ב-28 לפברואר 1999 נולד לוקה דונצ'יץ', הוא היה בן לשחקן כדורסל סלובני ומגיל צעיר מאוד הראה כישרון במשחק. הכישרון שלו הביא אותו לריאל מדריד כבר בעודו בן 13. בגיל 16 כבר עשה את הופעת הבכורה שלו ביורוליג כאשר משנה לשנה צבר נקודות והישגים.
כאשר הגיע לוקה דונצ'יץ הגיע לאן בי איי לא היה ספק שהוא שחקן מוכח עם הישגים. הצעיר אשר זכה ביורוליג, בMVP של היורוליג, ביורובאסקט, בפיינל MVP של היורוליג ותארים נוספים היה שחקן מוכח לכל הדעות. אולם, לצד זאת רבים הביעו דאגה בנוגע ליכולתו להסתגל למשחק בן בי איי.
בדו"ח הדראפט של דונצ'יץ בוטאו הדאגות בפירוט, לצד המחמאות אשר קיבל על קבלת ההחלטות שלו, הישגיו וגודלו ביחס לעמדה בה הוא משחק הוא זכה גם לספק לא קטן.
נכתב עליו כי היכולות האתלטיות שלו מוטלות בספק, שהוא מנצל את הגודל ושינוי הקצב שלו כדי להגיע לצבע אבל לאו דווקא יצליח לתרגם את היכולת הזו תחת קצב המשחק המהיר של האן בי איי. נכתב כי הוא לא מייצר לעצמו מספיק טוב מכדרור, מגנים מהירים יותר מצליחים לגרום לו לאי נוחות ולהכריח אותו להתפשר על זריקות מחצי מרחק בבידוד. גם הקליעה מרחוק הוטלה בספק ואף יכולתו להגן כנגד המפלצות האתלטיות של האן בי איי.
עכשיו אחרי האולסטאר אפשר לקרוא את הספקות הללו ולחייך. תחילה לא ניתן להכחיש את הפופולריות של לוקה, בבחירות הקהל לאולסטאר הוא היה שני רק ללברון ג'יימס במערב וזאת רק בעונת הרוקי. לוקה אולם לא נבחר לבסוף אבל להגיע כל כך קרוב להישג זה בעונת הרוקי זה סימן חיובי בהחלט.
אך פופולריות אינה הדבר היחיד שהביא לוקה דונצ'יץ למשחק. לוקה מוביל את כל הרוקיז באן בי איי בנקודות (20.7 למשחק), מדורג שני באסיסטים (5.6 למשחק) רביעי בחטיפות (1 למשחק) ושני בריבאונדים (7.2 למשחק). לוקה הוא גם הרוקי היחיד העונה שהנפיק לו טריפל דאבל כאשר בעונתו הראשונה בליגה הוא כבר מחזיק בשלושה משחקי טריפל דאבל. השורה הסטטיסטית המרשימה שלו שמה אותו לא פעם בהשוואה לשחקנים אגדיים בליגה, כגון לברון ג'יימס, מייקל ג'ורדן, אוסקר רוברטסון ועוד.
ישנם מספר מקורות להצלחה המסחררת הזו של לוקה. אינטליגנציית המשחק שלו היא כמעט בלתי מובנת לשחקן בגילו. אם זו היכולת לנהל את הפיק אנד רול, או יכולת קבלת ההחלטות שלו. לוקה הוא גם מומחה לשינוי קצב, על פי בדיקות מסויימות הוא נמצא הרבה מעל ממוצע הליגה בהאטה, השימוש שלו בגודלו היחסי לעמדה כמו גם שינוי הקצב המהיר שלו מזכים אותה להשוואות רבות לג'יימס הארדן ובדומה לג'יימס גם לוקה צובר בעזרתם לא קצת נקודות.
