודות ועד חסימות. הסדרה הזאת כל כולה לברון ג׳יימס והוא הוכיח למבקרים שהוא לא צריך את וייד (כפי שאמרו עליו), כדי לקחת אליפות. הוא הנהיג, הוא טיפל, והוא עזר, ומעל כל זה, הוא הביא אליפות הביתה. עכשיו ללברון מחכה קיץ עם הנבחרת, ובכלל בקיץ הזה הוא יהיה שחקן חופשי. יהיה מעניין מה יעשה.

וככה תמה לה העונה הנפלאה והשוברת שיאים שלנו, נגמרה במאזן היסטורי של 73-9 של גולדן סטייט ואליפות שלישית של לברון ג׳יימס. אחרי 52 שנה, שבה קליבלנד לא ראתה אליפות. לברון הביא לה את זה. קליבלנד היא לברון ולברון הוא קליבלנד ואנחנו הצופים, נהנינו מכדורסל משובח וכדורסל אמריקאי וטוב. תהנו מהפגרה וניפגש בעונה הבאה.