זה קרה רבע שעה בערך לאחר שאוסאסונה עלתה ליתרון בקאמפ נואו. קאסמירו חילץ כדור במשחק המקביל ממהלך שגוי של ויאריאל והעביר אותו למודריץ'. במהלך הכדרור קדימה, בנזמה ביצע תנועת זיג-זג ללא כדור שבלבלה את ההגנה, והמסירה שהתקבלה מהקרואטי הסתיימה בפעולה קרת רוח של הצרפתי בין הרגליים של השוער סרחיו אסנחו, וזה היה הרגע שבו הקבוצה המלכותית במדריד הפכה לאלופת ספרד לעונת 2019-20. באמצעות אחדות ורוח לחימה על המגרש, והודות להתפרקות של ברצלונה כ-600 ק"מ משם, המאמן הצרפתי הצליח לקטוף את התואר שסומן כמטרה העיקרית בתחילתה של העונה.
נכון, באותו משחק הבלאנקוס קיבלו פנדל שנוי במחלוקת, באדיבות סרחיו ראמוס, שאכן הביא בסופו של דבר את הניצחון. יש שיטענו שהפנדל הזה מסמל את הניצחונות של ריאל מדריד. לא מעט אוהדי כדורגל יצביעו על כל הפנדלים שקיבלו המדרידאים ממערכת ה-VAR, ויטענו שהתואר אינו ראוי לנחות בברנבאו. הטענות הללו נושנות כמו הכדורגל עצמו. קאריוס קיבל זעזוע מוח בקייב, מרסלו היה בנבדל מול באיירן והנגיחה של סרחיו ראמוס בליסבון היא מזל טהור. זכור לי שפפ ביקר את ההצלחה של ריאל מדריד לאחר הזכייה בגביע הספרדי ב-2014 עם הספרינט המפורסם, כשאמר כי "אי אפשר לנצח גמר מפנדל של 1:0". אז נכון, יש אמת באמירה שהבלאנקוס הם ה-straight white male של עולם הכדורגל, אולי באמת הפריווילגיה קיימת, אבל זה עדיין לא היה מספיק כדי לזכות בתארים. כשסרחיו ראמוס פרק (ללא עבירה) את הכתף של מוחמד סלאח, פרסמו תמונות שלו עם חליפת קראטה. חלקם אלו אותם אנשים שלא פצו פה כשהשופט התעלל בפ.ס.ז. ב-6:1 הידוע לשמצה. התואר הזה אכן ראוי לנוח בבירת ספרד, והודות לאדם אחד – זינאדין זידאן.
בדיוק כשחושבים שהוא לא מסוגל להפוך לאגדה גדולה עוד יותר בעולם הכדורגל, זידאן מוכיח אחרת. השינויים שהביא במדריד העונה הם בהחלט ראויים לציון. השינוי הכי חשוב, אינו הכי זוהר. השיא שנשבר הוא שיא שאולי לא הכרת. העונה כבשו 21 שחקני של ריאל מדריד בליגה מתוך 23, הכי הרבה בהיסטוריה של הלה ליגה. מדוע השינוי הזה כה חשוב? מכיוון שהחלק הקדמי בריאל הינו החולייה החלשה. כאשר שניים מתוך שלושת שחקני ההתקפה שהיו אמורים לפתוח בהרכב היו פצועים רוב העונה, ודאי שאי אפשר להשתוות לברצלונה עם מסי בחוד, ודווקא בעונה אישית מושלמת שבה הוא מגיע להיות בראש כמות הבישולים והשערים. מי בכלל זוכר שבמשחקי ההכנה ריאל הפסידה 7:3 לאתלטיקו? זידאן זוכר. הוא הביט ולמד את החוזקות והחולשות, והצהיר על הטקטיקה שלו כבר בתחילת העונה – קודם כל הגנה. אם שערים לא יספגו, השערים יגיעו – והוא צדק, כמעט כולם הרשיתו את הכדור. כאן נמצא ההבדל האמיתי בין ריאל מדריד לברצלונה, אחדות הקבוצה וחלוקת נטל השערים, דווקא במשחקים החשובים. כאשר הפרעוש האגדי לא מופיע, ברצלונה כושלת לרוב, אך אצל זידאן על כל הצוות כולו האחריות מונחת – "כל מטאטא יורה". החלוץ הוא זה שאחראי להבקיע את השערים, ואכן בנזמה היה האחראי באופן ישיר ל-16 נקודות בעונה הנוכחית, אך דווקא בזכות השערים של וראן, מנדי, איסקו, קאסמירו ושאר חבריהם הושג המפתח האמיתי שפתח לו את כספת האליפות.
ראוי לציין את השינוי שחל בשחקנים מהעונה הקודמת, שאותה כל מדרידיסטה היה רוצה לשכוח. החולייה האחורית התחשלה מחדש כאשר ריאל סיימה כקבוצה שספגה הכי פחות שערים, וקורטואה הציג את היכולת שהביאה לו פעמיים בעבר את תואר השוער המצטיין בלה ליגה. קאסמירו, מצטיין העונה, הפך מקשר אחורי פיזי ששם את כל יהבו בתקולים וחילוצים, לשחקן שנמצא בכל מקום על המגרש – מניע כדור בצורה מושלמת, משתחרר מלחץ, מחלק כדורי עומק ורוחב ומבקיע שערים ברגעי מפתח. האמון בפדה ואלוורדה השתלם, וגם בנזמה סיפק את הסחורה המבוקשת. שנים רבות שהפנומן הצרפתי "סבל" מנוכחותו של כריסטיאנו רונאלדו. בעונה הקודמת הוא דווקא סבל מחוסרו, ובעונה הנוכחית הוא התאזן והראה לעולם למה מאמנים בריאל מתחלפים, אבל קארים בנזמה נשאר בחוד.
שינוי נוסף הוא שינוי שחל דווקא באגדה הצרפתית בכבודה ובעצמה ולא במועדון. זידאן תמיד היה ידוע כמאמן חדר הלבשה, יותר מאשר כטקטיקן. מריבות בין כוכבים? לא במשמרת שלו. שחקן אשר איננו מתנהג במידה מקצועית? עתיד למצוא את עצמו מסופסל. ברם אחרי הפסקה של עונה הוא חזר כגרסה משופרת, בעיקר בפן הטקטי. עם מנטליות שלפיה כל משחק הוא גמר והתאמה טקטית לכל משחק בפני עצמו, בניגוד לעבר שהיה עולה עם הרכב קבוע. העונה הציג המיסטר מערכים שכללו חמישה קשרים ואפילו שני קשרים. מערכי יהלום ומערכים קלאסיים, כל משחק בפני עצמו.
זידאן הוא ווינר בנשמה. בתחילת העונה הוא סימן מטרה, 37 מחזורים אחר כך הוא השיג אותה. כאשר שחקני מפתח נפצעים או מאכזבים ושחקני רכש לא מחזירים את ההשקעה הצפי הוא מפלה כאובה, אך למרות כל הקשיים, המטרה הושגה. בתאריו הקודמים זידאן קיבל קבוצה בשיא, עם קישור מובחר, ספסל עשיר וכריסטיאנו רונאלדו אחד. התואר הזה גדול מכל קודמיו, שכן בהגיעו למדריד הוא קיבל קבוצה מפורקת, ובפועל הוא השתמש בנבונות באותם שחקנים שהיו בארסנל של מאמני הבלאנקוס אשתקד, אך הביא ניצחון ולא כישלון מוחלט.