ההצלחה של לוקה לא הופכת הביקורת שהייתה ללא רלוונטית לחלוטין, חוסר האתלטיות היחסי שלו באן בי איי מביא אותו לא פעם להתפשר על פלוטרים במקום לחדור יותר עמוק לצבע. הוא אמנם קולע אותם באחוזים טובים, אך לא ניתן להתעלם מכך. לבעיה זו יש גם השפעה בצד ההגנתי, לוקה אולי גדול דיו על מנת להגן על שחקני אן בי איי אך העובדה שהוא משולל ממוטת ידיים ארוכה במיוחד או אתלטיות לא מאפשרים לו להתאושש כאשר שחקן עוקף אותו בכדרור. אין כאן כדי לרמוז שהוא יהיה מגן גרוע או שהינו אחד כרגע, לוקה הוא שחקן לא אנוכי ותחרותי ביותר ועל מה שחסר לו באתלטיות הוא עתיד לפצות באינטליגנציה והגנה קבוצתית חכמה.
דרך מסוימת בה דונצ'יץ' מתגבר על בעיית האתלטיות היא הסטפ בק שלו. דונצ'יץ זורק את הכמות הכי גדולה של זריקות סטפ בק לשלוש אחרי ג'יימס הארדן בכל הליגה ומדייק ב34% מהן , דבר מרשים ביותר ביחס לנפח הזריקה שלו ורמת הקושי של הזריקה עצמה במיוחד שלוקחים בחשבון את העובדה שהארדן עצמו מדייק ב38%. דרך נוספת בה הוא מספק גיוון התקפי לקבוצה היא ניצול הגודל העדיף שלו כדי לקחת שחקנים נמוכים ממנו עם הגב לסל. לוקה גם אינו מפחד ממגע, היכולת שלו לחדור לצבע ולמשוך מגע רב מאפשרת לו לסחוט מספר רב של עבירות. בעקבות זאת, לוקה אף מדורג באחוזון ה95% באן בי איי בסחיטת עבירות עונשין בכל הליגה.
כשמדברים על לוקה ראוי גם לדבר על הקבוצה שאליה לוקה הגיעה, דאלאס. דאלאס הייתה הקבוצה האירופאית של האן בי איי שנים, דבר שהתקבע עקב הפיכת דירק נוביצקי הידוע לסמלה ולשחקנה המרכזי. הקליטה של לוקה על ידי הקהל הייתה מדהימה, כה מדהימה עד שאף הוקדש לו שיר שנהיה אחד מסימני ההיכר שלו "הללוקה". מצד שני הייתה השפעה גם פחות חיובית או לכל היותר כזו אשר דורשת טיפול. הכניסה של רוקי כל כך דומיננטי ומרשים לקבוצה השפיע על הדינמיקה הקבוצתית במיוחד כשגארד אחר, סמית' ג'וניור היה בקבוצה. חוסר היכולת לספק תוצרת ככששניהם על המגרש הביא את ההנהלה של דאלאס לבחור בלוקה ולבצע טרייד על דניס סמית' בשביל אירופאי גבוה אחר, פורזינגס. פורזינגס אולי לא ישפיע על העונה הנוכחית אבל השילוב של שני האירופאים העלה שאלות רבות ועורר עניין רב בליגה.
בעודי רושם שורות אלו דאלאס מנסים להתאושש מרצף של ארבעה הפסדים כמו גם לצאת מהמקום ה13 במערב. למרות פתיחת עונה לא רעה יחסית, במיוחד יחסית לעונה שעברה, הטריידים על דניס סמית', דיאנדרה ג'ורדן שעברו לניקס, והטרייד של האריסון בארנס שעבר לסקרמנטו כולם פגעו ביכולת של המאבריקס מדאלאס להתחרות בצורה משמעותית. אולם, במחשבה קדימה יש הגיון רב בתכנית, פורזינגס יחזור לשחק שנה הבאה ובנוסף לכך ההפסדים עכשיו מעלים אותם בסולם הבחירות לדראפט כאשר בדראפט זה טמונים כישרונות רבים כגון ציון וילאמסון, אר ג'יי בארט, קמרון רדיש, האצ'ימורה, ג'ה מוראנט ועוד.
לסיכום, בניגוד לשנה שעברה בה חגג את סוף השנה עם אליפות ביום הולדת הזו כנראה לא נוכל לאחל דבר כזה ללוקה. אבל למרות הכל אי אפשר להגיד שהשנה הזו לא עברה עליו לטובה, לחייך לשמוח ולשיר את השיר הקרוא על שמו, הללוקה.
