120 דקות של כדורגל וקרב פנדלים צמוד יצרו אמש את הבלתי יאמן, בפעם הראשונה בהיסטוריה- גמרים כל אנגליים בשני המפעלים. ליברפול – טוטנהאם בגמר ליגת האלופות וצ׳לסי – ארסנל בגמר הליגה האירופית. האם הכדורגל האנגלי חוזר לשלוט באירופה?
חצאי הגמר של ליגת האלופות סיפקו לנו כדורגל במיטבו. שני משחקים, תוצאות מרשימות, גול בדקה ה-90 ואנגליות שעלו לגמר כנגד כל הסיכויים. ליגת האלופות השנה ככל הנראה נכתבה על ידי תסריטאי מדופלם, עם אהבה גדולה לטוויסט בעלילה. ליברפול חזרה לתמונה אחרי הפסד 3-0 בקאמפ נואו, עם 4-0 מרשים על ברצלונה הגדולה, כשאף אחד מהשערים לא הובקע על ידי הכוכבים הגדולים שלה. יש דברים שיכולים לקרות רק באנפילד. טוטנהאם נראתה חסרת סיכוי גם במשחק הגומלין, כאשר ספגה שער ראשון בדקות הראשונות. אך הכל היה רק כדי ליצור מתח בתסריט, ולוקאס מורה הכניס את הגול השלישי שלו במשחק בדקה ה-95.
הדקות המרגשות הצליחו כמעט להשכיח מאיתנו שהתוצאה שלהן כעת היא גמר אנגלי בין ליברפול וטוטנהאם. גמר בין האנגליה השניה לרביעית בטבלה, גמר בין 24 נקודות שמפרידות ביניהן בליגה. הגמר, שהיה אמור להיות שיא הסרט של התסריטאי שלנו, נהיה בסך הכל האפילוג. הקרב כבר נגמר, הטובים ניצחו את הרעים, והגמר נהיה ה-״עד עצם היום הזה״ של ליגת האלופות.
ליברפול היא כמובן הפייבוריטית בגמר, אך אנו נמצאים בסיטואציה בה זכייה בתואר הנחשק היא לא הזכייה האמיתית. ניצחון על טוטנהאם, מועדון שאפילו לא נמצא בשלישיה הפותחת של היריבות של ליברפול, לא מהווה הניצחון בליגת האלופות. ליברפול זכתה בתואר ״זו שניצחה את ברצלונה״, והוא התואר הנחשק באמת. הכדורגל האנגלי לא יחזור לשלוט באירופה, עד שגמר כמו זה של השנה, ליברפול נגד טוטנהאם, לא יהיה פסגת השאיפות של כל אוהד כדורגל.
ובליגה האירופית, ארסנל וצ׳לסי לא היוו הפתעה כשהעפילו לשלב הגמר. ארסנל דילגה בקלות לשלב הגמר, ואילו צ׳לסי הפתיעה דווקא לרעה, כשלא הצליחה לנצח ב-90 דקות את פרנקפורט ואף לא ב-120 דקות. הליגה האירופית, המפעל השני בגודלו באירופה, דווקא יכול להעיד על התבססות של הליגה האנגלית כליגה השולטת, שכן עד כה היה זה המפעל של הספרדיות, כאשר סביליה זכתה 5 פעמים בתשע השנים האחרונות. אך גם כאן, המפעל מספק לנו עוד משחק בין השלישית לחמישית בטבלה, שתי קבוצות הרחוקות יותר מ-20 נקודות מזכייה באליפות בליגה האנגלית.
ייתכן שלא הקבוצות האנגליות חזרו לשלוט באירופה, אלא דווקא המדינות הן אלה שחזרו לשלוט. אנו מצויים בפני שני גמרים עם ארבע קבוצות, שאף אחת מהן לא מצויה במקום הראשון בטבלה במדינה שלה. אם בעבר ראינו קבוצות שקוטפות את כל התארים בעונה, היום אנחנו רואים מגמה של התמקדות, של רוטציות וסגלים משניים. אנו רואים החלטה של קבוצה היכן להשקיע את הכוחות שלה והיכן לוותר. ובהתאם לכך, לא קיבלנו את הגמרים שרצינו לראות. בלי ספרדיות, בלי גרמניות ובעיקר בלי מתח. מי שחזרה לשלוט באירופה היא לא הליגה האנגלית, אלא הרוטציה.
